מידע, חדשות ועדכונים שוטפים.

[נחמן העמקן]

המתיחות עם איראן משפיעה על לו"ז החורף הקרוב!

החדשות הרעות:

• טארום - יורדת מ-6 שבועיות ל-4 שבועיות לבוקרשט.

• היסקי - קישינב יורד מטיסה יומית ל-4 שבועיות ובוקרשט ל-2 שבועיות.

והחדשות הטובות:

• ביס איירליינס - שהגיעה לא מזמן, לא עצרה את הטיסות ומכפילה תדירות - בוקרשט עולה מ-2 ל-4 טיסות שבועיות וסוצ'בה עולה ל-2 שבועיות.

[נחמן העמקן]

תזכורת: החל מיום שישי (ה-1.11) יחל תעריף החורף המוזל להוצאה וחידוש דרכון

התעריף החדש יכנס לתוקף עבור תשלום החל מה-1 בנובמבר 2204 ועד 28 בפברואר 2025. תקופת המימוש עד סוף אפריל 2025.

התעריפים:

בהוצאת דרכון ראשון מעל גיל 18 - בלשכה 290 שקל, באינטרנט 270 שקל, ואילו כעת בתעריף החורף באינטרנט 170 שקל.

אותם מחירים בדיוק בחידוש או בהחלפת דרכון.

בהוצאת דרכון ראשון מתחת לגיל 18, תעריף בלשכה - 155 שקל, דרך האינטרנט - 140 שקל, ותעריף החורף דרך האינטרנט - 105 שקל.

[נחמן העמקן]

טרמינל 1 בנתב"ג יסגר לטיסות בינלאומיות

טרמינל יסגר לטיסות בינלאומיות, כאשר החל מיום שישי ה-1 בנובמבר כל הטיסות הבינלאומיות ימריאו מטרמינל 3

לפי המתפרסם טרמינל 1 צפוי להיסגר כבר ביום חמישי הקרוב לטיסות בינלאומיות, כאשר החל מ-1 בנובמבר כל הטיסות הבינלאומיות ימריאו מטרמינל 3.

טרמינל 1 נפתח לפני הקיץ, כאשר אחד המניעים היה לקדם את חזרתן של חברות הלואוקוסט לישראל. נכון לעכשיו, וויז אייר, ריינאייר ואיזיג׳ט, שלוש חברות הלואוקוסט הגדולות שפעלו בישראל, לא טסות לארץ.

ההערכה היא שטרמינל 1 ייפתח שוב כאשר יהיה צורך בשימוש בו. מספר חברות התעופה שטסות לישראל מועט נכון להיום ועומד על פחות מ-20 חברות זרות שמפעילות טיסות לישראל.

דובר רש"ת מסר: "החל מיום שישי, 1 בנובמבר, ועד יום שבת, 29 במרץ 2025, כל הטיסות הבינלאומיות ימריאו מטרמינל 3 בלבד. טיסות פנים ארציות ימשיכו לפעול מטרמינל 1, כרגיל עד הודעה חדשה. בכל מקרה, מומלץ להתעדכן בלוח הטיסות של נתב"ג".

[נחמן העמקן]

מגמת שינוי חיובית: מוניות אוקלון ובולט במחוז לבוב יחלו לפעול גם בשעות העוצר!

החל מאמש (ה-28 באוקטובר), בלבוב ובאזור לבוב, בשירותי הנסיעה בולט ואוקלון , ניתן יהיה להזמין רכב גם בזמן העוצר בין השעות 00:00-05:00. ההשקה של שתי האפליקציות במצב פיילוט תואמה עם המינהל הצבאי האזורי של לבוב ומועצת העיר לבוב.

"אנו מבינים את החשיבות של מתן קשרי ניידות ותחבורה לקטגוריות שונות של אזרחים שמבצעים עבודות חשובות גם בלילות בלבוב ובאזור. קבלת החלטות מושכלות התורמות לתפקוד תקין של האזור בהתאם לצרכי תושביו חשובה ביותר. גם השימוש בשירותים בטוחים הוא בראש סדר העדיפויות, ולכן חברות Uklon ובולט תמכו ביוזמה ליישום פרויקט פיילוט לשיקום עבודתן בזמן העוצר", הדגיש טאראס גרן, ראש הסגל של לבוב OVA.

"רכבות ואוטובוסים רבים מגיעים לתחנה בלילה, ואנשים, לרוב עם ילדים קטנים, צריכים להגיע איכשהו למלונות או למקומות אחרים בלבוב.
בממוצע, 20 עד 30 רכבות עוצרות בלבוב במהלך העוצר (מ-00:00 עד 05:00). בנוסף, עקב מצבים בלתי צפויים שונים, מתעורר הצורך להתנייד בעיר בלילה גם בקרב תושבי לבוב, למשל, כדי להגיע לבית החולים. מכיוון שאי אפשר להשתמש במונית באופן חוקי בזמן העוצר, שירות זה ניתן באופן לא חוקי ועולה פי 3-4.
לכן, אני שמח שיחד עם שותפינו, אנו מחדשים את הפעלת השירות הזה עבור הקהילה ואורחי העיר, כדי שאנשים יוכלו להשתמש בשירותים חוקיים ובטוחים במחיר סביר כאשר הם צריכים את זה", אמר אנדריי מוסקאלנקו, סגן ראש עיריית לבוב הראשון.

במסגרת פרויקט הפיילוט, רק נהגים המשתמשים במערכות המידע Bolt ו-Uklon ובעלי הכרטיסים המתאימים להימצאות חוקית ברחובות ובמקומות ציבוריים בזמן הקבוע יוכלו לבצע פקודות בזמן העוצר בלבוב. ואזור לבוב. הבקרה על הימצאות תעודות נהגים תבוצע על ידי סיירת מפקד העיר בהתאם לחקיקה הקיימת.

[נחמן העמקן]

חברת WIZZ AIR פותחת מחדש את הבסיס שלה בקישינב עם 16 מסלולים ישירים המחברים את מולדובה עם העולם

חברת התעופה פותחת 8 מסלולים חדשים מקישינב לעונת החורף עם תעריפים החל מ- €24.99.

הנוסעים יכולים שוב לחוות את הנוחות של טיסות ללא עצירות בין קישינב לברלין, בולוניה, בריסל שרלרואה, דורטמונד, ממינגן, פריז בובה וורונה, כמו גם את הנתיב החדש לנירנברג. בסך הכל, יהיו זמינים 16 קווים ליעדים ב-9 מדינות, כולל קווים קיימים לאבו דאבי, בודפשט, מילאנו, ונציה, וינה, רומא, לונדון לוטון וורשה. עם תעריפים נמוכים של 24.99 אירו, Wizz Air מציעה אפשרויות קלות ונוחות לבקר את המשפחה והאהובים או ליהנות מחופשה עירונית באחת מהערים המרגשות והיפות לעיל. כולל כל היעדים בחורף הקרוב, Wizz Air תספק יותר מ-400,000 מושבים לנוסעים ב-2024.

חברת Wizz Air מחויבת לספק שירות מעולה ולהרחיב את הרשת שלה כדי לענות על צרכי לקוחותיה. עם פתיחת הבסיס מחדש במולדובה, חברת התעופה מוסיפה איירבוס A320 חדש לנמל התעופה של קישינב, מה שמדגיש את מחויבותה לשוק המולדובי ואת ההתרחבות המתמשכת שלה לקראת השגת צי מטוסים של 500 מטוסים ב-8 השנים הקרובות.

