🍱 כשרויות ומוצרים כשרים ברחבי אירופה
-
אכילה במסעדות ומלונות
כאשר מבררים על כשרותו של מאכל כלשהו, אנשים רבים נוטים להתפס לסוגיא מרכזית אחת אותה הם מכירים, כגון: כשרות הבשר, חלב או בישולי עכו"ם, תוך שהם סבורים שאם הם מבררים עליה ומוודאים שהיא אינה קיימת במאכל זה - המאכל מותר.
למעשה אכילת מאכלים שהוכנו במטבחים שאינם כשרים כמעט שאינה אפשרית, וגם כאשר על פניו חומרי הגלם שמהם מורכב האוכל נראים ככשרים ישנם חששות רבים: כשרות הכלים, נקיונם משאריות מאכלים שאינם כשרים, הוספת רטבים וחומרי עזר שאינם כשרים, מריחת התבניות בשומן מן החי, נקיון המאכלים מחרקים, ועוד סוגיות רבות שמי שאינו מצוי בעולם הכשרות לעיתים אינו מעלה כלל בדעתו. כדי שיהיה אפשר לאכול מן הבישול במטבחים שאינם כשרים ביום יום צריך לשמש כ'משגיח כשרות' ליום אחד, להסתובב במטבח ולהכיר את הבעיות השונות שעלולות להיות בו, לוודא שהכלים וחומרי הגלם כשרים, להדליק את האש (לספרדים צריך גם להניח את התבשיל על האש, ולוודא שהטבח לא מוסיף תבלינים ומוצרים נוספים לאחר מכן למאכל בעת הבישול), ולפקח על הבישולים ככל משגיח כשרות מנוסה. מדובר בפעולה סבוכה שדורשת שליטה מלאה בשפה המדוברת על מנת לתקשר היטב עם עובדי המטבח ולהבין כיאות מהם חומרי הגלם שבהם משתמשים (ישנם מוצרים בעלי שמות דומים, אחד כשר והשני טרף). למי שאינו מנוסה בכך זו משימה כמעט בלתי אפשרית ולאחר הבנת היקף העבודה והטרחה הכרוכה בה רוב האנשים יעדיפו להימנע ממנה ולאכול ממאכלים שהביאו איתם או לבשל לעצמם.לדוגמא: רבים שואלים אותנו על אכילת 'ביצה קשה' בארוחת הבוקר, משום שעל פניו היא נראית כמוצר פשוט ללא בעיות כשרות. אך העובדה שהביצה בושלה על ידי גוי אוסרת את אכילתה כ'בישולי גויים', גם אם יהודי ידאג להדליק את האש אכילתה אסורה משום שהיא בושלה בכלים שאינם כשרים.
באופן חריג נציין שמותר לאכול ירקות טריים, ובתנאי שאין מדובר בירקות חריפים, חמוצים או מלוחים, ולא בירק עלים שטעון פיקוח מחרקים. כמו כן מעיקר הדין מותר לשתות קפה ללא חלב בכוס חד פעמית, מאבקת קפה או ממכונה הטוחנת פולי קפה. אך חלק מן הפוסקים אוסרים לאכול ולשתות במסעדה או חדר אוכל שאינו כשר משום 'מראית עין' (גם כשאין יהודים נוספים בסביבה), ועל כל אחד לברר את דעת רבו בענין.
שימוש בכלי המלון או הצימר
גם כאשר אנו אוכלים מאכלים שהבאנו מהבית, ישנה בעיה בשימוש בכלים העומדים לרשות המתארחים, משום שהם שייכים ל"רשות הרבים", ואין שום אפשרות לעקוב אחר השימוש שנעשה בהם בעבר. יש להעדיף ככל הניתן שימוש בכלים חד פעמיים או בכלים שהבאנו מהבית. במקום הצורך יש להגעיל את הכלים לפני השימוש:
צלחות, כוסות וסכו"ם - יש להרתיח מים עם סבון בסיר גדול, ובשעה שהמים מבעבעים להטביל בתוכו את הכלים שאנו מעוניינים להשתמש בהם (סכו"ם פשוט יותר להגעיל בקומקום רותח). אין חובה להכניס למים את כל הכלי בבת אחת, אך יש להקפיד שבסוף התהליך כל חלקי הכלי יעברו בתוך המים. אם מעוניינים להכשיר סיר גדול שאין אפשרות להכניסו לתוך סיר אחר – יש למלא אותו במים, ובשעה שהם מבעבעים להוסיף לו סבון כדי שיגלוש על גדותיו.
