🍱 כשרויות ומוצרים כשרים ברחבי אירופה
-
@צום-ציון כתב ב🍱 כשרויות ומוצרים כשרים ברחבי אירופה:
נראה לי שהאתר הזה גם יכול לעזור לנוסעים בדרכים
https://kusher.world/country/אוקראינה/page/4/קצת מוזר שיש שם מוצר "כשר" בטעם רגל קרושה, חלבי, ללא מידע על נותן ההכשר...
-
דיון בפורום לתורה על מיץ 100% טבעי באירופה
https://tora-forum.co.il/threads/כשרות-מיצים-100-טבעי-באירופה-ללא-השגחה.2325/כשרויות ברומניה
https://tora-forum.co.il/threads/כשרות-ברומניה.33620 -
@צום-ציון כתב ב🍱 כשרויות ומוצרים כשרים ברחבי אירופה:
נראה לי שהאתר הזה גם יכול לעזור לנוסעים בדרכים
https://kusher.world/country/אוקראינה/page/4/לא רלוונטי
הוא מביא מוצרים שמיובאים לארץ עם הכשר כלשהו
אבל לפעמים יש ייצור מיוחד ואי אפשר לקנות את אותו מוצר בלי הכשר -
https://www.kosharot.co.il/כשרות-בחול
מדריך כשרות לחו"ל באתר כושרות .
-
אתר מידע כשרותי בעולם (ככל הנראה פעיל כרגע עבור משקאות חריפים)
https://kosherlf.com/משקאות-חריפים/ -
שלום ל כל אנ"ש היקרים, לקראת הנסיעה הק' לאומן בערת ה' רציתי לכתוב כאן קצת בנושא הכשרות מתוך ניסיון של משגיח בשטח וכן מידע שנאסף ונצטבר ממשגיחים נוספים, בימנו קיימים מאות ואלפי רכבי טעם וריח שונים שבכל אחד מהם יכולים להיות בעיות כשרות קשות החל מיין נסך וכלה בשומן ד"א, ולכן קשה נמאוד להגיד שיש מוצרים שאפשר לקנותם בלי כשרות למעט מים וסודה(בפסח גם בסודה יכולה להיות בעיה), לגבי משקה הקוקה קולה ישנו פולמוס רחב ומחלוקות בין משגיחים ומורי הוראה, לפי ועדת הכשרות של הרב לנדאו אין בשופ"א אפשרות לקנות קוקה קולה בחו"ל (1), אך לדעת הרב שלמה זלמן רווח מותר לשתות קוקה קולה בכל העולם (מתוך ראיון בתוכנית שיחה אישית עם אבי רוזן ברדיו קול חי), יש רבנים אחרים שמתירים לשתות קוקה קולה באוקראינה בלבד, וכל אחד יעשה כדעת רבותיו.
לגבי משקה הפפסי ידוע לי שהבד"ץ מאשרים את שתייתו של הפפסי זירו בלבד ורק באוקראינה.
לגבי משקאות אחרים כגון פאנטה רד בול פיוזטי, אים עליהם כשרות כלל ויש בהם חשש ממשי לסתם יינם.
לגבי משקאות סחוטים גם אלו המתהדרים בכיתוב 100% טבעי, להוי ידוע שיש במוצרים אלה תערובות של עד 3% ג'לטין דגים או שאר בעלי חיים (באחד המפעלים באירופה מצאנו טיפות שמערבים בתוך מיץ אננס 100% טבעי שעשויות מחתול {קראתם נכון, חתול!} להגברת המתיקות) ולכן כל עוד שהמיץ לא נסחט לעיניכם ממש אין לשתותו כלל, במיץ הנסחט מתפוזים הגם שנסחט מולכם יכול להיות בעיה בסכין לדעת חלק מהפוסקים שתפוז הוא פרי חריף,
לגבי פרות וירקות לכאורה כיום לא אמורה להיות בעיה של ערלה, מה שכן בתפוחים מורחים חומר שנקרא שאלק שעשוי מחרקים שונים על מנת להבריק את התפוח ויש לקלפו קודם האכילה.
לגבי קפה ממכונות קפה הנמכרים בתחנות הדלק עדיף מאוד של לקנות אותם כלל כי ישנם מכונות שבחלק מהתהליך המים עוברים בדרך הצינור של החלב שיש בו משום חלב עכו"ם או לכה"פ אבקת חלב עכו"ם.
לגבי פיצוחים שונים אין לקנותם כלל ללא הכשר משום שיש מפעלים שקולים אותם יחד עם חומרים שונים שיש בהם בעיות.
לגבי משקות חריפים, בבירות מותר לקנות ולשתות את הבירות של החברות העולמיות המוכרות לנו גם מהארץ כגון סטלה טובורג קורונה הייניקן קרלסברג וכו',
לגבי משקה הויסקי ידוע שהסוג הנקרא ג'ק דניאלס הרגיל בלבד מותר בשתייה וכן הרד לייבל מותר בשתייה, (לגבי סוגי הויסקי המתיישנים בחביות יין ישנו נידון רחב בפוסקים וכל אחד ישאל את רבותיו)
לגבי וודקה הסוגים המוכרים בארץ אפשר לשתותם ובתנאי שהם ללא טעמים שונים.