אנדרס ראדו, ראש תחום תקשורת וממשל ב-Wizz Air, אמר: " Wizz Air החלה את פעילותה במולדובה בשנת 2013, ופתחה את הבסיס שלה בקישינב במרץ 2017. במהלך תקופה זו נשאה חברת התעופה כמעט 4 מיליון נוסעים. אנו נרגשים לחדש את פעילות הבסיס שלנו ולהוסיף עוד טיסות ישירות המקשרות את קישינב עכשיו עם 16 יעדים, מה שמדגיש את חזון הצמיחה שלנו, פיתוח זה יספק כמעט 91,000 מושבים נוספים, ויבטיח גידול של 374% בקיבולת במהלך עונת החורף לנוסעים הנוסעים מקישינב וממנה. Wizz Air מחויבת לספק הזדמנויות נוחות לנסיעות ישירות ולטיפוח קשרים בין מולדובה לשאר אירופה ומחוצה לה ככל שאנו גדלים, אנו גאים לתרום לכלכלת מולדובה על ידי יצירת מקומות עבודה ושיפור הקישוריות לנוסעים.

מר Pascaluta Mircea, מזכיר המדינה במשרד התשתיות והפיתוח האזורי , אמר: "האירוע של היום הוא אינדיקציה ברורה לכך ששדה התעופה של קישינב גדל והופך למוקד חשוב עוד יותר באזור. עבור הנוסעים שלנו, הקווים החדשים שפתחה Wizz Air משמעותם הזדמנויות רבות יותר לנסוע במחירים מעולים. בנוסף, אנו מגדילים את אפשרויות החיבור בין מולדובה ליעדים מובילים באירופה ועוזרים לאזרחי התפוצות שלנו לחזור הביתה לעתים קרובות יותר".

מר ספויאלה סרגיו, מנכ"ל נמל התעופה הבינלאומי של קישינב , אמר: " הפתיחה המחודשת של הבסיס המבצעי של Wizz Air בקישינב מוכיחה שוב ששדה התעופה שלנו הופך ליותר ויותר אטרקטיבי בתעשיית התחבורה האווירית. בסיס אווירי פירושו הרחבת רשת, הזדמנויות עבודה חדשות ברמה המקומית עבור תעופה ותיירות, וגיוון הפעילויות האווירונאוטיות, חיזוק היחסים המסחריים בין הרפובליקה של מולדובה למדינות אירופה.

אנו שמחים שהמשא ומתן עם שותפנו וויז אייר הביא תוצאות מוצלחות, והפתיחה מחדש של הבסיס המבצעי של וויז אייר בנמל התעופה הבינלאומי בקישינב בהחלט מהווה צעד חשוב לפיתוח שדה התעופה והאזור שהוא משרת, אשר מאפשר לנו להציע לנוסעים שלנו מבחר גדול יותר, נוחות ואפשרויות נסיעה סבירות יותר, תוך הנאה מרשת נרחבת של יעדים ושירות איכותי".

ראוי לציין שחברת Wizz Air כבר טסה מקישינב זאת לאחר שצמצמה את הרשת שלה במולדובה ואף ביטלה זמנית את כל הטיסות למדינה עקב בעיות ביטחוניות שהתעוררו לאחר פלישת הפדרציה הרוסית בקנה מידה מלא לאוקראינה.
החברה שבה בהדרגה לפעילות וכעת ביתר שאת .

[נחמן העמקן]

תור אלקטרוני לאוטובוסים: 150 אלף חציות גבול באמצעות הרשמה מקוונת!

מאז השקת מערכת התורים האלקטרוניים לאוטובוסים באוגוסט אשתקד, התבצעו 150 אלף חציות גבול באמצעות הזמנה מקוונת. מספרים אלה מאשרים את היעילות הגבוהה של השירות, אשר מאפשר לצמצם משמעותית את זמן ההמתנה לפני עמדות המעבר ובהתאם להקל על נסיעות אוטובוס לחו"ל הן עבור הנוסע והן עבור המפעיל.

כעת, מערכת התורים המוזמנים, היינו האפשרות למפעיל להזמין מראש את זמן חציית הגבול, פעילה ב-21 מתוך 28 עמדות המעבר שבהן רישום בתור האלקטרוני חובה. נתוני ניתוח מוכיחים כי 70% מהאוטובוסים נכנסים לעמדת המעבר בזמן, בהתאם לזמן שהוזמן מראש. משמעות הדבר היא שנוסעי אוטובוסים אלה אינם ממתינים בתור פיזי לפני הגבול.

הדבר מתייחס ל:

• כל עמדות המעבר בגבול עם רומניה (חמש);
• כל עמדות המעבר בגבול עם סלובקיה (שתיים);
• עשר עמדות המעבר בגבול עם מולדובה;
• שלוש עמדות המעבר בגבול עם פולין;
• עמדת מעבר אחת בגבול עם הונגריה.

בסך הכל, התור האלקטרוני פועל ב-28 עמדות חציית גבול, מתוכן בשבע ניתן כרגע רק להירשם במערכת, מבלי אפשרות לבחור את זמן החציה. מדובר בתור דינמי הפועל לפי העיקרון "הירשם וסע". לפי עיקרון זה, רוב האוטובוסים עברו דרך עמדות המעבר בגבול עם פולין.

"אנו עובדים בהדרגה על פיתוח המערכת, מרחיבים ומשפרים באופן הדרגתי את האופציות למפעילים, כך שכל משתתפי התחבורה הבינלאומית יוכלו להרגיש את ההשפעה החיובית של הפתרונות הדיגיטליים. הקמת התור האלקטרוני היא כלי חדשני הן לפתרון תורים פיזיים לפני עמדות המעבר והן להבטחת תכנון הנסיעות, ללא אנלוגים בעולם", הדגיש סגן שר הפיתוח של הקהילות והאזורים, סרגיי דרקאץ'.

השירות פועל הן עבור הסעות בינלאומיות סדירות והן עבור הסעות בינלאומיות לא סדירות.

כמעט שליש מחציות הגבול (למעלה מ-45 אלף) בוצעו בזכות שימוש בתור האלקטרוני בשלושת החודשים האחרונים. מתוכן, למעשה, כל אוטובוס שני חצה את הגבול בזמן. רוב האוטובוסים עברו דרך עמדות המעבר עם רומניה (למעלה מ-10 אלף), מולדובה (יותר מ-6 אלף) ופולין (כמעט 5 אלף).

[נחמן העמקן]

פגישת הסגנים להאצת פיתוח גבול אוקראינה-הונגריה

.

סגן שר הפיתוח הקהילתי והטריטוריאלי סרגי דרקאץ' נפגש עם סגן שר הכלכלה החוץ והענייני חוץ של הונגריה לבנטה מודיור במהלך ביקורו בקייב בשבוע שעבר.

הנושאים המרכזיים בשיחות כללו את פיתוח נקודות המעבר הרכב, פיתוח התחבורה והרכבת, והשתתפות משותפת בתוכנית האיחוד האירופי "מנגנון החיבור האירופאי". במהלך הפגישה, הצדדים הקדישו תשומת לב מיוחדת להסכמה על תכנית משותפת לפיתוח התשתית הגבולית.