חשוב להעיר – אין אפשרות להכשיר כלי חרסינה, ומשום כך בצלחות חרסינה ופורצלן לא ניתן להשתמש.
מנגל – סביר להניח שבמנגל שמיועד לשימוש האורחים הצימר נעשה שימוש מגוון, ואין כל אפשרות לדעת מה צלו בו בעבר. השימוש במסגרת ובגוף המנגל אינו בעייתי, משום שהמאכל אינו נוגע בהם, אך כדי להשתמש ברשת המנגל נצטרך לדאוג להכשירה תחילה. הכשרה זו אינה פשוטה ולכן לכתחילה יש להמנע מהשימוש ברשת ולרכוש (או להביא מהבית) רשת נפרדת, אותה יש להניח על המנגל ובה להשתמש. אם הרשת הנוספת לא יושבת על המנגל היטב, אפשר להניח אותה על גבי הרשת המקורית בהפרדה קלה על ידי אבנים קטנות וכדומה, כך שהבשר לא ייגע בטעות ברשת התחתונה.
אם מדובר במנגל עם מכסה, יש להפעיל את המנגל כשהמכסה סגור דקות מספר לפני השימוש.
כשאין רשת מיוחדת ומתכוונים להשתמש ברשת המנגל הקיימת – לכל הפחות יש להבעיר אש במנגל, ולכסות אותו (בכיסוי המנגל או בנייר כסף) וכך לחמם את הרשת כחצי שעה ולוודא שכל הלכלוך הדבוק בה יתפחם.
תנור אפייה - לכתחילה טוב להימנע מלהשתמש בתנור אפייה או טוסטר אובן המיועד לשימוש האורחים. במקום הצורך יש לחמם את האוכל בתבניות חד פעמיות כשהן מכוסות בנייר כסף, וכן יש לעטוף בנייר כסף את הרשת שעליה מניחים את התבנית.
מיקרוגל - יש לוודא שהמיקרוגל נקי, בפרט יש להקפיד על ניקיון הצלחת התחתונה, ולאחר מכן לחמם בו שתי כוסות מים עם סבון כ-10 דקות. אם ממהרים ואין לכך זמן, אפשר לחמם במיקרוגל מאכלים כאשר הם עטופים בשתי שקיות מכל הצדדים, מלמעלה ומלמטה.
כיריים - בשימוש בכיריים גז או בכיריים חשמליות אין כל בעיה, משום שהמאכלים שנשפכים על גביהן נשרפים ממילא. אולם אם בפועל רואים שהכיריים מלוכלכות ושומניות – יש להימנע מלהשתמש בהן, אלא אם מנקים אותן או שורפים את שאריות הלכלוך.
קומקום - מן הדין השימוש בקומקום מותר, משום שבדרך כלל לא עושים בו שימוש אסור. כדי לצאת מידי כל ספק טוב למלא את הקומקום במים ולהרתיחו פעם אחת, ולאחר מכן השימוש בו מותר.
מכונת קפה – בחדרי אירוח רבים מוצבות מכונות קפה לשימוש האורחים. למיטב ידיעתנו כיום, פולי קפה או קפסולות קפה ללא תוספת טעמים אינם טעונים הכשר. במכונות קפה שאיננו יודעים באילו קפסולות השתמשו בהן קודם לכן, אנו חוששים שמא השתמשו בקפסולות המכילות חומרי טעם או אבקות חלב שאינם כשרים, במקרה כזה עלינו להכשיר את המכונה לפני השימוש על ידי הוצאת כוס מים רותחים מן המערכת. (במערכות חכמות שאינן מאפשרות את הפעלת המכונה כל עוד אין קפסולה בתוכה, יש לרוקן קפסולה משומשת מתוכנה ולהפעיל את המערכת כשהיא בתוכה). כמו כן יש להכשיר את מערכת החלב לפני השימוש. זאת נבצע באמצעות הכנסת מים עם סבון לכד החלב והפעלת המערכת פעם אחת.