ככל גם באומן אל תקנו שום מוצר שאין עליו כשרות וכן אין לקנות אוכל מבעלי דוכנים שונים שאינם נושאים תעודת כשרות בתוקף.
ההקפדה על כשרות לפעמים קשה אך משתלמת, מצחיק לראות אנשים שבארץ יבקשו כשרות על אקונמיקה ומים ובחו"ל יאכלו וישתו על סמך כל מיני שמועות וקולי קולות,
היו ברוכים ונסיעה טובה פועל'ט אלעס גוטס
(1)
-
@צום-ציון כתב ב🍱 כשרויות ומוצרים כשרים ברחבי אירופה:
למישהו יש אולי את מדריך הכשרות של הרב ג'אן מעודכן לשנה זו?
-
-
-
למשיהו יש רשימה של מלנות בהכשר של התאחדות הרבנים דארה"ב או כדיתא ברחבי אירופה
-
ההודעות הבאות מקורם באתר "כושרות" וכל אחד יבדוק את נכונות ודיוק הדברים.
ההכנות
אנו מקבלים פניות רבות בשאלות בנושאי כשרות בעת שהייה בחו"ל. לפני שנכנס לפרטים המעשיים האמת צריכה להיאמר: אכילה כשרה באזורים שאינם יהודיים אינה פרויקט פשוט כלל וכלל. על היוצא לחו"ל לדעת שהוא נכנס למצב מורכב, שיתכן מאוד שמגוון המאכלים שמהם יוכל להנות מצומצם, וכן שקשה מאוד לשמור על רמת הכשרות לה הוא רגיל בארץ.
במקביל להכנות הרבות שעורכים ליציאה לחו"ל: אריזת ביגוד מתאים, בירור מזג האויר, המסלולים ותנאי השטח, יש להתכונן לשמירת הכשרות במהלך השהייה ולארוז מוצרי מזון יבשים, שנשמרים לאורך זמן ויוכלו להוות בסיס לארוחה / לנשנושים בעת הצורך. לדוגמא: חטיפי אנרגיה, לחמית, פריכיות, קרקרים, שימורים, מנה חמה וכדומה. בנוסף יש לערוך בירור מקדים עם מומחי כשרות מקומיים על אפשרויות הכשרות העומדות בפנינו באזור המבוקש, ועל אזורים יהודיים שבהם נוכל לסעוד ולהצטייד במוצרים כשרים.
כשרות בטיסה
כדי לוודא שנקבל בטיסה אוכל כשר עלינו לפעול בשלשה שלבים:
- להתכונן מראש:
המזון המוגש בחברות תעופה ישראליות (כגון: אל על, ארקיע וישראייר) כשר ברמת כשרות רגילה, בחברות שאינן ישראליות בדרך כלל המזון המוצע אינו כשר, גם כאשר הטיסה יוצאת מהארץ, ויש להקפיד על הזמנת מזון כשר.
בטיסות מחו"ל או בחברות שאינן ישראליות רמת הכשרות בדרך כלל נמוכה יותר, וגם המקפידים רק על רמת כשרות רגילה חשוב שיבדקו האם רמת הכשרות מתאימה למה שרגילים לאכול. לדוגמא: לעיתים 'מנות כשרות' מבושלות באופן שלספרדים נחשב כ'בישולי גויים' ואסור להם לאכול מהם, כמו כן אין מקפידים בהם על 'חדש' או 'חלב גוים'.
המקפידים על רמת כשרות 'מהדרין' צריכים להזמין מנת מהדרין לפחות 48 שעות מראש, ולוודא שההשגחה מתאימה לרמה שאותה רגילים לצרוך (לא תמיד ישנה אפשרות להזמנת מהדרין).
בטיסות עם נחיתות ביניים (קונקשן) – יש להזמין מראש אוכל כשר גם מן החברה שבה מתבצעת טיסת ההמשך, ולא לסמוך על החברה שממנה הוזמנה הטיסה.
- לפני הטיסה:
כשמבצעים את ה'צ'ק אין' יש לוודא האם ההזמנה הכשרה אכן נקלטה במערכת. קל הרבה יותר לטפל בתקלות על הקרקע מאשר באוויר, ורצוי מאוד שלא לנסות לעשות זאת בדקה ה – 90. בדרך כלל על כרטיסי הטיסה יופיעו האותיות KSML- Kosher Meal - מנה כשרה.
דוגמא מצויה: בעונת הקיץ העמוסה חברת אל-על חוכרת מטוסים מחברות זרות לבצע עבורה טיסות, או לעיתים ישנו הסכם שותפות ובו המזמין כרטיס מחברה אחת טס בעצם במטוס של חברת תעופה אחרת (Code Sharing). עלינו לוודא שגם בטיסה שעליה אנו עולים האוכל כשר. אפשר לברר זאת באמצעות כרטיס הטיסה, בצד מספר הטיסה מופיע הקוד הבין לאומי של חברת התעופה, (לדוגמא: בטיסה של אל-על יופיעו האותיות LY, ארקיע קוד IZ וישראייר קוד H6). אם האותיות אינן מתאימות לחברת התעופה שדרכה ביצענו את ההזמנה - עלינו לברר שוב האם ישנה כשרות על הארוחות המוגשות לנו.