" אשרור השינויים בהסכם הרלוונטי יאפשר גם לפתוח את מעבר הגבול "וליקה פלאדי - נאדיגודוש". ההצעה שלנו היא לעשות זאת על תשתית זמנית. אני מודה לצד ההונגרי על התמיכה בהחלטה זו ועל נכונותו לספק לנו סיוע טכני," הדגיש סרגי דרקאץ' במהלך הפגישה.

לבנטה מודיור אישר גם שעבור הונגריה, הפיתוח של הגבול והגדלת קיבולת המעברים הם בין העדיפויות בשיתוף הפעולה עם אוקראינה. הוא הביע ביטחון שבקרוב יאושרו השינויים שיאפשרו להתחיל את התנועה ב"לוז'אנקה" ולפתוח את "וליקה פלאדי".

במהלך המשא ומתן, הצד האוקראיני גם העביר לעמיתיו ההונגרים טיוטה של אסטרטגיה לפיתוח התשתית הגבולית ותכנית פעולה לקבלת משוב והסכמה על תכנית משותפת.

בנוסף, הצדדים דנו על האפשרות להתחיל במשא ומתן על הכנת הסכם בנוגע לביקורת מכס ומעברי גבול משותפים. משרד הפיתוח הקהילתי והטריטוריאלי כבר העביר לבקשה בנושא זה להונגריה.

סרגי דרקאץ' ולבנטה מודיור גם סיכמו שבקרוב תתקיים פגישה טכנית לאישור התכנית המשותפת ופרויקטי העדיפות לפיתוח הגבול, שיוצגו מאוחר יותר לנציבות האירופית.

[נחמן העמקן]

יותר מ-1,200 קווי אוטובוס מחברים את אוקראינה עם העולם:

במשרד לבטיחות התחבורה, ממשיכים לשפר את השקיפות בתעשיית התחבורה. כעת ניתן למצוא במידע הציבורי מידע מפורט על קווי אוטובוס בינלאומיים, כולל שמות הקווים, לוחות הזמנים, הלוחות הזמנים והתחנות, אורך הקווים, סך זמן הנסיעה, וכן על חברות ההסעה המפעילות את הקווים האלה.

לשם כך, הוקם פורטל הממלכתי ה autobus.gov.ua

"על בסיס רישום הקווים הבינלאומיים כבר פותח והושק אתר האינטרנט autobus.gov.ua. זהו כלי חשוב לרפורמה של הסעות אוטובוס בינלאומיות, מאפשר למצוא מפעיל מהימן ורשמי, לתכנן בפירוט מסלול בטוח, לקבל מידע על נקודות חציית הגבול, לוח הזמנים, ותחנות. פרסום כל הקווים באתר הנתונים הפתוחים לא רק מבטיח שקיפות בתחום, אלא גם יוצר תנאים לשימוש מלא בנתונים אלה על ידי מפעילי הסעות וחברות למכירת כרטיסים מקוונת. אני קורא להם להשתמש בנתונים המתאימים ולמכור כרטיסים רק לקווים בעלי היתרים רשמיים. בכך אתם תומכים בעסקים ישרים, במפעילים חוקיים המשלמים מיסים," הדגיש סרגיי דרקץ', סגן שר הפיתוח של הקהילות והטריטוריות.

הרישום חושף מידע על כיווני החיבור. בסך הכל יותר מ-1,200 קווים מחברים את אוקראינה עם העולם. הערים הפופולריות ביותר למוצא הן קייב, אודסה וזפורוז'יה, והיעדים הנפוצים ביותר הם קישינב, ורשה ופראג. קישינב מקבל 144 נסיעות סדירות מכל אוקראינה, כאשר המספר הגדול ביותר של נסיעות יוצא מאודסה וקייב. היעד הקיצוני ביותר הוא לשבון. זה מצביע על ביקוש גבוה להסעות אוטובוס בינלאומיות.

[נחמן העמקן]

יו"ר חדש לחברת הרכבת הלאומית האוקראינית "אוקרזאליזניציה"

הממשלה מינתה את אלכסנדר פרצ'וברסקי כיו"ר הדירקטוריון של חברת "אוקרז'אליזניצ'יה" (UZ). את המנהל החדש הציג סגן ראש הממשלה לשיקום אוקראינה - שר הפיתוח הקהילתי והאזורי של אוקראינה, אלכסיי קולבה.

"האנשים מצפים מאתנו לתוצאות מהירות ככל האפשר. בפני המנהל החדש ניצבות משימות ברורות במסגרת תוכנית "האצת הרכבת", אמר אלכסיי קולבה.

התוכנית החדשה "האצת הרכבת" כוללת:

• תפעול בר-קיימא של תחבורה רכבתית בתנאי המלחמה - מתן מענה לצרכים הכלכליים של משלוחים ומוביליות אוכלוסייה, לרבות פינוי אזרחים והעברת מפעלים;
• פתרונות איכותיים לבטיחות של נוסעים ועובדי "אוקרז'אליזניצ'יה", וכן יצרנים;
• ביצוע שיפוצים יסודיים של התשתית ושיקום הפוטנציאל הייצואי של אוקראינה -
• פיתוח תשתית מעברי הגבול עם מדינות האיחוד האירופי ומולדובה,
• בנייה של מסילות ברוחב אירופי לשילוב המערכת הרכבתית האוקראינית באיחוד האירופי;
• פיתוח תשתית נגישה - תחנות רכבת צריכות להיות נוחות ונגישות;
• דיגיטציה מקסימלית של תהליכים - מ-Wi-Fi ברכבות ועד פורטלים דיגיטליים למשלחי מטענים.

אלכסיי קולבה הודה ליבגני ליאשצ'נקו על העבודה שביצע בתפקיד יו"ר הדירקטוריון - בתקופה הקשה ביותר עבור אוקראינה ו"אוקרז'אליזניצ'יה".

כזכור, בעבר אלכסנדר פרצ'וברסקי היה חבר בדירקטוריון "אוקרז'אליזניצ'יה" וניהל עד לאחרונה את המגזר הנוסעים בתפקיד מנהל סניף "חברת הנוסעים".

[נחמן העמקן]

ה'פיננשל טיימס': אוקראינה ורוסיה מנהלות משא ומתן רציני על הפסקת התקפות על תשתיות האנרגיה

על פי הדיווח, רוסיה ואוקראינה כבר הפחיתו את מספר ההתקפות על התשתיות האנרגטיות של הצד השני בשבועות האחרונים במסגרת הסכמים שהושגו.

אוקראינה ורוסיה מנהלות משא ומתן על אפשרות להפסקת ההתקפות על התשתיות האנרגטיות, כך על פי דיווח ב-Financial Times המסתמך על מקורות מודיעין.

קייב מנסה לחדש את תהליך המגעים למו''מ בסיוע של קטאר, אשר באוגוסט היה קרוב להסכם אך הפרויקט קרס לאחר תחילת פעולה של הצבא האוקראיני באזור קורסק ברוסיה, כך על פי המקורות, ביניהם בכירים באוקראינה.

"יש משא ומתן מאוד מוקדם על אפשרות להניע מו''מ מחדש. כרגע מתנהלים מגעים בנוגע למתקני אנרגיה", אמר אחד הדיפלומטים.

