מידע, חדשות ועדכונים שוטפים.
-
חברת התעופה ריינאייר מבטלת את טיסותיה לישראל - עד אפריל
גל ביטולי הטיסות לישראל נמשך • ענקית הלואו קוסט ריינאייר מודיעה על ביטול טיסותיה לישראל עד לסוף חודש מרץ • עוד ועוד חברות זרות דוחות את חזרתן לישראל לתוך שנת 2025 • הרשימה המלאה של החברות שביטלו את הטיסות ארצה
המלחמה המתמשכת בישראל בחזיתות השונות, ממשיכה להשפיע על חברות התעופה הזרות שמחליטות לבטל את טיסותיהן ארצה. חברת הלואו קוסט האירית ריינאייר הודיעה אמש (חמישי) כי היא מבטלת את טיסותיה לישראל - עד לסוף חודש מרץ. בחברת התעופה טענו כי רצו שייפתחו עבור את טרמינל 1 בנמל התעופה בן גוריון אך רשות שדות התעופה הודיעה שהוא נסגר עד לחודש אפריל.
חברות התעופה הזרות ממשיכות לדחות עוד ועוד את חידוש טיסותיהן אל ישראל וממנה, חלקן עד סוף החודש, חלקן עד דצמבר ויותר ויותר מהן עמוק לתוך שנת 2025. חברת התעופה הצרפתית אייר פראנס (Air France) דחתה את חידוש הטיסות עד לאחר 10 בדצמבר. חברת התעופה Bees דחתה את חזרתה ל-24 בנובמבר וחברת התעופה היוונית אג'יאן (Aegean) דחתה את חזרתה בשלב זה ל-3 בדצמבר.
יותר ויותר חברות תעופה דוחות את טיסותיהן כבר לשנת 2025, חלקן אף עמוק להמשך השנה. כך, חברת התעופה וירג'ין אטלנטיק דחתה את חידוש הטיסות לישראל לאוקטובר 2025 - מהלך שמהווה מכה קשה לתחרות על הטיסות בין ישראל ללונדון, וכן גם את הדחייה הממושכת ביותר של חברת תעופה זרה לגבי חזרתה לטוס בנתב"ג.
עם חברות התעופה שדחו את חזרתן לנתב"ג לשנה הבאה נמנית גם ענקית הלואו קוסט וויז (Wizz), שדחתה את חידוש הטיסות עד לינואר 2025, חרף מאמצי שרת התחבורה רגב בנושא. חברות תעופה זרות נוספות שדחו את חזרתן לתוך 2025 הן KLM ההולנדית (ינואר), ITA האיטלקית (ינואר), איבריה אקספרס (פברואר), דלתא איירליינס (סוף מרץ), איזיג'ט (אפריל), בריטיש איירווייז (אפריל) ואמריקן איירליינס (סוף הקיץ).
בתום אוקטובר האריכה סוכנות הבטיחות בתעופה האירופית (EASA) בחודש נוסף, עד ל-30 בנובמבר, את המלצתה המרוככת לבצע הערכת סיכונים עבור כל טיסה שצפויה לעבור במרחב האווירי של ישראל. מדובר בהארכה של ההמלצה המקורית לא לטוס במרחב האווירי של ישראל שפורסמה ב-8 באוקטובר ולאחר מכן רוככה. על אף ריכוך ההמלצה, חברות תעופה זרות רבות עדיין לא חזרו לטוס לישראל.
ההמלצה של סוכנות התעופה האירופית מנומקת בקונפליקט בין ישראל לחיזבאללה, הכולל שיגורי טילים, רקטות וכטב"מים מלבנון, ירי ארטילרי והפעלת מערכות נ"מ. לפי הסוכנות, יכולות השיגור של חיזבאללה יוצרות סיכון לבטיחות כלי התעופה באזור. הסוכנות מציינת כי רשות התעופה האזרחית (רת"ע) של ישראל הפגינה יכולת לנהל את הסיכונים. עם זאת, להערכת הסוכנות "עוצמת הסכסוך הנוכחית ורמת המתיחות הגבוהה עם איראן מהווים עדיין סיכונים לתעופה האזרחית".