לאור הנסיון מומלץ שלא להסתמך אך ורק על האוכל שיוגש במטוס, אלא להעלות לטיסה מעט אוכל מהבית ליתר בטחון. בפרט כאשר מדובר בטיסות ארוכות או עם ילדים.
- בעת הטיסה:
הזמנת ארוחה כשרה כוללת רק את הארוחה עצמה, אך אין כל השגחה על תהליך החימום במטוס. בחברות זרות, שמגישות גם מזון שאינו כשר, מחממים יחד את המנות הכשרות והטרפות באותו התנור. גם אם המנה מחוממת בנפרד ישנו חשש ששאריות מזון שנותרו בתנור / במיקרוגל יגעו באריזה הכשרה, ובכך היא תאסר באכילה. משום כך מנות כשרות חייבות להיות עטופות בעטיפה כפולה וסגורה, דבר שמתיר את חימום המנה גם עם המנות הטרפות. עם קבלת המנה, יש לוודא שהעטיפות אינן קרועות או חסרות. אם לפני חימום המנה אנו רואים שהמנה לא עטופה, זכותנו לבקש להחליף למנה כשרה אחרת (אם יש במטוס). עצה טובה היא להביא בתיק היד חתיכת נייר כסף ארוך שבו ניתן לבקש לעטוף את המנה פעמיים לפני הכנסתה לתנור.
מי שמרבה לטוס, זוכה לפעמים לשדרוג למחלקת עסקים או אף למחלקה הראשונה. במקרה כזה יש לוודא שהמנה הכשרה תגיע גם היא למושב החדש.
לעיתים מוגשות במטוס תוספות שאינן חלק מהארוחה, כגון: חטיפים, בוטנים, בייגלה, ביסקוויטים, יין ושוקולדים. יש לשים לב שהם אינם כלולים בהזמנת המנה הכשרה, וצריך לבדוק את כשרותם בנפרד.
-
כשרויות בחו"ל
חותמות הכשרות בחו"ל
באופן כללי רמת הכשרות של רוב גופי הכשרות בחו"ל שונה מהותית מזו שבארץ בשני מישורים:א. נהלי הכשרות - גופי הכשרות בעולם מתקשים לספק את הצורך הבסיסי של יהודי העולם למאכלים כשרים, מחמת חוסר בחומרי גלם כשרים, וזאת כאשר לצרכני הכשרות אין כח כלכלי שבאמצעותו אפשר לדרוש מהמפעלים להתיישר לכללי הכשרות ולייצר ברמת כשרות נאותה ומתאימה לכתחילה. כדי למצוא פתרונות כשרות לתושבי חו"ל הם נאלצים להסתמך על שיטות דחוקות ואף דעות יחיד שאינן מקובלות על פוסקי ההלכה בארץ, למשל: חדש בחו"ל, חלב נכרי, בישולי עכו"ם ועוד. (הדבר נכון גם לגבי גופי כשרות מרכזיים כגון: OU, OK, בית דין לונדון, וכדומה).
ב. אופן ההשגחה - מערכות כשרות רבות בחו"ל אינן ממנות משגיח מטעמן שיפקח על תהליך הייצור (הכשרת המפעל, בדיקה מחרקים, בישול ישראל ועוד), אלא מסתמכות על בדיקה ראשונית של הליך הייצור וחומרי הגלם, וביקורת לפיקוח מעת לעת, מתוך אמונה שהחברות אינן משנות אותו במהלך הזמן.
משום כך אנו ממליצים למעט ככל האפשר באכילת מוצרים בהשגחה של גופי כשרות שרמתם אינה מתאימה לרמת הכשרות הנהוגה בארץ. ישנם מספר גופי כשרות הידועים ברמת כשרות דומה לזו המקובלת בארץ, תוכלו לבדוק באתר כושרות.
רשימות כשרות:
בחלק ממדינות העולם ישנם מוצרים כשרים ללא חותמת כשרות על המוצר. לכך שתי סיבות: 1. יש מדינות (למשל: בריטניה) בהן החברות וגופי הכשרות חוששים שסימון כשרות על המוצר עלול להוביל לסערה אנטישמית, ולכן נמנעים מלציין את הכשרות על המוצר גם כאשר הוא מושגח. 2. ישנם מפעלים גדולים בחו"ל שאינם מעוניינים להזמין השגחת כשרות מטעמים כלכליים, לטובת תושבי המקום ישנם גופי כשרות שבדקו את כשרות הרכיבים במפעל (באופן לא רשמי, ולעיתים על סמך מידע כתוב בלבד וללא נוכחות בייצור) ועל סמך בדיקה זו הם מאשרים את כשרותו.מצב זה בו חותמת הכשרות אינה מופיעה על המוצר, הוא מקור לשמועות שונות, שחלקן אינן מדוייקות וחלקן ללא כל ביסוס מעשי. ככלל אנו ממליצים להמנע מלהשתמש במוצרים כאלו משום שממילא בדרך כלל רמת הכשרות בהם אינה עומדת בסטנדרטים הנהוגים בארץ. מי שבכל זאת מעוניין להסתמך על הרשימות הללו עליו להקפיד על כמה נקודות חשובות:
למידע נוסף אפשר ליצור קשר מסודר עם אנשי כשרות מומחים ומנהיגי הקהילות בארץ היעד, לברר מהם המוצרים שאותם אפשר לרכוש ללא חשש, והאם הם מתאימים לרמת הכשרות המבוקשת. אפשר לנסות להיעזר בבתי חב"ד השונים הפרושים ברחבי העולם, לפרטי יצירת קשר לחצו כאן.