כיורים, משטחי עבודה, שולחן אוכל - מכיוון שאיננו יודעים מהו השימוש הקודם בהם, יש להימנע משימוש חם על גביהם. כאשר מונחים כלים בכיור, אין לשפוך לתוכו מים חמים. אם מעוניינים להניח סיר חם על גבי המשטח או השולחן, יש להניח תחתיהם גוף מפריד כלשהו (חתיכת קרטון, לבנה וכדומה).
השארת מוצרי בשר בחדר במלון: בעת העדרותנו מהחדר במלון נכנסים אליו לעיתים עובדי תחזוקה ושירות חדרים שאינם יהודים. לכתחילה כדי לוודא שהבשר שבחדר לא יוחלף לבשר שאינו כשר ההלכה מדריכה אותנו לארוז את הבשר באריזה סגורה וחתומה שלא ניתנת לפתיחה בלא שנבחין בכך (נייר דבק וכדומה). אם בטעות הותירו בשר פתוח בחדר בדיעבד הוא מותר באכילה כל עוד הוא נותר באותו מקום וניכר שלא החליפוהו.הערה חשובה – בשהייה בשבת בבתי מלון בחו"ל עלולות להתעורר בעיות הלכתיות רבות, בעקבות מעבר של בתי מלון רבים לאוטומציה, לכך יש להערך קודם השבת, לוודא אלו פעולות כרוכות בהפעלת חיישן חשמלי, ביניהם יש לבדוק את התאורה והמים בחדר השירותים, המיני בר / מקרר היינות, דלתות הארונות, ברזי המים, וכן את אפשרויות היציאה מן המלון – דלתות הכניסה, ודלתות הקומה. זיהוי מוקדם יאפשר הערכות, בדיקת אפשרויות לניטרול החיישנים, ומציאת פתרונות חלופיים.
-
טעויות נפוצות
"שמעתי שאם המוצר מיוצר בארץ אז זה בטח כשר"
ישנן חברות לייצור מזון בארץ שלהן פסי ייצור כשרים המיועדים לשיווק בישראל, ופסי ייצור שאינם כשרים המיועדים לשיווק בחו"ל. משום כך השימוש במותג מוכר מהארץ אינו מהווה אישור לכשרותו.
"ראיתי מוצר דומה עם כשרות, האם זה אומר שגם זה כשר?"
גם כאשר לפנינו שני מוצרים שלכאורה זהים בצורתם וברשימת הרכיבים שעליהם, ועל האחד מהם יש כשרות, אין להסיק מכך שגם המוצר השני כשר. מפני לצורך ייצור מוצר כשר נערכים שינויים רבים ברכיבי המוצר, לדוגמא: חומר גלם מן החי יוחלף לצורך פס הייצור הכשר בחומר גלם מקביל מן הצומח (אף שלעיתים עלותו גבוהה יותר, ולכן המפעל אינו משתמש בו בשאר הייצור). כמו כן לצורך הייצור הכשר יעברו כלי המפעל הכשרה.
נוסיף ונציין שלחברות מזון גדולות יש מפעלים שונים ברחבי העולם כאשר לעיתים רק על חלק מהם יש השגחה (לדוגמא: פרינגלס, נסטלה, אוראו ועוד). יתכן שהמוצר הכשר שראינו יוצר במפעל עם הכשר, והמוצר שלפנינו במפעל ללא הכשר."שמעתי שמותר לשתות מיצים טבעיים 100% פרי ללא כשרות"
גם במיצים המסומנים כ100% פרי ישנן חששות כשרות במהלך הייצור: בתהליך הפקת המיץ מן הפירות, עושים לעיתים שימוש ב'אינזימים' שונים על מנת להגיע למיצוי מקסימלי, אינזימים אלו לא תמיד כשרים. גם הצללת המיץ דורשת לעיתים עירוב של חומרי גלם מסוימים שאינם מסומנים, לעיתים מפסטרים את המיץ באותם הכלים בהם מתבצע פיסטור יין (האסור כיין נסך). כמו כן בחלק מן המיצים הללו מעורבים חומרי עזר שונים המיועדים להסמכת המשקה, עמידותו ויצירת מרקם אחיד, לדוגמא: ג'לטין, שמרים ואף תמציות טעם, כאשר בחלק מהמדינות אין חובה לסמן זאת על גבי המוצר.