-
-
רומניה ובולגריה יצטרפו לאיזור שנגן החל מה-1 בינואר 2025
נמסר כי רומניה ובולגריה יצטרפו רשמית לאזור שנגן ב-1 בינואר 2025. ההודעה נעשתה בפגישת מועצת האירופית השבוע, שם התקבלה ההחלטה לאשר את הצטרפות שתי המדינות לאזור שנגן.
רומניה ובולגריה עבדו במשך שנים על מנת לעמוד בקריטריונים הטכניים והפוליטיים הנדרשים להצטרפות לשנגן. הצטרפותן נדחתה חוזרת ונשנית בעקבות חששות מצד חברות שנגן קיימות.
עם החלטה זו, אזור שנגן יורחב ל-26 מדינות, כולל 22 מדינות חברות באיחוד האירופי ו-4 מדינות שאינן חברות באיחוד (שוויץ, נורווגיה, איסלנד, ליכטנשטיין).
הצטרפות של רומניה ובולגריה נחשבת כאבן דרך חשובה בהידוק השוק הפנימי של האיחוד האירופי ובהגברת חופש התנועה ברחבי אירופה.
-
מנכ"ל ביס אירליינס: "שיקום תעופת אוקראינה יהיה תהליך ארוך ומאומץ"
"יש לשים דגש דחוף על הכשרת הצעירים ועל שילובם בתהליכי העבודה מיד לאחר שחזור הטיסות, אחרת נתמודד עם תהליכי השיקום הארוכים והמאומצים של תעופת אוקראינה".
כך אומר יבגני חינצקי, מנכ"ל ביס אירליינס, בתשובה לשאלה על פתיחת שמי אוקראינה.
"אני הייתי מחלק את התהליך הזה לכמה שלבים:
השלב הראשון - קבלת האישורים הנדרשים לפתיחת אווירית אוקראינה. תחילה עלינו להכיר בכך שחלק מאזורי אוקראינה יהיו בטוחים לטיסות אזרחיות ושהנחיתות בנמלי התעופה באזורים אלה יהיו בטוחות. בתוך המדינה אנו יכולים להחליט עבור עצמנו לטוס, למשל, מאוז'גורוד ללבוב או צ'רנוביץ' במטוסים מתוצרת אוקראינית - אן-24 (לשם כך מספיק לשנות את החקיקה הפנימית ולבטח את הטיסות האלה עם חברות הביטוח האוקראיניות), אבל אם מדברים על טיסות בין-לאומיות, כאן כבר דרושים הליכים שונים לגמרי.
בתחום היחסים המשפטיים הבין-לאומיים, אנו זקוקים להסכמה עם הרגולטורים האירופיים (EASA, יורוקונטרול וכו'), כמו גם עם בעלי המטוסים והציוד המשמש לטיסות (חברות ליסינג, שוכרי ציוד תחזוקה, בעלי מנועים או חלקי חילוף אחרים שיימצאו בשטח אוקראינה לצורך תחזוקת כשירות הטיסה של המטוסים), חברות לביטוח מטוסים, נוסעים, צוות ואנשים שלישיים. ללא הערכה וחיזוק בין-לאומי של הבטיחות בטיסה לכל שדה תעופה באוקראינה, אין אפשרות לטיסות בין-לאומיות.
השלב השני - אישור כשירות שדות התעופה לקבלת ושירות מטוסים. מעבר לכשירות אמתית לקבלה ושירות מטוסים, נוסעים וטובין, יש להבטיח רמת בטיחות מקובלת בשדה התעופה בפני איומים מסוימים. לא מספיק רק להחזיק בטכנולוגיה לפינוי צוותים, נוסעים וציוד בעת סכנה. כאן יש צורך גם בביטחון נוסף לגבי אחסון חומרים דליקים ונפיצים בשדה התעופה (דלק, חומרי כימיה, תחנות חשמל וכל יתר הדברים הנחוצים לפעילות שדה התעופה), לבטח את כל הרכוש, הצוות והנוסעים הנמצאים בשטח שדה התעופה, וכן להיות בעלי צוות מקצועי מאוד לביצוע כל הפרוצדורות הנדרשות.