חשוב לדעת שישנם מותגים שמיוצרים במפעלים שונים ברחבי העולם (כגון פרינגלס, אוראו וכדומה) והרכיבים שלהם אינם זהים בכל המפעלים, כמו כן לעיתים ישנם מוצרים שאושרו בתרכובתם הבסיסית, אך אינם כשרים כאשר הם מכילים תוספות שונות. לכן חשוב לבדוק היטב איזה מוצר בדיוק מוזכר ברשימה, האם דווקא ממפעל מסוים, או ללא תוספות?
יש לשים לב האם מופיעה ברשימת הכשרות הערה כשרותית על המוצר, כגון: חלב גויים, בישול גויים וכדומה, במידה וישנה הערה כזו עלינו לבדוק האם רמת הכשרות מתאימה לנו? (גם כאשר הערה כזו אינה מופיעה כדאי לברר מהם הקריטריונים הבסיסיים שלפיהם פועל מי שפרסם את רשימת הכשרות).
עולם הכשרות חווה שינויים כל העת, לעיתים חומר גלם שהיה מופק עד כה ממקור כשר משתנה וכעת רובו מופק ממקור שאינו כשר, לכן איננו יכולים להביא כאן דוגמאות למוצרים המוחזקים ככשרים בקביעות, משום שעלול לחול בכך שינוי בכל עת. משום כך גם אם מצאתם מוצר המופיע ברשימת הכשרות יש לוודא מפעם לפעם שהמוצר עדיין מופיע בה ללא סייגים. -
מלונות וספינות בכשרות מהדרין
כאשר מצליחים למצוא נופש במלון כשר בחו"ל או בספינה בעלת תעודת כשרות, יורד לרבים לחץ גדול מהלב, כביכול אפשר להסיר את דאגת נושא המזון בנסיעה זו ולהתמקד בשאר הארגונים הנצרכים. תחושה זו אינה מדויקת מפני שגם כאשר הכשרות מצוינת כ'מהדרין' לא תמיד היא דומה לרמה שאותה אנו רגילים לצרוך בדרך כלל. נוכל לקבל מושג קל על רמת הכשרות בבירור של כמה פרטים בסיסיים:
- ירק עלים
בחו"ל קשה מאוד להשיג ירק עלים מפוקח, ולכן כשרויות רבות מאשרות להשתמש בירק ללא פיקוח הלכתי מחרקים, מה שאפילו כשרות רגילה בארץ אינה מאשרת מחמת הבעיות ההלכתיות הרבות הכרוכות בכך.
- האם המטבח משמש רק למנות כשרות?
במטבחים שמשמשים במקביל גם לבישול שאינו כשר קשה לשמור על הפרדה מלאה בין הכלים, חומרי הגלם והמאכלים בשלבי ההכנה והאיחסון.
- האם מדובר בפיקוח קבוע או חד פעמי?
כשרות חד פעמית, לצורך חג או אירוע מסוים, מורכבת הרבה יותר, בין מחמת ההכשרה הנדרשת לכלי המקום והחשש שמא יתערבו בהמשך כלים שלא הוכשרו, ובין משום שעובדי המקום אינם רגילים לקריטריונים של הכשרות, והדבר עלול להוביל לטעויות רבות.
- כמה משגיחים יש במקום?
לעיתים קשה להביא לחו"ל את מספר המשגיחים הדרוש ומסתפקים במשגיח אחד שיעשה את העבודה כולה. הדבר כמעט בלתי אפשרי, מפני שמטבח שמוציא 3 ארוחות ביום ברמה קולינרית גבוהה, עובד ברוב שעות היממה, וכמות התקלות האפשרית גדולה ודורשת השגחה צמודה.
- בישולי גויים
ישנה מחלוקת ידועה בין האשכנזים לספרדים מהו בישול שנחשב כבישול גוי ואסור באכילה, מרבית כשרויות המהדרין בארץ מקפידות על כך שהמאכלים יבושלו באופן שגם הספרדים יוכלו לאכול בלא חשש, בבתי עסק בחו"ל פעמים רבות המבשלים הם גויים, וגם בחלק מבתי העסק בכשרות 'מהדרין' הבישול מתאים לשיטת הרמ"א ופסיקת האשכנזים המקילים בכך, אך לא לספרדים.
