מידע, חדשות ועדכונים שוטפים.

נחמן העמקן

ישראל מהמדינות המובילות בשדה התעופה של קישינב בחודש מאי!

נמל התעופה של קישינב הודיע על עלייה משמעותית בתנועת הנוסעים במאי 2024. במהלך חודש זה שירת שער האוויר 349 אלף נוסעים, גבוה ב-85.3% מהנתון של מאי 2023.

המסלול הפופולרי ביותר בשדה התעופה של קישינב במאי 2024 היה אתר הנופש הטורקי אנטליה. כיוון זה היווה 19.4% מכלל התנועה של בירת מולדובה, או 68 אלף איש.

את המקום השני עם 11.4% מסך תנועת הנוסעים או 38 אלף איש תפסה גם העיר הטורקית איסטנבול. זהו המרכז של טורקיש איירליינס, המציעה קישורים למאות יעדים ברחבי העולם.

לונדון סוגרת את שלושת הראשונים. בירת בריטניה הגדולה נבחרה לטיסה על ידי 7.9% מהנוסעים בנמל התעופה של קישינב - 28 אלף איש.

להלן רשימה של המסלולים הפופולריים ביותר מנמל התעופה של קישינב והחלק של כל כיוון במבנה הכולל של תנועת הנוסעים:

אנטליה - 19.4%
איסטנבול - 11.4%
לונדון - 7.9%
שארם א-שייח' - 6.1%
ירוואן - 4.9%
תל אביב - 4.6%
מילאנו - 4%
וינה - 3.6%
פרנקפורט - 3.3%
ורשה - 3.2%
דבלין - 3.1%
רומא - 3.1%
בוקרשט - 3%
ונציה - 2.2%
מסלולים אחרים - 19.9%

המצב באוקראינה תרם תרומה משמעותית לצמיחת התנועה בקישינב. מאז שדות התעופה של אוקראינה סגורים לתעופה אזרחית בעקבות הפלישה הרוסית, עבור אוקראינים רבים, במיוחד מדרום אוקראינה, קישינב הפכה לשדה תעופה חלופי שממנו ניתן לנסוע.

נציין שחודש מאי כולל אמנם את הנסיעות שאחרי פסח, אבל עדיין לא מדובר בזמני נסיעה מובהקים שאז בוודאי הנתונים גבוהים עוד בהרבה.

נחמן העמקן

פתיחת קווי אוטובוס אוקראינה - סלובקיה

המשרד לפיתוח קהילות, שטחים ותשתיות של אוקראינה סיכם עם משרד התחבורה של סלובקיה לפשט את ההליך לפתיחת קווי אוטובוסים בינלאומיים בין מדינות.

"אנחנו עובדים בעקביות על פישוט פתיחת קווי אוטובוס בינלאומיים עם מדינות אחרות. הדרישה לשותף זוגי לפתיחת נתיב מסבכת את ההליך, יוצרת מכשולים בירוקרטיים בפני המוביל ולמעשה אינה משפיעה על האיזון בשוק הסעות הנוסעים הדו-כיווניות. אני אסיר תודה לעמיתיי הסלובקים על תמיכתם בביטול הנורמה הזו", הדגיש סגן השר לפיתוח קהילתי, שטחים ותשתיות סלחי דרכך.

כמו כן, הסכימו הצדדים לדון בבקשות לפתיחת קווים תוך 30 יום, דבר שיאיץ משמעותית את תהליך הפתיחה ובהתאם לכך השקת קווים חדשים.

כמו כן, הצד הסלובקי הדגיש כי רק אוטובוס אחד יכול לצאת מתחנת אוטובוס אחת בקו בינלאומי אחד ביום אחד.
.

נחמן העמקן

משרד השיקום של אוקראינה ומסטרקארד ישתפו פעולה כדי לשקם את תעשיית התיירות במדינה
המשרד לפיתוח קהילות, שטחים ותשתיות של אוקראינה וחברת הטכנולוגיה הבינלאומית מאסטרקארד חתמו על מזכר הבנות במטרה ליצור תנאים להתאוששות עתידית של ענף התיירות ולפיתוח הפוטנציאל התיירותי של אוקראינה.