על פי גורם אוקראיני בכיר, רוסיה ואוקראינה כבר הפחיתו את מספר ההתקפות על התשתיות האנרגטיות של הצד השני בשבועות האחרונים במסגרת הסכמים שהושגו על-ידי שירותי המודיעין.

עם זאת, על פי גורם בכיר לשעבר ברוסיה, הנשיא פוטין ככל הנראה לא יסכים להסכם כל עוד הכוחות הרוסים לא יפנו את אזור קורסק מהכוחות האוקראיניים.

בינתיים, אוקראינה מתכננת להמשיך להתקיף מגוון יעדים, כולל בתי זיקוק לנפט, כדי לאלץ את רוסיה למשא ומתן, כך מציינים בדיווח בשם גורם אוקראיני בכיר.

[נחמן העמקן]

סוכני הנסיעות חושפים לראשונה את כל ההתרחשויות במסע אומן ראש השנה תשפ''ה

---

אנ"ש חסידי ברסלב עברו השנה קשיים מסוג שונה ממה שעברו אי־פעם כאלו שלא נראו כמותם, ‘ברסלב נייעס’ שוחח עם סוכני הנסיעות הוותיקות של אנ"ש הרב לוי יצחק גווירץ מנכ"ל 'נתיבים טורס' והרב פנחוס גבאי מנכ"ל 'דרך צדיקים' ומציג את השתלשלות העניינים שלב אחרי שלב

Spoiler

זה הולך להיות ארוך, אבל אין תשובה קצרה לכל מה שעברנו השנה בנסיעה לאומן

רוצה להבין מה עמד מאחורי כל הסבל של השנה? ההסבר – עדיין, על קצה המזלג! – לפניך. אתה מוזמן לקרוא.

בשורות הבאות נפרוש בקצרה את מהלך העניינים בשנה האחרונה ונסביר במקצת את המשברים הגדולים שעברנו בהלוך ובחזור (בעיקר, את המשבר הזכור לכולם בשדה התעופה בבקאו בטיסות חזור).

פרויקט הנסיעה לאומן לראש השנה לרבנו הקדוש הוא פרויקט מורכב מאד, להעביר עשרות אלפי נוסעים ממדינה למדינה במס' ימים קצר כל כך, זה פרויקט בסדר גודל שאין לו כמעט אח ורע בעולם.

לבצע את הפרויקט הזה כאשר אוקראינה במלחמה, וצריך לעבור גבולות יבשתיים (עם זמן מעבר בלתי צפוי) זה כבר פרויקט שאין בשום מקום בעולם. ועוד יותר, לבצע אותו כאשר גם ישראל במלחמה – זה כבר כמעט בלתי אפשרי!

מבט כללי:
אוקראינה אינה מעוניינת במיוחד שנגיע אליה. היא מדינה במלחמה שמקיזה את דם בניה ובנותיה מדי יום. אין להם זמן אלינו.

למדינות השכנות שבהם אנחנו עוברים בדרך לאוקראינה, אין שום אינטרס משמעותי שנעבור דרכם כמדינת מעבר לאוקראינה.

למדינת ישראל (בפרט בזמן המלחמה) גם אין שום אינטרס שניסע לאומן – הם מוציאים אזהרות מסע על הנסיעה ומסכימים לתת רק שירות קונסולרי בסיסי.

זה האקלים הכללי שבו אנחנו צריכים להרים את הפרוייקט המורכב הזה – הנסיעה הקדושה לאומן בראש השנה.

ההתארגנות לנסיעה התחילה כבר בחודש חשוון תשפ"ד, כמעט שנה לפני הנסיעה: לשריין מטוסים, לסגור פרטים ותוכניות עבודה עם ממשלת מולדובה (רוב הטיסות מתוכננות בשלב הזה לעבור בקישינב שבמולדובה), לסגור תוכניות מול משרדי הממשלה השונים במולדובה ובאוקראינה לגבי מעבר הגבולות.

תוך כדי התארגנות אנחנו צריכים גם לפתור קשיים שונים שצצים ועולים, מפעילים קשרים, עושים מאמצים עצומים שכרוכים גם בהוצאות גדולות, העיקר לפתור בעיות ולהגיע ליעד: ראש השנה אצל רבנו.

סוגרים קצוות.
סביב חג השבועות הגענו לסיכומים סופיים מול ממשלת מולדובה. תוכנית עבודה לפרטי פרטים – כמה טיסות יופעלו, איך הם יבואו בהלוך, תגבור פקידי ביקורת הגבולות, תגבור סבלים לשינוע המזוודות בשדה התעופה בקישינב, איפה יעמדו אוטובוסים, חניונים, איפה יוסיפו שירותים ועוד פרטי פרטים.

בדרך אגב, הם מספרים לנו במולדובה (רק אז…) ששנה קודם ממשלת ישראל השאירה חוב של כ- 200 אלף דולר… אנחנו אפילו לא מתייחסים לזה ברצינות. מה לנו ולחוב של מדינת ישראל? ומי בכלל יוצר משבר בין מדינות על סכום כזה?

יש משבר!
אבל לאט לאט, ככל שעובר הזמן וממשלת מולדובה לא חותמת על התוכניות, אנחנו מבינים שזו בעיה אמיתית. אנחנו פונים מיד למשרד החוץ ולמשרד האוצר, ולאחר לחץ שלנו מתקבלת ההחלטה באופן מיידי לשלם לממשלת מולדובה את הסכום כדי שלא להפריע לנו וכדי לא לסבך את היחסים בין ישראל למולדובה (למרות שישראל בכלל טוענת שהחוב הזה לא קיים).

אנחנו בטוחים שהסיפור מאחורינו, אבל מאד מהר אנחנו מגלים 2 דברים: 1. עם הבירוקרטיה הישראלית, הכסף יעבור בפועל למולדובה רק בעוד כמה חודשים, 2. המשבר בין ישראל למולדובה הוא לא סביב כסף, אלא ישנה רשימה ארוכה של דברים שלא פתורים בין ישראל למולדובה ואנחנו – חסידי ברסלב שנוסעים לאומן – משמשים כבני ערובה לדיפלומטיה המולדובית!

בשלב הזה אנחנו כבר מזמן לא סוכני נסיעות… נהיינו דיפלומטים. אנחנו מנסים בכל דרך לגשר על הפערים בין ישראל למולדובה, מפעילים שוב קשרים וכל סיוע בכל משרד ממשלתי אפשרי. מפעילים קשרים עם כל גורם במולדובה שיכול לפתור את הבעיה ומפעילים לחצים שיפעלו לפתור את המשבר, הסכמנו לשלם את סכומי הכסף הנכבדים במקום ממשלת ישראל כדי לפתור את המשבר, שלחנו שם לוביסטים עם צ'יק פתוח.

הכל מבוטל! (מס' 1)
עד שבתאריך 02/09/2024 – שלושה וחצי שבועות לפני שהפרוייקט יוצא לדרך, אנחנו מקבלים הודעה מחברות התעופה שממשלת מולדובה ביטלה בפועל את כל האישורים שניתנו לטיסות הצ'רטר המתוכננות לקישינב.

לוקח לנו עוד כמה ימים להבין שאי אפשר לפתור את הבעיות בין ישראל למולדובה ועל אף כל ההבטחות להגיע להסדר אין לנו על מי לסמוך ואנחנו חייבים למצוא פתרונות מהר ולבד.