- רמת כשרות חומרי הגלם
גם אם הכשרות במקום מתנהלת ברמה גבוהה, עלינו לברר אלו כשרויות מאושרות כמהדרין במקום זה, מאחר וכפי שכתבנו רמת הכשרות של כשרויות רבות בחו"ל אינה דומה לרמה המקובלת בארץ אפילו ברמת כשרות רגילה. למעבר להבדלים בין הכשרויות השונות לחצו כאן. למדריך בירור עם המשגיח על חומרי הגלם לחצו כאן.
להרחבה נוספת במורכבות הכשרות במלונות בחו"ל ובהבדלים השונים ראו באתר כושרות -
אלו מוצרים לא צריכים כשרות?
במוצרים תעשייתיים מעורבים חומרי גלם רבים, גם כאשר נראה שמדובר במוצר 'פשוט', כגון: חומרי טעם וריח, חומרי הצללה, חומרים משמרים, חומרים למניעת התגבשות, לשמירת אחידות ומרקם המוצר ועוד. בשונה ממה שסבורים רבים - אין כל דרך לדעת האם המוצר כשר על ידי עיון ברשימת הרכיבים, לכך כמה סיבות: א. לא תמיד כל המרכיבים מופיעים על גבי האריזה, כללי חובת הסימון ברכיבים מורכבים ומשתנים ממדינה למדינה, ישנם חומרים שאין צורך לסמן כלל, וכן במדינות רבות סימון של מוצרים באחוזים קטנים כ2% אינו נדרש. ב. חלק מחומרי הגלם נכללים תחת סימון כללי כגון 'חומרי טעם וריח' וקשה לדעת האם הם כשרים. ג. לעיתים חומרי הגלם מסומנים בשמם התעשייתי, והצרכן הפשוט אינו יודע לזהות שאכן מדובר בחומר גלם בעייתי. ד. עובדה נוספת שלא ידועה לרבים - בימינו מקובל מאוד לבצע את הבישול במפעלים בעזרת 'קיטור חוזר', מערכת קיטור אחת משמשת לעיתים מפעל שלם בעל פסי ייצור שונים, ולעיתים אף משותפת לכמה מפעלים סמוכים, כך שכאשר באחד מפסי הייצור ישנו ייצור שאינו כשר - הקיטור נחשב לטרף, וכל פסי הייצור שבמפעל אינם כשרים, גם אם בחומרי הגלם של המוצר עצמו אין כל בעיה.
לתועלת השוהים בחו"ל ומתקשים למצוא מוצרים כשרים, אספנו רשימה של מוצרי בסיס שחששות הכשרות בהם אינם מצויים ואפשר מעיקר הדין להשתמש בהם גם ללא כשרות.
אין להסיק מרשימה זו על רכישת מוצרים בארץ ללא כשרות, מפני שגם במוצרים שחששות הכשרות בהם אינם מצויים, בארץ שהכשרות מצויה מומלץ להמנע מספיקות ולרכוש בכשרות מהודרת. כמו כן בארץ ישראל ישנם דינים נוספים שצריך לתת עליהם את הדעת (מצוות התלויות בארץ).
חשוב להדגיש תחילה כמה נקודות: א. הרשימה עוסקת ברובה במוצרי גולמיים שאינם זקוקים לכשרות, כאשר יש שינוי כלשהו או סימון מיוחד על המוצר, כגון: תוספות טעם, חצי בישול, חליטה, 'עמיד' וכדומה - יש לברר האם הדבר פוגע בכשרותו. ב. עולם הכשרות עובר תהפוכות כל העת, לעיתים במוצרים שכיום מוחזקים ככשרים מוסיפים תוספות שונות או משנים את דרך העיבוד והם טעונים כשרות, לכן יש להתעדכן מפעם לפעם בעמוד זה ולברר שהמוצר עדיין אינו טעון כשרות:
חלב פרה
בארץ ישראל מקפידים שלא לשתות חלב שנחלב על ידי גוי ללא פיקוח. יש מהפוסקים שהקלו לתושבי חו"ל בשעת הדחק לקנות חלב (ללא תוספות) במדינות מפותחות (בהן מתקיים פיקוח ממשלתי על התוצרת), מחברה ידועה ומסודרת, על כל אחד לשקול האם באמת הטיול שלו נחשב לשעת הדחק, ואין בפניו אפשרויות אחרות.
יש להדגיש שגם למקלים אין להשתמש אלא בחלב, ולא במוצרי חלב הנחשבים ל'פשוטים' (כגון: גבינות, חמאה, יוגורט וכדומה) משום שמעורבים בהם חומרי גלם נוספים שצריכים כשרות.פירות וירקות טריים
באופן כללי פירות וירקות טריים שגדלו בחו"ל אינם צריכים כשרות. כאשר הם מוגשים חתוכים יש לוודא שנחתכו בסכין נקי ועל גבי משטח נקי (בפירות חמוצים או חריפים חתוכים ישנה בעיה גם אם הכלים נקיים).
במדינות המפותחות מקובל למרוח דונג על חלק מהפירות והירקות על מנת לשמר את מראה הפרי וטריותו. הדבר מצוי במינים רבים: פירות הדר, תפוחי עץ, אגסים, אפרסקים, שזיפים, עגבניות מלפפונים, פלפלים, בטטה ועוד, חומר זה מופק לעיתים מחרקים, ולעיתים מערבים בו שומנים וחומצות מן החי. יש המתירים להשתמש בו למרות זאת, ורבים מן הפוסקים אסרו את אכילתו.