השלב השלישי - התחלת ההפעלה המסחרית. בתעופה הכל בנוי כך: אם אוקראינה אומרת שניתן לטוס וזה בטוח, והרגולטור האירופי מאשר זאת, ו-Eurocontrol פותח את השמיים, ההחלטה על טיסות מוטלת על כל מפעיל תעופה בנפרד. לא רק ההחלטה לטוס או לא, אלא גם האחריות לנזק שייגרם, בין למטוס, בין לצוות ולנוסעים. אנו יכולים להכריז עכשיו שהכל פתוח, תטיסו, אבל השאלה אם יהיו מעוניינים נותרת פתוחה. לדוגמה נוכחית - נמל התעופה של תל אביב. נמל התעופה פתוח, טיסות מתבצעות, יש המלצות של EASA ו-FAA להימנע מטיסות. American Airlines, Lufthansa וכל חברות הקבוצה, British Airways, LOT וכו' ביטלו את הטיסות שלהם והם מעבירים כל הזמן את מועדי השיחזור שלהם, אבל בו בזמן מספר חברות תעופה אירופיות ממשיכות בטיסות שלהם, חרף ההמלצות. הם ביצעו את הערכת הסיכונים שלהם והחליטו לבצע טיסות.
כך, כשהכל יהיה פתוח והנמלים יוכיחו את בטיחותם, כל חברת תעופה תעריך את הסיכונים שלה, כולל הפיננסיים:
- זמינות מטוסים להטסה לאוקראינה;
- ביטוח מטוסים, נוסעים, צוותים (אפשרות לביטוח, עלות הפוליסה מפני סיכוני מלחמה);
- אישור בעלי המטוסים לבצע טיסות אפילו עם ביטוח;
- הסכמת הצוות החברה לבצע טיסות כאלה (אם איגוד הטייסים יחליט שעדיין מסוכן לטוס, לא יהיו טיסות);
- תנאי ביצוע טיסות כאלה (משך השהייה בנמל התעופה, אספקת דלק, מתן חבילת שירותים הנדרשת לביצוע הטיסה);
- מאפיינים ומשך הטיסה לנמלי חלופה, כשירותם לקליטת מטוסים ואספקה של כל הנדרש לחברת התעופה;
- קטגוריות הנוסעים המובלים והייחודיות החוקיות במקרה של נחיתה בנמל חלופי שנמצא במדינה אחרת;
- ביקוש להובלה (האם קיימים נוסעים המוכנים לטוס חרף איום לבטיחות);
- מחיר כרטיסים שבו תהיה הטסה כדאית (מלבד הביקוש, יש להעריך את הכדאיות הכלכלית בטיסות כאלה והאם יקנו לפי המחיר שנקבע על ידי חברת התעופה).
חברת התעופה תקבל החלטה על טיסות רק לאחר הערכת כל הסיכונים שלה לטיסות כאלה. כשהם יהיו מקובלים עליה, נוכל לדבר על התחלת הטיסות.
בנפרד, ברצוני להדגיש שכשירות נמלי התעופה והחברות התעופה האוקראיניות תלויה בצוות. במשך 2.5 שנים איבדנו את רוב הצוות המקצועי עקב יציאת חלקו לחו"ל ואובדן כישורים בשל שיתוק ארוך.