חשוב להדגיש: אילו הסתכלנו על כך כסוכני נסיעות במבט עסקי בלבד, הדבר הטוב ביותר בשבילנו כאשר הכל כל כך מסתבך, הוא פשוט להחזיר את הכסף ללקוחות. מראש קבענו בתקנון (מתוך מחשבה על מצב המלחמה בישראל ובאוקראינה) שאם חלילה לא יתאפשר לבצע את הטיסות, נבצע החזר מלא ללקוח (למעט 90 דולר לכיסוי ההוצאות שכבר הוצאנו על הפרוייקט).

אבל, כחסידי ברסלב אבוי לנו אילו היינו פועלים בצורה כזו! – אין לנו זכות קיום אם המטרה העיקרית שלנו לא תהיה להביא כל יהודי לאומן!

אבל תכל'ס, עכשיו ישנן כ-82 טיסות, למעלה מ16,000 איש, שאין להם איך ואיפה לנחות כדי להגיע לרבנו הקדוש כציוויו…

מה עושים?

עובדים על חלופות.
אנחנו מבקשים מחברות התעופה להגיש מיד בקשות בשדה התעופה ביאשי, בסוצ'אבה, ובז'שוב (פולין) וממתינים לאישורים, כשבמקביל אנחנו מחפשים שדות תעופה נוספים.

בנתיים ולאחר שמיפינו את כל שדות התעופה האפשריים סביב אוקראינה (ופנינו לכל שדה תעופה אפשרי), ואת הגבולות האפשריים, ביום ראשון 08/09/24 (שבועיים וחצי לפני תחילת הפרוייקט…) אנחנו מוציאים משלחת של אנשי מקצוע לעבור בפועל בשדות התעופה כדי לבדוק מה צריך כדי לקבל אישורים להפעיל טיסות לכל יעד – אם בכלל, ולגבולות באוקראינה (ולדרכים בין שדות התעופה לגבולות), כדי להתחיל לפעול גם שם למעבר קל, עד כמה שניתן, בגבולות.

תוך כדי העבודה אנחנו לומדים שכל שדה תעופה שלא היו ממנו עד היום טיסות לישראל, צריך לעבור אישור מיוחד ע"י אגף הבטחון במשרד התחבורה (ממל"ת), אנחנו גם לומדים שבעקבות המלחמה בישראל, חייבים להעמיד איש ביטחון יעודי (קב"ט) בשדה התעופה בכל זמן הטיסות…

אנחנו גם לומדים שחברות התעופה לא מסכימות לפצל את הטיסות שלהן בין שדות תעופה, כי אין להם צוותי טיסה בכל מקום להחלפה (אם חלילה יש איחור בטיסה, חברת התעופה צריכה להחליף צוות, כי לצוותי תעופה אסור לעבוד יותר ממס' שעת מסויים.)

אנחנו מבינים שיש המון שדות תעופה שלא מסכימים לקבל טיסות בכלל, לטענתם כבר מאוחר מדי

וכן הלאה והלאה והלאה, וערימות המניעות ממשיכות להיערם זו על גב זו, ואנחנו שומעים ומקבלים עוד הרבה דרישות, ותנאים וכללים – כל סוכן נסיעות היה מרים ידיים. אין סיכוי להוציא פרויקט כזה לפועל.

ועדיין, אבל אנחנו רק בהתחלה…

שוב, הכל מבוטל (מס' 2).
ב-10/09, קראה הנהלת שדה התעופה ביאשי, שכבר הספיק לאשר למעלה מ-30 טיסות, לצוות המקצועי שלנו לפגישה, ובה הודיעה לנו לפתע על ביטול כל האישורים שניתנו לחברות התעופה (אל על, הייסקאי, נאוס ואלקטרה).

אנחנו מנסים להפעיל לחץ כדי שיאשרו לפחות חלק מהטיסות, כשבמקביל אנחנו שומעים שגם בסוצ'בה יש לחץ גדול לביטול הטיסות.

אנחנו מבינים שכולם מפחדים מאד מהפרוייקט הזה:

1. מבחינתם מאוחר מדי להתארגן לפרוייקט בכזה סדר גודל.

2. מצב המלחמה בישראל גרם לכך שיהודים בכלל וישראלים בפרט מאויימים מאוד, וזה מצריך אישורי ביטחון מיוחדים ואבטחה מיוחדת.

3. הם מפחדים מנזקים ולכלוך וכו' בשדה התעופה.

ועוד ועוד.

וזה ממשיך.

הכל מבוטל! (מס' 3)
ביום שישי, י' אלול, 13/09, (שבועיים לפני תחילת הטיסות!) הממשלה הרומנית מודיעה לנו דרך מס' גורמים, שהם לא מעוניינים בכל האירוע הזה בשטח מדינתם, הסיבות שהם הציגו היו בטחוניות וארגוניות – ואם לתמצת לשתי מילים: מאוחר מדי!

אנחנו מתחננים, מתחייבים על פיתוחים ופתרונות ארגוניים שיניחו את דעתם, אבל כלום לא עובד.

התנוצצות ישועה…
שוב מפעילים לחצים בישראל, מגייסים כל פוליטיקאי או פקיד ממשלתי ומנסים לשנות את דעתם של הרומנים. ביום ראשון, י"ב אלול, 15/09, מתקיימת פגישה רבת משתתפים במשרד החוץ הישראלי. שם אנחנו מרגישים שאנחנו מצליחים לגייס אותם לפחות כדי לשכנע את הרומנים לאשר לנו לעבור דרכם לאוקראינה.

במקביל, כמסופר קודם, אנחנו יוצרים קשר עם עוד כ-20 שדות תעופה. וממשיכים ללחוץ לאישורים, אבל מתוכם מאשרים לנו בפועל (בין אם זה ממל"ת ובין אם מדינת היעד) רק 3 שדות תעופה (יאשי, זאשוב, סוצ'בה). מתוכם, יאשי, כאמור, מודיעה שאינה מתכוונת לאפשר ביצוע טיסות שכר.

שאר שדות התעופה – שמהן לא בוצעו עד היום טיסות מישראל – צריכים, כאמור, לעבור אישור בטחוני. במצב רגיל, זה תהליך שיכול לקחת גם כמה שבועות או אפילו חודשים! – הם כמובן לוקחים את הזמן שלהם… אבל אחרי הפעלת לחצים הודיעו לנו שבתאריך 17/09/24 ישלחו נציגים לבדוק את שדות התעופה.

בנתיים הביטחון הרומני פוסל חלק מהאפשרויות מסיבות שלהם, אבל אנחנו מצליחים לקבל מהם אישור שבשתיקה לכך שנוכל לעבור ברומניה בדרכינו לאומן.

עודנו מדברים, והנה – משבר חדש…

ושוב, הכל מבוטל! (מס' 4)
בנתיים, חברות התעופה התחילו להישבר. מבחינתם יש להם מליוני דולרים בסיכון (בגלל שאין להם עדיין אישורי טיסות, ומבחינתם גם לא בטוח שיהיו. ואם לא יהיו, עבורם זה הפסד כספי ענק), אבל לטענתם הם יכולים עדיין לנסות להציל חלק גדול מהכסף, בכך שיפתחו טיסות לכל מני יעדים אחרים. ישראל במלחמה וכל טיסה מישראל יוצאת מלאה… ובנתיים המשבר התעופתי בישראל הולך ומחריף. בעקבות "מבצע הביפרים", עוד ועוד חברות זרות מודיעות על ביטול הטיסות מישראל ואליה, כולל חברות זרות שמבצעות טיסות עבור חברות ישראליות.