המזכר נחתם על ידי Serhii Derkach , סגן השר לפיתוח קהילתי, שטחים ותשתיות, וניקולא וילה , סגן נשיא בכיר לשיתוף פעולה עם המגזר הציבורי, חטיבת צמיחה אסטרטגית, Mastercard, במסגרת הוועידה הבינלאומית לשיקום אוקראינה, אשר התקיים ב-11-12 ביוני בברלין.

"שיקום ענף התיירות הוא אחד ממרכיבי ההתאוששות הכלכלית של המדינה להגדלת ההכנסות ממסים ולקידום פיתוח המותג של אוקראינה בכלל. כבר היום יש לפעול לפיתוח תשתיות תיירותיות שאמורות להיות כוללות ונגישות, לקדם את תיירות הפנים עבור הצרכן האוקראיני וליצור תנאים לעבודה משפטית בתחום התיירות. יחד עם מאסטרקארד, אנו מתכננים לעבוד בעיקר בתחום האנליטיקה והמחקר בתחום התיירות באוקראינה על מנת לפתח אסטרטגיה לקידום אוקראינה כיעד תיירותי ולפתח אזורים וקהילות אוקראינים על בסיס מגמות שזוהו. ", הדגיש סלחי דרקך.

התזכיר קובע שיתוף פעולה בתחומים הבאים:

קידום אזורי אוקראינה כיעדי תיירות ברמה המקומית והבינלאומית;

שיפור איכות מוצרי התיירות הלאומיים;

דיגיטציה של ענף התיירות ותמיכה בפיתוח שירותים דיגיטליים בקרב עסקים זעירים, קטנים ובינוניים העוסקים בענף התיירות;

קידום משיכת השקעות לפיתוח ענף התיירות;

ניתוח יעדי תיירות פופולריים, מגמות וחוויות טיול באוקראינה לפיתוח ויישום אסטרטגיית תיירות יעילה של המדינה.

"אנו במסטרקארד מאמינים ששותפות בין המדינה למגזר הפרטי היא מרכיב הכרחי לצמיחה כלכלית וחדשנות. במשך עשורים רבים, החברה שלנו תמכה בממשלות בדרך לשינוי הדיגיטלי שלהן, והיום אנו ממשיכים לתמוך בהתאוששות אוקראינה. אנו שמחים לשתף פעולה עם משרד השיקום ולתרום לפיתוח התיירות באוקראינה, באמצעות הרשת הגלובלית, הטכנולוגיה והאנליטיקה שלנו. באמצעות מרכז החדשנות של הנסיעות שלנו ב-Mastercard, כמו גם מספר לא מבוטל של שותפויות נסיעות ותיירות ברחבי העולם, אנו ממשיכים לתמוך בשינוי של מגזר הנסיעות כדי להפוך אותו לבר-קיימא ומכיל יותר. כחלק מהשותפות הזו, המטרה שלנו היא לעזור לאוקראינה לנצל את הפוטנציאל והמורשת המרשימים שלה, וברגע שהמצב יאפשר, לפתוח מחדש את המדינה לעולם", אומר ניקולה וילה.

כמו כן חתמה מאסטרקארד גם על מזכר שיתוף פעולה עם נמל התעופה הבינלאומי בוריספיל, הקובע את הרחבת השותפות על מנת להבטיח רמת שירות גבוהה לנוסעי נמל התעופה לאחר חידוש הטיסות, ברגע שהמצב הביטחוני באוקראינה מאפשר. זה הפך ליוזמה נוספת של החברה לתמיכה באוקראינה. במהלך השנים, מאסטרקארד, יחד עם סוכנויות ממשלתיות, בנקים ושותפי מסחר, מפתחים את מערכת התשלומים והאקולוגית הדיגיטלית של המדינה, תוך הבטחת תפעול חלק של תשלומים ללא מזומן ושירותים דיגיטליים. החברה גם תומכת באופן פעיל ביזמים אוקראינים, ומשיקה מוצרים פיננסיים מיוחדים, שירותים ויוזמות המסייעים בפיתוח והגדלת העסק שלהם.

נחמן העמקן

כתבה מהתקשורת האוקראינית על חג השבועות באומן

עד ה-11 ביוני התאספו באומן כ3,000 חסידים לעלייה לרגל השנתית לשבועות.