ההמלצות של הארגונים הבין-לאומיים ICAO ו-IATA מצביעות על הצורך בעדכון הידע מדי 6 חודשים - 2 שנים (6 חודשים - טייסים וצוות קרקעי, 1-2 שנים - כל הצוות השירותי של חברות התעופה, נמלי תעופה, מעבירי מסר וכו' המעורבים בשירות המטוסים והנוסעים) באמצעות הכשרה בקורסי תעופה. הכשרות אלה דרושות לא רק כהישנות וחיזוק הידע במהלך העבודה, אלא גם לעדכון הידע בחידושים בתעופה. כל שנה יוצאים מהדורות חדשות לכל הספרים והמדריכים מארגונים בין-לאומיים בכל כללי התעופה והטכנולוגיות השירותיות, יצרני ציוד התעופה מנהיגים המלצות וכללים חדשים להפעלה או שירות הציוד. התעופה מתפתחת בקביעות, והמתאים לפני 5-10 שנים כבר לא כל כך מתאים כמו הטכנולוגיות החדשות המיושמות.
כמו כן, התעופה האוקראינית עוברת בעיות חמורות יותר מאשר התעופה העולמית. השיתוק של הצוות החל עם הגבלות הקורונה. רק במשך שנה אחת בין הקורונה למצב הלחימה, המומחים הצעירים שלנו הספיקו להשיג כל מה שאפשר ניסיון. 6 שנים של שיתוק התעופה - אוקראינה איבדה צוותים שהיום אמורים להעביר את הניסיון שלהם לצעירים. רק מומחים ותיקים בני 40+ יכולים להכשיר את הצעירים. אין לנו את השכבה הבינונית של מומחים ותיקים שיש למשל במדינות אירופה.
כבר עכשיו יש להדגיש באופן דחוף את הכשרת הצעירים ושילובם בתהליכי העבודה מיד לאחר שיקום הטיסות. אם נדחה כעת תהליכים אלה, נתמודד עם תהליכי השיקום הארוכים והמאומצים של התעופה האוקראינית.
-
שוב, הפרעות וחסימות בגבול מדיקה על ידי מפגינים פולניים.
אמש הכריזו חקלאים פולניים על מחאה חדשה במעבר הגבול מדיקה - שהיני, שתחסום חלקית את תנועת המשאיות.
המפגינים הודיעו על חסימה חלקית של תנועת המשאיות.
מכוניות ואוטובוסים יוכלו לחצות את הגבול כרגיל בשני הכיוונים, אך יוטלו הגבלות משמעותיות על משאיות.זו לא המחאה הראשונה של חקלאים פולנים על הגבול עם אוקראינה. הסיבות העיקריות לאי שביעות הרצון הן תחרות מול יצרנים אוקראינים ודרישות להסדרת יבוא של מוצרים חקלאיים.
(ויסיטאוקראינה)
כזכור, בשנה שעברה גם פרצו גלי מחאות בגבולות אוקראינה - פולין על ידי החקלאים הפולנים הממורמרים,
המחאות והחסימות לרוב לא השפיעו על נוסעים רגילים והתמקדו בעיקר במשאיות וסחורות, אבל היו כמה פעמים שהיו חסימות גם של נוסעים רגילים.גם במקרה זה, כפי שמופיע בכתבה, החסימה היתה למשאיות בלבד, ונראה שבזה הם מתמקדים, ולא ברור האם יהיו בכלל מחאות נוספות.
בתקווה שהדבר לא יזיק כלל לאנ"ש הנוסעים לרביה"ק.
-
לקראת כניסת חובת הויזה האלקטרונית בישראל. ומה קורה באוקראינה?
ברשות האוכלוסין וההגירה מזכירים בימים אלו כי החל מעוד כחודש ב-1 בינואר, יכנס לתוקף חובת הויזה האלקטרונית לזרים הנכנסים ארצה ממדינות מהן יש פטור מויזה.
המשמעות היא שתיירים שירצו להגיע לישראל ממדינות שמהן יש פטור מוויזה לישראל, יצטרכו למלא את טופס ETA-IL, טופס אינטרנטי שלאחר המילוי שלו, אמורים התיירים לקבל אישור או סירוב כניסה לישראל עד 72 שעות מרגע הגשת הבקשה.תקופת הניסיון החלה כבר לפני כמה חודשים והיתה גם אמורה להיכנס לתוקף בסוף הקיץ האחרון, אך כזכור בעקבות לחצים מצד גורמים שונים (יש שטענו שגם מצד גורמים בברסלב), נדחתה חובת הויזה האלקטרונית לתחילת 2025
כזכור באוקראינה זעמו על המהלך החד צדדי ואיימו להנהיג חזרה משטר ויזות כזה או אחר, כך גם במולדובה.