ועכשיו אנחנו נמצאים במלחמה גם עם חברות התעופה, גם עם ממשלת רומניה, גם עם ממשלת ישראל, גם עם חברות ההסעות (שמחזיקות מאות נהגי אוטובוסים שלא יודעים אם יש להם או אין להם עבודה בעוד שבוע וחצי…).

בפועל חברות התעופה החלו לבטל לנו טיסות וזאת אפילו מבלי להודיע לנו, גילינו על זה ברגע האחרון בסייעתא דשמיא, הפעלנו וניצלנו כל טובה אפשרית, התחננו ממש, בסוף כדי להציל את הטיסות חתמנו לחברות התעופה שאנחנו מתחייבים על הטיסות גם במידה וחלילה הם לא יצאו מישראל, מכל סיבה שלא תהיה, אנחנו מחוייבים על הטיסות, העיקר שלא ישברו וישאירו אותנו גם ללא מטוסים…

מתחילים לקבל אישורים
בינתיים בט"ו אלול, 18/09, התחילו להגיע אישורי הטיסות משדות התעופה ומהביטחון הישראלי והרומני. העבודה לא מסתיימת בכך, משום שאחרי האישורים צריך עדיין להכין תוכנית עבודה לשדות התעופה; חברות התעופה צריכות לחתום חוזים מול שדות התעופה חברות שירותי הקרקע ועוד ועוד, חלק מהן גם מעולם לא עבדו בשדות התעופה המוצעים. אבל לפחות יש קצת אור בחושך…

כדי לפתור בעיות וכדי לאפשר את קיום הפרויקט, אנחנו התחייבנו לסגור על חניונים, לבנות אוהלים, להכין את המקומות לפרויקט המטורף הזה כפי שנידרש.

תוכנית מהירה.
בסופה של סאגה, ומהמון סיבות ובירוקרטיה שקשה לחזור עליה, נשארנו בסוף עם 3 שדות תעופה מאושרים: ז'שוב שבפולין שהסכימה לקבל 10 טיסות (חוץ מ-4 שכבר תוכננו לשם מראש), סוצ'אבה שברומניה שהסכימה לקבל כ-15 טיסות (חוץ מ-10 טיסות שכבר אושרו שם קודם), ובקאו ברומניה שמסכימים לקבל כ-55 טיסות. ברגע האחרון מאשרים לנו גם את שדה התעופה בטולצ'ה שברומניה, ובו מאושרים כ-10 טיסות.

אנחנו מאד לא אוהבים את העובדה ששדה התעופה בבקאו אישר 55 טיסות ולא מבינים איך הם עושים את זה. אנחנו מעלים בעדינות שאלות, מפחדים שמא יבטלו לנו גם את זה, אבל מהר מאד חוזרים אלינו ממשטרת רומניה ומזמינים אותנו לפגישה בשדה התעופה בקאו לתאריך כ"א אלול, 24/09, שזה 5 ימים לפני תחילת הפרויקט(!). במהלך הפגישה, שמנוהלת ע"י משטרת רומניה, (בפגישה נוכחים למעלה מ50 איש שמייצגים עשרות גורמים וארגונים) הם מבהירים לנו שהם בנו תוכנית לניהול שדה התעופה בימים האלו. היו להם המון דרישות מאיתנו, בעיקר כלכליות, אבל הם לא הסכימו לקבל מאיתנו או מחברות התעופה שום הערות, והם דחו את כל החששות שלנו לגבי הטיסות בחזור.

בפגישה הם הציגו חוברת בת עשרות עמודים עם מפות מפורטות לגבי התוכנית שלהם. בקצרה:

בטיסות החזור, בכל זמן נתון לא יהיו יותר מ-3 טיסות שיעשו צ'ק אין, שהם בערך 600 איש. הם יכניסו בכל פעם 100 איש לשדה התעופה. 50 איש יעשו צ'ק אין לטיסות, ובנתיים 50 האחרים ימתינו מוכנים באיזור מתוחם בתוך הטרמינל, ומיד כש-50 הראשונים יסיימו את הצ'ק אין, יכנסו 50 הבאים. באותו זמן, בחוץ יחכו 3 קבוצות של 50 איש מוכנים להחליף את האחרים שבפנים.

כל שאר הנוסעים שיקדימו לבוא לשדה התעופה ימתינו באוהלים ובאולם שהוכנו לשם כך (במימון שלנו).

בכל התהליך הזה, הודיעה לנו המשטרה, אין לנו שום חלק או אישור להתערב. הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות מבחינתם הוא: לעמוד ליד דלפקי הצ'ק אין, ולסייע ללקוחות לסחוב את המזוודות מדלפק הצ'ק אין למסוע (דבר שהם דרשו מאיתנו משום מה…) ולארגן בחוץ את הקבוצות של 50 איש. (וגם את זה אסרו עלינו בהמשך, כאשר הכל קרס).

יצאנו משם בתחושות מעורבות, מצד אחד לא ניתן לזלזל במשטרת רומניה ואנשי המקצוע והתוכנית שלהם (וגם אם נרצה, זה לא בדיוק בידינו…), מצד שני לא השתכנענו שזה יעבוד, חששנו מקריסה – אבל הקריסה שאנחנו חששנו ממנה, לא היתה קרובה אפילו למה שקרה באמת.

אבל לא נקדים את המאוחר….

ביטול, ועוד ביטול, ועוד ביטול, ועוד…
בום!

האיחוד אירופאי ממליץ שלא לטוס לישראל: בשבת 28/09/24 כ"ה אלול, המלחמה בישראל עלתה שלב בעקבות חיסול נסראללה. האיחוד האירופאי מגיב לחיסול בהודעת אזהרה שלא לטוס לישראל. וההודעה הזו גרמה לקטסטרופה חדשה.

טראח!

רשויות התעופה בפולין, איטליה ועוד אסרו על חברות התעופה במדינותיהן לטוס לישראל, וגם במדינות אחרות, צוותי טיסה מסויימים לא הסכימו לבוא לישראל, וגם כשכל זה לא קרה, חברות הביטוח הקפיצו את פרמיות הביטוח לרמות הזויות על מנת לבטח טיסות (ושום טיסה אזרחית בעולם לא יוצאת ללא ביטוח).

ועוד בום!

גלים של ביטול טיסות. חברה פלונית מודיעה שלא תטוס וכל טיסותיה מבוטלות, חברה פלמונית מצטרפת אליה. חברה אחרת מודיעה שהיא מוכנה, אבל הטייסים לא. "אנחנו מנסים לשכנע אותם", הם אומרים, "אבל הסיכוי קלוש". אנחנו נלחמים על כל טיסה ממש. חברת אנטר הפולנית ביטלה את הטיסות של יום א' בהוראת רשות התעופה הפולנית, אבל ניגשה מיד להגיש ערעור כדי לקבל אישור להפעיל את שאר הטיסות מיום שני והלאה.