"שמעתי שקוקה קולה מותרת בכל העולם"
משקה "קוקה קולה", ככל מוצר תעשייתי אחר, מורכב מחומרי גלם שטעונים השגחת כשרות צמודה. בנושא זה ישנן שמועות רבות, סיפורים ועדויות שמתגלגלים מפה לאוזן, אך לפי ההלכה אין כל היתר לפסוק לפי שמועות אלו אלא לפי הכלל ההלכתי: 'עד אחד נאמן באיסורים'. היחידים שיכולים להעיד באופן מלא על כשרות הקולה הם נותני הכשרות הבקיאים ברכיבים השונים ובתהליך הייצור במפעל. שני נותני הכשרות המרכזיים לקוקה קולה: הרב לנדא, והOU מעידים בבירור שבקולה ללא כשרות ישנה תערובת של חומר אסור, ולצורך הייצור הכשר נערכים שינויים בתרכובות. כאמור, לאחר עדות כזו אין כל היתר הלכתי לסמוך על שמועות שונות ומגוונות, גם אם נאמרו מפי אנשים חשובים. להרחבה בנושא ראו באתר.
"שמעתי שמשקאות חריפים מותרים בכל העולם"
יחד עם ההתפתחות התעשייתית, התפתח גם תחום המשקאות, ומשקאות מסורתיים שבדורות קודמים יוצרו בתהליך פשוט שאינו כולל בעיות כשרות, מיוצרים כיום בשיטות שונות הממהרות את הליך הייצור ומוזילות אותו, ובכך עולות שאלות המערערות על כשרות המשקאות. גם במשקאות שעל פניו נראים 'פשוטים', נפוץ מאוד השימוש באלכוהול המופק מענבים ועלול להיות אסור כ'יין נסך', כמו כן לעיתים ישנו שימוש בחביות יין כדי להוסיף טעם וארומה במשקה, וכן ישנן משקאות בעלי תוספות של חומרי צבע, טעם וריח. אף שישנם מספר מצומצם של משקאות שידועים ככשרים גם בלא כשרות, ישנן שמועות רבות שאינן מבוססות בתחום זה, ויש אף הסבורים שכל המשקאות החריפים בעולם כשרים, כמו כן יש שאינם מבדילים בין הסוגים השונים של המשקאות החריפים, לכן לפני השימוש יש לוודא בכובד ראש שאכן זהו המוצר המדובר ולא מוצר דומה. לרשימת המשקאות הכשרים ראה באתר.
"שמעתי שמותר לאכול במסעדות צמחוניות / טבעוניות / חלביות בלי כשרות"
למרות שאצל רבים המושג 'כשרות' מתקשר לחשש בשר שאינו כשר, ועל כן הם סבורים שאפשר לאכול במסעדות 'טבעוניות' מנות ללא בשר, למען האמת הדבר אינו נכון וגם במסעדות טבעוניות ישנם חששות כשרות רבים: אוכל שמבושל אסור כ'בישולי גוים', אין כל בדיקה של המוצרים מחרקים בין בתוספת של ירקות עלים ובין בפירות וירקות יבשים, ישנן תוספות של יין שאסורים כ'יין נסך' (סתם יינם), תוספות של חומץ שאסור מאותה סיבה, וכן גם רטבים רבים על בסיס יין וחומץ (לדוגמא: רוטב הולנדז, רוטב בורדלייז, רוטב בורגניון, רוטב בראנייז, רוטב יין אדום ולבן, חרדל דיג'ון, חלק מסוגי הרטבים לסלט, רוטב וניגרט, רוטב ברביקיו). גם אם במנה הספציפית שמזמינים אין כל הבעיות הללו - ישנה בעיה בטעם הבלוע בכלים שבה התבשל המאכל. בפרט שמסעדות רבות מתהדרות בכך שיש בהן אפשרויות גם למנה שאינה טבעונית. להרחבה נוספת בשאלה זו.