ואכן, כפי שדיווחנו המל"ל האוקראיני פרסם בשעתו שבכוונת אוקראינה להנהיג גם כן חובת ויזה אלקטרונית, אלא שמאז עברו כמה חודשים ללא שום התפתחות בנושא. הדבר ירד לגמרי מהכותרות במדינה גם במישור הפוליטי וגם במישור התקשורתי, ומאז סוף הקיץ לא נשמע כל אזכור בענין.נצטרך כעת לעקוב ולראות בעוד מספר שבועות כאשר המהלך יכנס לתוקף בארץ, אם אז יתעורר שוב הדוב האוקראיני (ואולי גם המולדובני) משנתו ויתחיל בצעדים מעשיים למימוש איומיו בנושא.
-
במסגרת חודש המבצעים מציעה ישראייר, מה שהיא מכנה, "מחירים אטרקטיביים" לטיסות וחבילות לטיסות וחבילות בתאריכים נבחרים בחודשים נובמבר עד מרץ.
המבצע כולל מגוון יעדים:
ברלין, בודפשט, פראג, אתונה , סופיה, דובאי, טיביליסי, ורנה, בטומי, ורשה, בוקרשט ולרנקה.תוכלו למצוא את מחירי הטיסות החל מ-149$ לכיוון לאדם ומגוון חבילות במחיר החל מ-399$ לאדם.
שימו לב כי מספר המקומות מוגבל והמבצע עד לתאריך 30.11.24 או עד גמר המלאי.
-
קו רכבת נוסף לקישינב, מולדובה.
ממשיכים לספר על חיבורים חדשים בלוח הנסיעות לשנת 2025!
כן, החל מה-15 בדצמבר יסעו קרונות נוסעים ללא מעבר במסלול לבוב - קישינב. מסלול זה יאפשר נסיעה נוחה יותר לתושבי לבוב והאזור אל שדה התעופה של מולדובה והחזרה.
️ הרכבת תצא מלבוב מדי יום ב-15:00 ותגיע לקישינב ב-11:30.
️ בכיוון ההפוך, מקישינב, הרכבת תצא ב-17:34 ותגיע ללבוב ב-15:40.
מדובר בנסיעה ארוכה של מעל 20 שעות, ולאיזור די רחוק מאומן.
אבל יותר מיכפיל את האפשרות של לחצות את הגבול ברכבת ממולדובה (רק חציית הגבול) שיעיל בעיקר בזמני העומסים הקשים בגבול, לעומת רכבת פעם ביומיים עד היום, מהיום עוד קו מדי יום! (פי 3 רכבות מבעבר). -
@נחמן-העמקן כתב במידע, חדשות ועדכונים שוטפים.:
@נחמן-העמקן כתב במידע, חדשות ועדכונים שוטפים.:
@נחמן-העמקן כתב במידע, חדשות ועדכונים שוטפים.:
דרמטי: לראשונה חברת Bees עוצרת טיסותיה לישראל!
חברת Bees - מאריכה את ביטוליה עד 24/11.
חברת ביס מאריכה את ביטוליה לפחות עד ה18.12
-
@אור-אורות כתב במידע, חדשות ועדכונים שוטפים.:
קו רכבת נוסף לקישינב, מולדובה.
פרטים נוספים:
לאחר בדיקת הקו החדש עולים הפרטים הבאים:
הקו החדש מקישינב ללבוב מתחבר לקו הישן לקייב, ומופרד / מתחבר בתחנת ז'מרינקה.
בקטע שבין קישינב לז'מרינקה הרכבת נוסעת עם אותו קטר (מסלול ותחנות) ובקטע שבין ז'מרינקה ללבוב / קייב הרכבת נוסעת בנפרד.