ושוב, לחץ כבד שלנו גורם לכך שמשלחת ישראלית יוצאת לאירופה לפגישה עם מקבלי ההחלטות בנסיון לשנות את ההוראה שלהם. אבל עד שדברים זזים…

בנתיים כלום לא עזר. בוטלו לנו כ-20 טיסות (!), טיסות שנלחמנו עליהם במשך כל כך הרבה זמן, (וכעת למי בכלל יש זמן לריב עם משטרת רומניה על התוכנית שלהם, כשאנחנו נלחמים ומחפשים בנרות להביא מטוסים חדשים שמוכנים לטוס מישראל ואליה).

ממשיכים להילחם…
גם בנקודה הזו לא אמרנו נואש. עצרנו מיד את המכירות של כרטיסי הטיסה שעוד נותרו לנו, והתחלנו לשבץ בהן, ללא עלות נוספת, את הלקוחות שלנו שבוטלו להם הטיסות, במקביל, אחרי מלחמות ארוכות ומתישות, הצלחנו בחסד השי"ת ליצר עוד 8 טיסות ובכך הצלחנו להביא לאומן את רוב הלקוחות שלנו שהטיסות שלהם בוטלו.

זה נשמע קל, מייצרים 8 טיסות… צריך להבין, ישראל במלחמה, אלפי ישראלים תקועים בכל העולם בדרכם לישראל, הם מסכימים לשלם הון לכל מושב שיביא אותם או יקח אותם מישראל.

מולם אנחנו מתמודדים, לוחצים, מתחננים לכל מי שאנחנו מכירים, מצליחים לייצר טיסה והיא מתבטלת או נחטפת ע”י חברות אחרות לצרכים אחרים. מלחמה על כל טיסה, מלחמה שבה אנחנו שוב נסחטים כלכלית.

בכל התהליך הזה, ספגנו עלויות מטורפות. נאלצנו להוסיף עשרות אלפי דולרים עבור נסיעות הפנים, בשל תוספת המרחק באוטובוסים בין התוכנית הראשונה של קישינב לבין מה שהיה בפועל ברומניה;

גם חברות התעופה ביקשו מאיתנו עוד עשרות אלפי יורו עבור תוספות שונות, כמו מרחקי טיסה נוספים, עלויות של מיסי נמל גבוהים יותר, ותוספות שונות של ביטוח.

אבל לא חזרנו ללקוחות לבקש אפילו סנט אחד נוסף (!), למרות שניזוקנו בסכומי עתק.

וכך הגענו לראש השנה חבולים, מפורקים, אבל מעודדים. אחרי כל הררי המניעות; למרות כל המשברים האינסופיים – הצלחנו בחסד ה' וברחמיו להביא את רוב הלקוחות שלנו, למעלה מ-95 אחוז! – לאומן. במאמצים לא הגיוניים!

כאן המקום להתנצל בפני לקוחותינו. כאב לנו מאד שבשל הלחץ המטורף לא הצלחנו לתת שירות טוב ללקוחות כפי שאנו רגילים; לא הצלחנו להעביר מספיק מידע ללקוחות, משום שהכל קרה בלחץ נוראי ובלוח זמנים לא אפשרי.

ראש השנה. אוירה של התרוממות, "גילו ברעדה".

ראש השנה באומן, אצל רבינו הקדוש!

אבל התיקונים לא נגמרו…

ממשיכים לבטל…
אם צאת החג, התבשרנו שבמהלך ראש השנה והשבת בוטלו לנו עוד 10 טיסות בחזור. זה שינה את כל מצב הדברים, פתאום נוצר מצב שבאומן ישנם עוד 1500 איש שאין להם טיסת חזור מסודרת, מעבר ליתר אנ"ש שרכשו כרטיסים בכל מקום שהוא וטיסות החזור שלהם בוטלו.

במוצ"ש מיד פתחנו את המשרד באומן. 7 עובדים מסורים נותנים מענה במקום, ועוד אחרים נותנים מענה טלפוני, שכן אנחנו צריכים בשלב הזה – מעבר לשירות הרגיל, גם לחלק כרטיסי טיסה ללקוחות, ולשבץ מאות לקוחות לטיסות מחדש, לפעמים כבר פעם שלישית…

האוטובוסים הראשונים יוצאים לדרך; האוטובוסים הראשונים מגיעים לשדות התעופה…

בשדות התעופה סוצ'בה וטולצ'ה הכל זורם. גם בבקאו, בטיסות הראשונות הכל זורם, המשטרה משתפת פעולה עם סוכני הנסיעות, יש קשיים, אבל הכל עובד.

לאט לאט מתחילים להגיע מאות אנשים ללא כרטיסי טיסה, או אנשים שהיו להם כרטיסי טיסה ליום שלישי ורביעי, אנשים שפחדו שאם הם לא יעלו על טיסה מייד לישראל הם לא יוכלו לחזור לישראל, בטח כל הטיסות יבוטלו ושמי ישראל יסגרו לטיסות; אנשים שיצאו מוקדם מפחד ההמתנות הארוכות בגבולות, אבל הגיעו מוקדם לשדה התעופה משום שהגבול ארך פחות זמן מבשנה שעברה…

לחץ בשדה התעופה בקאו
מתחיל לחץ של אנשים שאינם יכולים להיכנס לשדה התעופה כי אין להם עדיין טיסות, כך שמתחילים להיווצר חיכוכים עם המשטרה (ולעתים, למרבה הצער, גם בין הנוסעים עצמם). ואז – המשטרה משתלטת על האירוע, ומוציאה את הסוכנים מהתמונה לגמרי.

בשעות הראשונות המשטרה מודיעה לסוכנים שאין להם יותר מה לחפש בחוץ, בין הלקוחות. "אתם רק גורמים למתחים", הם אומרים, ומאותו הרגע הם החליטו מי נכנס לשדה התעופה ומתי, בלי שום קשר לכרטיס הטיסה אותו החזיק הנוסע. הם יצרו מצב שהיינו חייבים להעלות נוסעים שהטיסות שלהם בעוד יומיים לטיסות עכשיו, כי אין לנו נוסעים בתוך הטרמינל להעלות לטיסה, בעוד שלמעשה, במרחק נגיעה, בכניסה לטרמינל מחכים מאות אנשים שזו הטיסה שלהם, אבל אין לנו איך לעזור להם!

המשבר בבקאו
טיסות שלנו יוצאות עם מושבים ריקים, אבל אין עם מי לדבר. אנחנו מתחננים למשטרה שתקדם לפחות אנשים מבוגרים, אבות עם ילדים קטנים, אנשים בעלי מוגבלויות, אבל אין עם מי לדבר.

מדי פעם אחד הפקידים שלנו מצליח למצוא חן בעיני איזה שוטר ולהכניס כמה אנשים, מבוגרים, אבות עם ילדים וכדו', אבל במספרים כל כך קטנים, שאין לזה השפעה של ממש.

בכל הזמן הזה אנחנו מנסים להפעיל את משרד החוץ הישראלי וקשרים מכל סוג, כדי לשכנע את המשטרה במקום להתרכך ולפעול בצורה הגיונית; אנחנו מנסים להציע להם תוכניות עבודה לשינוי המצב. אבל כלום לא זז.

מבחינת משטרת רומניה שמנהלת את האירוע אין שום סיבה לבצע שינוי, מבחינתם הכל עובד פיקס, הם שינו את התוכנית שלהם, אבל הכל בשליטה – הם משכנעים גם את אנשי משרד החוץ שהכל בסדר והם שולטים באירוע ולא צריכים עזרה. ובכך הודפים את כל הבקשות שלנו.