במסעדות חלביות, בנוסף לכל הנ"ל ישנם איסורי מוצרי חלב גוי למיניהם. מעבר לכך בגבינות שונות, ומוצרי חלב נוספים עם תוספות שונות ישנו שימוש בג'לטין מן החי ותמציות טעם שונות שאינן כשרות. וכפי שכתבנו לעיל לגבי כל מוצר תעשייתי – ללא כשרות אין דרך לפקח על שלל הרכיבים בהם נעשה שימוש בתעשיית המזון.
נוסף על כל הנ"ל, חלק מן הפוסקים אוסרים לאכול מוצרים כשרים במסעדה או חדר אוכל שאינו כשר משום 'מראית עין' (גם כשאין יהודים נוספים בסביבה), ועל כל אחד לברר את דעת רבו בענין."שמעתי שמותר לקנות לחם בלי כשרות"
די להסתכל ברשימת הרכיבים בגבה של אריזת לחם פרוס כדי להבין שגם בתחום זה – לחם זה כבר לא מה שהיה פעם ומכיל לעיתים עשרות חומרי גלם הכוללים חומרים משמרים, חומרי התפחה וחומרים מתחלבים. למשל: בלחם יכול להימצא חומר מתחלב (אמולספייר) מספר E471 שמופק בדרך כלל משומן בעלי חיים ולכן אינו כשר. נוסף על כך, גם אם כל רכיבי הלחם כשרים - רגילים למרוח על התבניות שומן שלעיתים רבות מקורו מן החי והוא טרף לחלוטין, כמו כן בדרך כלל במאפיה משתמשים באותן תבניות לכל סוגי המאפים, כל מי שראה פעם תבניות של מאפיה יודע שהן אינן מצטיינות בנקיון, והמאפה יאסר מחמת הלכלוכים הדבוקים בהן.
"האם כל מוצר שיש עליו סימון K הוא כשר"
לעומת מדינת ישראל, שבה ישנו חוק 'הונאה בכשרות' ולפיו רק הרבנות הראשית לישראל מוסמכת להעניק כשרות למוצרים ובתי עסק, בחו"ל ישנם למעלה מאלף גופי כשרות ללא שום פיקוח, שבחלקם אין כל דרך לדעת האם מאחרי סימון הכשרות שעל המוצר עומדים רבנים מומחים המוסמכים לתת כשרות, או שמא זהו סתם סימון מסחרי (למשל:
אינו סימון כשרות, והסימון הוא בכלל 'הכשר' של מוסלמים). ידוע לנו בבירור על גופי כשרות שונים שנותנים חותמת על גבי המוצר גם בלא שביצעו שום פעולת השגחה קודם לכן. משום כך יש להשתמש אך ורק במוצרים שעליהם כשרות מוכרת ומוסמכת. בקישור זה תוכלו לצפות במערכות הכשרות המוכרות ולגלות מי עומד מאחריהן.