אפשר לבדוק האם הפרי מצופה באמצעות גירוד הקליפה עם הציפורן, אם נדבק בה כעין שעווה סימן שהפרי מצופה (בתפוח ממילא ישנה שעווה טבעית ולכן בדיקה זו לא תועיל), לחלופין אפשר להכניס את אחד הפירות למים רותחים, ולהעבירו למים קרים, וכך הדונג ישנה את צבעו ויהיה ניכר.
גם במקרה שישנו ציפוי על הפירות והירקות אפשר לקלף אותם ולאוכלם.
אם רוצים להיות בטוחים בעת הקניה שהפירות אינם מצופים אפשר לקנות את הפירות והירקות בחנויות אורגניות.ירקות קפואים
בירקות קפואים אפשר להשתמש ללא הכשר בשלשה תנאים: 1. ברשימת הרכיבים שעל אריזתם לא מסומנים תוספות שונות, תבלינים וכדומה. (לדוגמא: צ'יפס קפוא מכיל בדרך כלל חומרי גלם נוספים) 2. חומוס, שעועית, לבבות ארטישוק, תירס, פול ובמיה עוברים בישול לפני האריזה ואסורים כבישולי גויים (ישנם ירקות נוספים עוברים בישול אך מכיון שהם נאכלים גם בלא בישול הם אינם נאסרים). 3. אין לרכוש ללא כשרות ירקות שדרושים פיקוח מחרקים כגון: פטרוזיליה, תרד, כרובית, ברוקולי, פטריות, כרוב ניצנים, קלחי תירס, קייל, אספרגוס, או מיקס ירקות שמכיל את אחד מהם.
פירות יבשים
פירות יבשים רבים זקוקים לכשרות, משום שמורחים עליהם חומרי הברקה או חומרים שונים בעת הייבוש, וכן לעיתים מייבשים אותם בתנורים שאינם כשרים.
בפירות המיובשים הבאים חששות הכשרות אינם מצויים ואפשר להשתמש בהם ללא הכשר: אננס מסוכר (ללא חומרי צבע וטעם מיוחדים), משמש מיובש, ותמרים (אם הם מישראל יש לוודא הפרשת תרומות ומעשרות).אגוזים ופיצוחים
אפשר להשתמש בכל סוגי האגוזים ללא הכשר כאשר הם אינם קלופים (כנ"ל לגבי ערמונים, קוקוס חי ושקדים בקליפתם).
על אגוזים קלופים מורחים לעיתים שמן שעלול להיות מן החי, ולכן אין להשתמש בהם ללא כשרות, פרט לשקד קלוף, ולאגוז מלך קלוף מאמריקה.
בפיצוחים קלויים - כגון גרעינים, בוטנים וכדומה - אין אפשרות לדעת מהי כשרות תנורי הקליה, השמן והקמח שעליהם, ולכן אין להשתמש בהם ללא כשרות.קטניות ודגנים
אפשר להשתמש ללא כשרות בכל סוגי הקטניות (כמובן שיש לבודקן מחרקים לפי ההוראות שבאתר). עדשים אדומות / כתומות צריכות כשרות משום שמורחים עליהן חומרים הטעונים הכשר.
נדגיש: רכישה ללא הכשר מותרת רק במוצרים יבשים שאינם מעובדים, אך לא כשהם טחונים לאבקה, אינסטנט, בשימורים וכדומה. (למעט קוואקר ללא תוספות שהוא כשר גם כאבקה: Quick oats, instant oats)
בקטניות מחמשת מיני דגן, כגון: בורגול, קוואקר, גריסים או גרעיני חיטה (Wheat, Oays, Rye, Spelt, Barley, Quaker, Oatmeel) - ישנו חשש לאיסור 'חדש' בין התאריכים א' אלול עד לחג הפסח בשנה הבאה. על כך ראה בהרחבה באתרתבלינים, מלח וסוכר
תבלינים - אפשר להשתמש בתבלינים שלמים שאינם טחונים ללא הכשר (לדוגמא: גרגירי פלפל חריף). אך בתבלינים טחונים מעורבים חומרי טעם וריח, חומרים להגדלת הנפח וחומרי עזר נוספים, ולכן אין להשתמש בהם ללא כשרות (אפשר להתייעץ בענין זה עם מומחי כשרות מקומיים).
מלח - מלח ללא תוספות, מלח גס, דק או מלח בישול, מלח הימלאיה ורוד (Kosher salt, fine table salt) אינו צריך כשרות.
סוכר - סוכר לבן, חום ודמררה אפשר לרכוש גם ללא כשרות. כך גם הדין באבקת סוכרלוז. (בקוביות סוכר אין להשתמש ללא כשרות משום שלעיתים הן מרוחות בשומן מן החי, וכן גם בשאר הממתיקים כגון סטיביה וסוכרזית).