במקביל, אנחנו מנסים גם לשכנע את חברות התעופה להסיט טיסות מבקאו לשדות אחרים, עמוסים פחות, כמו טולצ'ה, אבל הם מסרבים (בין אם בגלל קבעון מחשבתי ובין אם בגלל סיבות לוגיסטיות, כמו צוותי תחזוקה וכדומה). אין עם מי לדבר.

ביום שני בערב כבר הבנו שאין לנו כבר אפשרות לבנות תוכנית חדשה עם המשטרה, ממילא אנחנו בסוף הפרויקט, מחר (ביום שלישי) בצהריים כבר יהיה דילול של הטיסות, משלוש טיסות כל שעתיים, יהיה כאן אולי 2 טיסות כל חמש שעות כך שממילא הלחץ ילך ויפחת.

טיסות חילוץ
יצרנו בס"ד עוד טיסות חילוץ כדי להחזיר את כולם הביתה, גם זה עלה לנו הון עתק, וגם כאן לא ביקשנו תוספת תשלום מאף אחד.

אבל בסיכומו של דבר אנחנו יודעים שהלקוחות שלנו סבלו מאד, ואנחנו יודעים שעשינו הכל, והרבה מעבר, כדי להביא את כולם לאומן ולהחזיר אותם הביתה.

אבל אין ספק שמטרת העל, שהיא להביא את כולם לאומן, עלתה בהרבה סבל, אין ספק שאילו מטרת העל שלנו הייתה שלא לגרום לסבל, היינו צריכים לבטל חלק גדול מהטיסות ובכך לפתור את הבעיה.

האם זה מה שאנחנו היינו צריכים לעשות? לבטל טיסות בהלוך או בחזור? ומה עם הראש השנה של הרבי? מה עם המאות והאלפים שהיו מוכנים לשלם כל סכום כדי להגיע לרבינו; שהתחננו בפנינו שנשיג להם טיסות לכל מקום שהוא, לא משנה מתי ולא משנה איך, העיקר שיזכו להשתתף בקיבוץ, האם היינו צריכים להשאיר אותם בארץ? השאלות האלה מלוות אותנו בכל עת.

אין ספק, שאילו היה לנו יותר זמן להתארגנות לפני ראש השנה, היינו יכולים להתמודד לפחות עם חלק מהבעיות. אבל למרבה הצער לא אנחנו קבענו את לוח הזמנים המטורף להתארגנות בראש השנה הזה.

ומה שעוד מלווה אותנו, הוא החיזוק הענק שקיבלנו מהנוסעים שלנו. כאשר פנינו לנוסעים שלנו והצגנו להם את הדילמה, לרובם המוחלט לא היה שום פקפוק: אנחנו מסכימים לחזור על הכל עכשיו העיקר להיות אצל רבנו בראש השנה!

בימים האלה, צוות המשרד עסוק רק בטיפול באלה שבאמת מגיעים להם החזרים, אלה שבוטלו להם הטיסות.

אנחנו נשמח שתכתבו לנו כל שאלה, נשתדל תמיד לענות. – מסכמים בפנינו סוכני הנסיעות המסורים, בדמעות של שמחה על הזכות להביא אותנו לרב'ה אבל הם מהולות בעצב בהשתתפות בכאב על החוויה הקשה בדרך חזור.

.https://www.breslevnews.net/קיבוץ-תשפה-השתלשלות-העניינים-של-מס/

קראו תחכימו ותנו תובנות והצעות! כאן:

[נחמן העמקן]

משרטטים את תכנית הפעולה לפתיחת השמים באוקראינה: אמש התקיים דיון ראשון!

משרד הפיתוח הקהילתי והטריטוריאלי, בתמיכת שגרירות ארצות הברית באוקראינה, בשיתוף עם הרשות האזרחית התעופה, Ukraerorukh, פיקוד חיל האוויר והנהלות של שדות תעופה בינלאומיים, הציגו במסגרת אירוע בוורשה תכנית פעולה להפתחת המרחב האווירי של אוקראינה במצב חירום צבאי.

כ-100 נציגי ענף התעופה השתתפו באירוע - מפקחים רגולטוריים של האיחוד האירופי, בריטניה וארה"ב, הנהלות של חברות תעופה אוקראיניות ובינלאומיות שביצעו טיסות באוקראינה בעבר, חברות ביטוח וליסינג, וחברות ייצור מטוסים. את משרד הפיתוח הקהילתי והטריטוריאלי ייצג סגן השר סרגיי דרקאץ'.

סגן ראש הממשלה לשיקום ושר הפיתוח הקהילתי והטריטוריאלי של אוקראינה, אלקסי קולבה, הדגיש כי שימור התשתית התעופתית היא משימה אסטרטגית.

"זוהי הדיון המקצועי הראשון, אשר לפי ציפיותינו יסייע בהתקדמות בעניין יצירת התנאים לפתיחת המרחב האווירי. במהלך המלחמה, המשימה האסטרטגית עבורנו היא לשמר את התשתית התעופתית והכוח האדם המקצועי, כדי שכאשר יבוא הזמן, נוכל לשקם את הטיסות האזרחיות בהקדם האפשרי. ברור שזו סוגיה מורכבת הן מבחינת הבטיחות והן מבחינת השיתוף פעולה עם כל הגורמים המעורבים. לכן אנו תומכים במה במה שנעשה במשותף עם הרגולטורים הזרים בתחום, חברות התעופה, חברות הביטוח, שדות התעופה והצבא, כדי לגבש תכנית פעולה משותפת", הדגיש אלקסי קולבה.

בתחילת האירוע, מרי אליזבת' מדן, היועצת הכלכלית של שגרירות ארה"ב באוקראינה, ציינה את החשיבות של תמיכה באוקראינה במאמצים לשיקום התעופה האזרחית, והבהירה את נכונות ארה"ב להעניק סיוע מקצועי וטכני.

במהלך הכנס, סגן השר סרגיי דרקאץ' הציג תוכנית שלבית ואת הצרכים להפתיחה חלקית של המרחב האווירי. הערכת הסיכונים לתעופה האזרחית הוכנה על ידי הרשות האזרחית התעופה, והוצגה על ידי סגן היו"ר סרגיי קורשוק. אנדריי יארמק, מנכ"ל Ukraerorukh, הציג את ההיבטים של הבטחת בטיחות הניווט האווירי והמוכנות של המערכת הניווט האווירי. כמו כן, נציגי שדות התעופה הבינלאומיים בבורispיל' ו'לביב' הציגו את מוכנות שדות התעופה.

מנגנוני הקואורדינציה בין התעופה האזרחית והצבאית הוצגו על ידי אולג זחרצ'וק, סגן מפקד פיקוד האוויר "מרכז" לענייני תעופה - ראש התעופה.

בדיון המקצועי השתתפו גם סוכנות השירותים האווירי הפולנית, חברות התעופה AirBaltic, Austrian Airlines, LOT Polish Airlines, SkyUp Airlines, Skyline Express, SprintAir, Supernova Airlines, Turkish Airlines, Wizz Air, וחברות AerCap, Boeing, Marsh McLennan, Deloitte Ukraine ואחרות.