כאן המקום לשוב ולהזכיר שכפי שיש הבדלי מנהגים בין ספרדים לאשכנזים וכדומה, כך ישנם הבדלים בין יהודי ארץ ישראל לקהילות שונות ברחבי העולם, וישנם נושאי כשרות שונים שפוסקי ארץ ישראל הורו פה אחד לאסור, וכך נוהגים בארץ ישראל בפועל, ולעומת זאת מערכות כשרות רבות בחו"ל, גם אלו שנחשבות לטובות, נוהגות כמנהג יהודי חו"ל ומקלות בכך. בין הנושאים השנויים במחלוקת: חדש, חלב גוים, בישולי גוים ועוד. בקישור זה אפשר לצפות ברשימת מערכות הכשרות שנחשבות כעומדות בסטנדרטי הכשרות של הארץ"שמעתי מרב מומחה שמותר לאכול את זה, יש לי אפליקציה שנותנת מענה להכל"
בעידן הטכנולוגי ישנה זמינות גבוהה למידע רב, יש בכך ברכה רבה בתחום ההלכתי המאפשר לקבל מידע הלכתי בקלות רבה, אך מאידך בשונה מבעבר פעמים רבות אין היכרות אישית עם נותן המענה, ולא ידוע מהי הסמכתו ורמת ידיעותיו בתחום הכשרות. לצערנו אנו נפגשים רבות במידע מוטעה הנמסר על ידי 'מומחים' למיניהם שמשיבים על פי סברות שונות גם כאשר הם אינם יודעים מה קורה במציאות. לכן לפני שפועלים לאור מידע כשרותי כלשהו, רשימה שהועברה בווצאפ, או מידע שמצאנו באינטרנט, חשוב לברר מי מסר את המידע ומהי רמת מהימנותו בתחום, ולא רק לסמוך על כך שהתיאור שלו הוא 'ועד הכשרות' או 'מומחה כשרות עולמי'.
"שמעתי שכל מה שבדיוטי פרי הוא כשר"
ברובם המוחלט של חנויות הדיוטי פרי אין שום פיקוח כשרותי ונמכרים בהם מוצרים שאינם כשרים כלל, שוקולדים, משקאות אלכוהוליים וכדומה. לכן לפני שקונים חובה לברר על כשרותו של כל מוצר ומוצר.
חשוב לדעת שרוב החנויות הללו מוכרות חמץ לציבור במהלך חג הפסח, ולכן בחודשים שלאחר הפסח אסור לקנות בהן מוצרי חמץ, ובפרט משקאות אלכוהוליים, עד שנהיה בטוחים שמדובר בסחורה חדשה שלאחר הפסח (זאת בנוסף לשאלה הכללית האם ראוי לקנות ולפרנס מקומות שרגילים להכשיל את הרבים). החנות שבמתחם D7 בנתב"ג מפוקחת לענין זה ולא נמכרים בה מוצרי חמץ שעבר עליהם הפסח."שמעתי שכל השוקולדים בעולם כשרים לאוכלי חלב נכרי"
ברור מאליו שאין משגיחי כשרות בכל מפעלי השוקולד בעולם, שוקולד אינו מוצר פשוט, וכל מי שיתבונן ברכיבים שלו יראה שהוא מכיל עשרות רכיבים שעלולים להיות לא כשרים כלל לכל הדעות, וכן בכלים שבהם הם מיוצרים עלולים לייצר מוצרים טרפים. נוסף על כך כמעט כל שוקולד מכיל רכיבי חלב שונים כגון: מי גבינה, לקטוז, חלבוני חלב וכדומה, שרוב הפוסקים שהתירו חלב נכרי אסרו את אכילתם, ראו בהרחבה כאן. בגלל כל הסיבות הללו, הסיכוי ששוקולד ללא פיקוח כשרות הוא כשר, ובמקרה לא הכניסו לתוכו שום רכיב בעייתי הוא נמוך מאוד. עם זאת ישנם שוקולדים ספציפיים שעליהם ישנם גופי כשרות מסוימים שערכו בירור ואישרו את כשרותם, כדי להבין כיצד לבדוק זאת ראו באתר.
-
מעתיק:
שלום וברכה.
שמחים להודיע שהאפליקציה “Kosher Dnipro” — זמינה להורדה!מטרת האפליקציה היא לאפשר לכל אחד לסרוק מוצרים בסופרמרקטים באוקראינה ולקבל מידע על הכשרות שלהם .
בשלב ראשון, ניתן לסרוק את הברקוד של כל מוצר.
אם המוצר קיים כבר במאגר שלנו – תראו את הסטטוס שלו (מאושר, לא מאושר או אחר).
אם הוא לא קיים – האפליקציה תציע לכם לצלם את המוצר ולשלוח לנו אותו לבדיקה
.ככל שיותר אנשים יסרקו מוצרים – כך האפליקציה תהיה שימושית יותר לכולם!
ארבעה סטטוסים קיימים - המשמעות של כל אחד:
-
מאושר – נבדק ואושר. ניתן לצרוך את המוצר.