שמנים
שמן זית - בעולם מסתובבים בקבוקי שמן מזויפים רבים, ולעיתים קרובות נתפסים מוצרים המכילים תערובות שונות. לכן בשמן זית ללא הכשר אפשר להשתמש רק כאשר מדובר במותג מוכר, ועל המוצר מצוין 'שמן זית כתית מעולה' (באנגלית: "Extra virgin olive oil"), וללא תוספת הכיתוב "Refined oil".
שמן זית כתית עולה לא מעט כסף, כאשר אנו פוגשים שמן במחיר זול ממחיר השוק יש חשש גדול שמדובר בזיוף.
שמן קנולה - בחלק מהמפעלים המייצרים שמן קנולה מדובר בשמן טהור ללא חשש תערובות, ובחלקם יש חשש לתערובות או לכשרות הכלים. בעת כתיבת שורות אלו אנו יכולים להמליץ ללא כשרות באופן גורף רק על שמן קנולה המיוצר ע"י חברת 'ברוקלמן' ('Brockelmann') וחברת 'סקנולה' (Scanola) (משווק תחת מותגים שונים. יש להתבונן היטב בשם היצרן לפני כל רכישה). במקרה הצורך על מנת לברר על חברות אחרות ניתן לפנות אלינו ואנו נשתדל לברר זאת עם מומחי כשרות עולמיים.
שמן שומשום - שמן שומשום בכבישה קרה ללא תוספות אינו זקוק להכשר.
רסק עגבניות
ישנם מפעלים שונים שאין בהם חשש תערובות אסורות, אך ישנו קושי לערוך רשימה כזו באופן גורף משום שהדבר עלול להשתנות בכל עת. למעשה כאשר ישנו צורך, ניתן לפנות אלינו ואנו נשתדל לברר כל מוצר לגופו ע"י בירור עם מומחי כשרות עולמיים.
דבש
בעולם מצויות צנצנות דבש רבות מזויפות שמכילות תערובות שונות, כמו כן בחברות קטנות (בוטיק) הדבש לא תמיד עובר סינון ועלולים להיות מעורבים בו חלקי דבורים. לכן כאשר רוכשים דבש ללא כשרות יש להקפיד על מותג מוכר, ולוודא שמסומן עליו שהוא 100% דבש טהור ("Pure honey"). דבש במחיר זול ממחיר השוק עלול להעיד על כך שמדובר בזיוף בעל תערובות שונות ויש להימנע מלרוכשו.
פסטה
בפסטה רגילה ללא תוספת טעמים וצבעים אין תוספת של חומרים אסורים, לכן מותר להשתמש בה ללא כשרות כאשר ברשימת הרכיבים מופיעים קמח ומים בלבד (Flour, water). מתאריך א' אלול עד לחג הפסח בשנה הבאה ישנו חשש לאיסור 'חדש', על כך ראה בהרחבה באתר.
טחינה
בטחינה גולמית ללא תוספות טעמים ותבלינים - לא מעורבים חומרים שאינם כשרים, מותר להשתמש בה ללא כשרות כאשר ברשימת הרכיבים מופיע שומשום בלבד (sesame seeds), ועל האריזה מופיע הכיתוב "raw tahini".
קמחים שונים
בקמח תירס טהור, תפו"א טהור, וטפיוקה טהור - אפשר להשתמש גם ללא כשרות.
קמח חיטה ושאר מיני דגן (נקי, לא מועשר) – מחג הפסח עד לא' אלול אפשר להשתמש ללא כשרות (כמובן - יש לנפות אותו לפני השימוש). מא' אלול עד לחג הפסח בשנה הבאה ישנו חשש לאיסור 'חדש'. על כך ראה בהרחבה באתר.קפה ותה
קפה - כל סוגי הקפה ללא תוספת טעמים אינם טעונים הכשר. כולל קפה נמס, קפה מגורען, קפסולות. בקפה עם תוספת טעמים יש להשתמש בהכשר בלבד.
תה – עלי תה, או שקיקי תה המכילים עלי תה בלבד ללא תוספת תמציות טעם - אינם צריכים כשרות (יש לבדוק זאת היטב ברשימת הרכיבים). יש לדאוג לסינון ראוי של העלים כדי להימנע מחשש חרקים.
משקאות שונים
מים (ללא טעמים) - אין צורך בהכשר. במדינות נחשלות ישנו חשש של תולעים במים, ויש לסננם באמצעות בד צפוף לפני השימוש. במדינות מפותחות הדבר אינו מצוי מלבד בעיר ניו יורק שגם בה יש להקפיד על סינון המים.
משקאות קלים - על אף שמועות רבות בנושא - כל המשקאות הקלים טעונים כשרות. אפשר להשתמש ללא כשרות במשקאות הבאים:
'סודה' ללא טעמים, המכילה רק מים ופחמן דו חמצני (water, CO2 יש לבדוק זאת ברשימת הרכיבים).
קולה פפסי מקס (בלבד).
בירה ללא תוספות – רכיבי הבירה הבסיסיים (לתת, מים כשות ושמרים) כשרים גם ללא כשרות, ולכן בירה שמכילה רק רכיבים אלו כשרה בכל העולם. יש לוודא שברכיבי המוצר לא מופיעים רכיבים נוספים מלבד אלו: Malt, water, hops, yeast, barley malt, brewer's yeast.