הרכבת לקייב עוברת גם בויניצה.
הנסיעה הארוכה של הרכבת, ובעיקר בתוך מולדובה, הופך את הרכבת לרלוונטית הרבה פחות, אבל עדיין יכול לשמש למעבר הגבול בלבד.
הבשורה העיקרית בקו החדש הוא תגבור הרכבת לקו יומי במקום אחת ליומיים. -
פרטים נוספים על השינויים הצפויים ברכבות הרלוונטיות לאנ"ש:
שינויים משמעותיים בקו 39/40 המחבר בין היתר בין שדה לבן הסמוכה לאומן למונקאטש בגבול הונגריה וסולוטבינו בגבול רומניה:
שעות יציאת הרכבת משתנים משמעותית ומתחילה לצאת מתחנת המוצא בז'פוריז'ה אחה"צ במקום בשעות הבוקר המוקדמות
בנוסף הרכבת מאיצה את נסיעתה ותיסע בסה"כ כ3/4 שעה פחות מתחנת היציאה עד התחנה הסופית.
השינויים בפועל במסלול הנסיעה:
הרכבת הייתה יוצאת מתחנת שדה לבן בשעה 16:12 אחה"צ, לאחר השינוי הרכבת יוצאת מהתחנה בשעה 1:31 בלילה (מה שגם ישנה לכאורה את פתיחת אפשרות ההזמנה ליום אחרי פתיחת ההזמנה לכרטיסים מהתחנה הראשונה).
הרכבת הייתה מגיעה למונקאטש בשעה 4:06 לפנ"ב, לאחר השינוי הרכבת תגיע בשעה 12:43 בצהריים.
הרכבת היתה מגיעה לסולוטבינו בשעה 9:02 בבוקר ולאחר השינוי הרכבת תגיע בשעה 17:20 בערב.
בנוסף בלוח החדש הרכבת יוצאת מברדיטשוב בשעה 3:37 לפנ"ב.
יש לציין שהעצירה הארוכה ביותר בקו היא בלבוב ולמשך 25 דקות בלבד (מ8:15 עד 8:40 בבוקר).
בעז"ה בשבועות הקרובים יעודכנו הזמנים המדוייקים של כלל השינויים ברכבות בלוח הזמנים פה.
יש לציין שתדירות קו זה הוא פעם ביומיים. -
📣 אנו מכריזים על פתיחת מכירת כרטיסים לרכבות של לוח התנועה החדש-2025!
⠀
היום, 26 בנובמבר, מכירת הכרטיסים פתוחה לרוב הרכבות החדשות שתוכננו על ידי מומחי רכבת לשנת 2025!
⠀
✅ החל מה-15 בדצמבר, תוכלו לקנות כרטיסים לרוב הרכבות הפנימיות, בפרט לרכבת החדשה מס' 83/84 קייב - סולוטבינו.
❇️ החל מה-27 בנובמבר ייפתחו המכירות לרכבות שיפעלו החל מה-16 בדצמבר:
#145/146 חרקוב - צ'רנוביץ
מס' 33/34 Kryvyi Rih - Yasinya
#125/126 – 129/130 קרמנצ'וק, פולטבה – אוז'הורוד
#61/62 דניפרו - רביב
⠀
כרטיסים, כרגיל, ניתן לרכוש באפליקציית Ukrzaliznytsia, באתר האינטרנט ובמשרדי הכרטיסים של התחנה.
🎟 מכירת כרטיסים לרכבות מס' 9/10 קייב - בודפשט והקשר הנוסף ורשה - רווה-רוסקה - לבוב - צ'רנוביץ יהיו זמינים בהמשך.
⠀
🚂 נסיעה נעימה! -
הוצגה טיוטת האסטרטגיה לפיתוח תשתיות גבול אוקראינה, עם האיחוד האירופי ומולדובה עד 2030
.
המשרד לפיתוח הקהילות והטריטוריות של אוקראינה הציג את טיוטת האסטרטגיה לפיתוח תשתיות גבולות עם האיחוד האירופי ומולדובה, המתווה צעדים וסדרי עדיפויות מרכזיים עד 2030.