-
לא מאושר – נבדק ונמצא שמכיל או בא במגע עם מרכיבים שאינם כשרים.
-
מותנה – מותר רק בתנאים מסוימים! (התנאים יופיעו מתחת לסטטוס הכללי)
-
לא מומלץ – לא מכיל מרכיבים לא כשרים, אבל יש בעיות נוספות (כמו חלב נוכרי, פת עכו״ם ועוד). אפשרות נוספת: חסר לנו מידע כדי לאשר את המוצר, או שיש סיכון למגע ברכיבים בעייתיים.
האפליקציה ללא עלות!
הפרויקט ממומן במלואו על ידי הקהילה היהודית-דניפרו ותורמים פרטיים.
נשמח מאוד לקבל מכם משוב כדי לשפר את האפליקציה.
כתבו לי בכל המלצה או רעיון שיש לכם!
שתפו עם אנשים סביבכם!קישור להורדה לiOS (אפל)
️
Kosher Dnipro
Kosher Dnipro – the fast and easy way to check product kosher status! Kosher Dnipro helps you quickly determine whether a product meets kosher standards. Simpl…
App Store (apps.apple.com)
קישור להורדה לאנדרואיד
️ (Google Play)Kosher Dnipro - Apps on Google Play
Kosher Dnipro – the fast and easy way to check product kosher status!
(play.google.com)
בברכת קיץ בריא ושמח!
ישראל גורעוויטש.
וועד הכשרות - דניפרותיק: -
-
לשאלתי את הרב ג'אן שליט"א על מדריך כשרות מעודכן לשנה זו הוא ענה כך:
ועל כן אני מצרף כאן את המדריך של שנה שעברה
סקירת כשרות תשפה 7.pdf -
מדריך מוצרים כשרים באוסטריה ובמדינות השכנות יצא לאור ע"י הרב שוורץ מוינה
Koscher-Liste-Aug.-25.pdf -
יש כאן מדריך של הרב שוורץ הנ"ל מעודכן לפני שנתיים בעברית עם תמונות
ACFrOgAKLz9oNCVWVBN0OaANzIY4Ll2Mz6W8g87fWMxqQeSho5BjFSsIF3GKTqpk4FRCyGPqHxhEFuVHUgzt2z3efQGlZXAlxx5KTAv7R5vMN_IU9cjOV38HuI-zWYsAMRj6KCfUkhf77zpW1VOeN4FXoD4ErO7vMTZ3oJyohQ==.pdf -
צ צום ציון התייחס לנושא זה
-
מה הרמת כשרות של המסעדות בוורשה?
יש כשר דלייט
בהשגחת הרב דב לנדאוויש בכיף
בהשגחת רבנות פולין הרב מרדכי שודריךמישהו יודע מה הרמה של הכשרויות האלו? ולמה דומים בארץ
@admin
הרב שודריך
הרב לנדא פולין
בגדול הרב לנדאו היה חבר בכשרות חוג חת"ס ב"ב ופרש ממנה לפני שתי עשורים ואז הקים גוף עצמאי כדי להתעלות מעל לרמת הכשרות בה היה חבר, השיח ברחוב אומר שהוא לא ממש עולה על רמת הכשרות של הכשרות בה הוא היה חבר בעבר.
ואם כבר עוסקים בפולין אצרף את רשימת הכשרות של פולין9380b7b32e8cedeb6d8477c55810dfa7.pdf -
אתר עם מידע על מוצרים כשרים או שלא צריכים השגחה במדינות שונות בעולם (לא כל המדינות, אבל יש מספר מדינות רלוונטיות עבור הנוסעים לאומן)
https://kosher.global/zekasher/ -
מה הרמת כשרות של המסעדות בוורשה?
יש כשר דלייט
בהשגחת הרב דב לנדאוויש בכיף
בהשגחת רבנות פולין הרב מרדכי שודריךמישהו יודע מה הרמה של הכשרויות האלו? ולמה דומים בארץ
-
@admin היקר לכאורה בענייני כשרות כל אחד צריך להיוועץ ברבותיו, כל אחד והרמת הידור שלו, לא כל המדרגות שוות