בבירה המיוצרת על ידי חברות קטנות (בוטיק) מוסיפים לעיתים תוספות שונות בלא לסמן זאת על גבי המוצר. לכן יש להשתמש רק בבירה ממותגים מוכרים כגון: היינקן, קלסברג, טובורג, קורונה.
בבירה שתאריך ייצורה מחודש כסלו יש חשש לאיסור 'חדש' עד לחג הפסח באותה שנה. על כך ראה בהרחבה באתר.משקאות חריפים – בעולם ישנם עשרות סוגים של משקאות חריפים, ולהם מאות או אלפי מותגים שונים. במשקאות אלו ישנם חששות כשרות רבים, כגון: אלכוהול על בסיס יין, חומרי טעם וריח, צבעי מאכל, תערובות חלביות ועוד. אף שישנם מספר מצומצם של משקאות שמוכרים ככשרים גם בלא כשרות, ישנן שמועות רבות שאינן מבוססות בתחום זה, ויש אף הסבורים שכל המשקאות החריפים בעולם כשרים. כדי ללמוד אלו משקאות כשרים ואלו אינם כשרים ראו בהרחבה באתר.
חשוב לדעת שלפי ההלכה אסור לשתות משקאות חריפים בבית, בבר או במסעדה של גויים, גם כאשר הם כשרים! לגבי יין ללא כשרות ראו באתר
מיצים טבעיים - מיצים טבעיים לא תמיד מכילים רק 100% פרי, גם אם כך מסומן על המוצר, ולכן זו אינה ערובה לכך שהמיץ כשר. אך כאשר מדובר בדוכן מיצים שבהם סוחטים את הפרי מול עיני הלקוח, והלוקח מוודא שלא מוסיפים תוספות למיץ - שתייתו מותרת (אם מדובר במינים נגועים בחרקים, כמו תותים, יש לסנן את המיץ לפני שתייתו).ביצי תרנגולת
ביצי תרנגולת אינן צריכות כשרות. (בארצות שאינן מפותחות נמכרות גם ביצים מופרות ויש לבודקן מדם ביתר זהירות. בביצים חומות ישנם אחוזי דם גבוהים, ויתר תשומת לב נדרשת בבדיקתן).
דגים
ישנם מינים רבים של דגים, ושמם שונה בין הארצות השונות, כך שיתכן ששמו של דג כשר בארץ אחת ישמש לדג שאינו כשר באחרת, קושי נוסף להסתמך על שם הדג נובע מכך שישנן 'משפחות' דגים הכוללות בתוכם דגים כשרים ושאינם כשרים. למשל: תחת השם 'טונה' משווקים כ40 זנים שונים שחלקם אינו כשר.
דג שיש עליו קשקשים הינו כשר בוודאות, ולכן כאשר מעוניינים לרכוש דג ללא כשרות יש לקנות דג עם עור בלבד, כשהקשקשים שעליו ניכרים בבירור (גירוד של עור הדג מצד זנבו לראשו יבליט את הקשקשים ויקל על זיהויים). לאחר זיהוי הקשקשים אפשר לבקש מהמוכר לחתוך אותו אך על כל החיתוך והטיפול בדג להיעשות לעיני הקונה היהודי מחשש לחילופו בדג טמא. כמו כן יש לוודא שהסכין ומשטח החיתוך נקיים לפני הטיפול בדג.
לפני השימוש בדגים יש להקפיד לנקותם מהטפילים המצוים בהם, לשם כך יש לעשות כמה פעולות בסיסיות המתאימות לכל סוגי הדגים השלמים:
א. לאחר הסרת הקשקשים יש לנקות את עור הדג מטפילים - על ידי שפשוף העור, גירוד בסכין או הסרת העור.
ב. להסיר מן הדג את החלקים הנגועים ביותר: הראש, הזימים, והאיברים שבחלל הבטן (מעיים וכדומה).
ג. לגרד את חלל הבטן בסכין ולאחר מכן לשטוף היטב במים.
ד. להתבונן שלא נותרו בחלל הבטן או על גבי העור סימני נגיעות הנראים כמו בקישור זה. במידה וישנם סימנים אדומים או חורי כניסה בבשר הדג - יש להסיר מבשר הדג בעומק כחצי ס"מ.
בחלק מסוגי הדגים ישנה נגיעות של תולעת האנסיקיס, תולעת זו לא ניתן להסיר מן הדג בקלות. הפוסקים נחלקו האם היא אסורה ולכן דגים אלו אינם מוגדרים כמהדרין (להרחבה ראו כאן). המקפידים על כך ימנעו מלהשתמש בדגים הבאים ללא כשרות המקפידה על נקיונם מאנסיקיס: אלסקה פולוק, בקלה פילה (מסין או ארגנטינה), סול, סלמון (מלבד סלמון נרווגי שנקנה מחוץ לנרווגיה), פוטית/פיונית, קוד (מנרווגיה ואיסלנד), ורוטברש מורינוס.
בדגים שנמכרים פרוסים בצורת 'פילה' ומיובאים מסין ישנו חשש לשימוש בחומרים אסורים, ועל כן יש להמנע מלהשתמש בהם ללא כשרות.