המצגת נערכה בהשתתפות סגן השר סלחי דרקך, ראש סוכנות השיקום סלחי סוחומלין, נציגי המינהלים הצבאיים האזוריים, שירות המכס הממלכתי ושירות משמר הגבול הממלכתי, נציגי מנהלות הפרופיל של הנציבות האירופית, סוכנות USAID עבור פיתוח בינלאומי, פרויקט USAID "תמיכה כלכלית של אוקראינה", הארגון הבינלאומי להגירה, הנציגות המייעצת של האיחוד האירופי באוקראינה ועוד.
"הפלישה הרוסית בקנה מידה מלא שינתה באופן משמעותי את הדרכים הלוגיסטיות של המדינה שלנו. קודם כל, היא הושפעה מחסימת הנמלים וסגירת התנועה האווירית. כדי להתאים את הגבול האוקראיני בהתאם לדרישות התחבורה ותזרימי הנוסעים, פיתחנו עבורו אסטרטגיה ברורה ותוכנית מבצעית. המסמכים מכילים צעדים ואמצעים ספציפיים שיש ליישם כדי להגביר את תנועת הגבולות, למנוע תורים ולהבטיח נוחות לחוצים את הגבול. העיקר הוא יישום בזמן של כל הצעדים המתוכננים כך שעסקים ואזרחים ירגישו את התוצאה החיובית של הפעולות שלנו. אנו מצפים שגם השותפים שלנו ישקלו את האסטרטגיה בפרויקטים שלהם. אנו בטוחים שיישומה יהיה צעד חשוב לקראת שילובה של אוקראינה במרחב התחבורה האירופי", אמר אולקסי קולבה, סגן ראש הממשלה לשיקום אוקראינה - השר לפיתוח קהילתי וטריטוריאלי של אוקראינה.
העדיפות המרכזית של האסטרטגיה היא הגדלת הקיבולת של תשתית הגבול. המסמך כבר קיבל את אישור הרשויות המרכזיות, ומתוכנן לאשר את המסמך בממשלה עד סוף השנה. חשוב שאישור האסטרטגיה יהיה אחד המדדים של תוכנית המתקן של אוקראינה. המועד האחרון לאינדיקטור זה הוא עד סוף 2024.
"האסטרטגיה מתמקדת במספר יעדים מרכזיים. קודם כל, על הגדלת הקיבולת של תשתית הגבול. מדובר בשיקום של מחסומים קיימים ובניית מחסומים חדשים, כולל דרכי גישה. בין המטרות ניתן למצוא גם הכנסת שליטה משותפת עם מדינות שכנות, צמצום זמן המתנה בתור ויצירת רשת אזורי שירות. למימוש כל המטרות מוגדרות משימות ותוצאות ברורות שאנו רוצים להשיג. חלק חשוב מהאסטרטגיה הוא מעקב אחר יישומה, לשם כך המסמך מכיל אינדיקטורים נפרדים", אמר סריי דרקך, סגן השר לפיתוח הקהילה והטריטוריה של אוקראינה .
האסטרטגיה מכסה פיתוח מחסומים עם כל המדינות. בפרט, מדובר בשיקום של:
- נקודות מעבר עם פולין (6),
- סלובקיה (3),
- רומניה (5),
- הונגריה (3)
- מולדובה (11).
בנוסף מדובר גם על בניית מעברי גבול חדשים, בפרט:
- "בילה צרקווה - סיגטו-מרמצעי", "בילה קריניציה - קלימוצ'י", "רוסקה - אולמה" ו"שפיט - איזבוראלה" עם רומניה,
- "וליקה פאלדי - נדגודש", " Diyda - Beregdarots" " עם הונגריה.
התכנית האופרטיבית לאסטרטגיה מכילה את המשימות והצעדים הנדרשים לפיתוח הגבול עם גובה ההוצאות ומקורות המימון, תנאי יישום הצעדים לפיתוח ובנייה. !