השנה חג שבועות נחגג בין ה-11 ל-13 ביוני. המלחמה המתמשכת לא מונעת מאנשים לבקר את קברו של רבי נחמן, מייסד חסידות ברסלב, שאליו נוסעים המוני חסידים.

"זו לא בעיה עבורם להתגבר על דרך כזו, כי כולם רוצים לבוא לכאן כמו ראש השנה - בשירה ובריקודים הם לא משתמשים בכלי נגינה - הם שרים ומוחאים כפיים כולם מצפים שהתורה תתגלה להם אחרת", אמר נתן בן נון, יו"ר קרן הצדקה הבינלאומית רבי נחמן מברסלב.

חג שבועות הוא חג שבו חוגגים יהודים את קבלת התורה, מצוות ה', המכתיבות את עקרונות היסוד והכללים של האמונה היהודית.

נחמן העמקן

איך מגיעים מצ'כיה לאוקראינה בשנת 2024? (מתוך visitukraine)

רכבת מצ'כיה לאוקראינה

1. בין פראג למוקאצ'בו פועלת הרכבת פראג - קושיצה - מוקצ'בו (החלפת רכבת בקושיצה) .

יציאה מפראג בשעה 22:13, הגעה לתחנת ההחלפה בקושיצה- סלובקיה בשעה 08:33, הגעה למוקאצ'בו בשעה 14:04.

2. אתה יכול גם להגיע לאוקראינה עם העברה בפשמישל :

(RJ 1023), פראג-פשמישל, יציאה ב-21:56, הגעה לפשמישל ב-07:43.
בהמשך, ניתן להמשיך את המסלול ברכבת 706 IC+, פשמישל - קייב, יציאה ב-09:35, הגעה לבירת אוקראינה ב-19:57.

3. עוד מסלול נוח - עם העברה בצ'ופ :

רכבת RJ 1021 יוצאת מפראג בשעה 21:52 ומגיעה לצ'ופ בשעה 12:03.
השלב הבא הוא רכבת חוצה אוקראינה: 346, צ'ופ - צ'רנוביץ (דרך Mukachevo, Stryi, Ivano-Frankivsk) - יציאה מצ'ופ בשעה 12:03, הגעה לצ'רנוביץ בשעה 21:32. 60, צ'ופ-קייב (דרך לבוב, טרנופול, חמלניצקי, ויניצה) - יציאה ב-14:24, הגעה לקייב ב-07:47.

באוטובוס מצ'כיה לאוקראינה

לצ'כיה ולאוקראינה יש קשר אוטובוס קרוב. שוק הסעות האוטובוסים מיוצג על ידי מספר רב של חברות, ממובילים מנוסים עם צי גדול ועד לחדשים בתעשייה:

רגהבוס . אוטובוסים של חברה זו יוצאים מפלז'ן, פראג, ברנו ואולומוץ' וייקחו נוסעים לצ'רנוביץ, סניאטין, קולומיה, איבנו-פרנקיבסק, קאלוש, דולינה, סטרי, לבוב, רהוב, טיאצ'בו, חוסט, אירשאבה, מוקצ'בו ואוז'הורוד.
איסט אקספרס (סיור מוסיל) . עם הספק הזה, אוקראינים וזרים יוכלו לנסוע מפראג, פלז'ן ומערים אחרות לאזורים המרכזיים והמזרחיים של אוקראינה, כולל קייב, חרקוב, זפורוז'יה ואודסה. אוטובוסים יוצאים מספר פעמים ביום.
ד.מ.ד גרופ מסיעה נוסעים לשלושה אזורים מערביים של אוקראינה: אזור לבוב, אזור איבנו-פרנקיבסק וטרנסקרפטיה. בצ'כיה עוצרים אוטובוסים בערים גדולות (פראג, ברנו) ובערים קטנות יותר.
חרקיב וצ'רקסי מחוברים על ידי חברת סבד טרנס .
ניתן להגיע מפראג לקייב באוטובוסי TransTempo .
ל- FlixBus אין חיבור ישיר של פראג-קייב, אבל יש הצעות עם העברה.

נחמן העמקן

שבועות תשפ"ד: גלריה ממראות קיבוץ חג השבועות באומן
למרות הדרכים הארוכות והמתישות למעלה מ3,000 מחסידי ברסלב הגיעו למדינת אוקראינה כדי להשתתף בקיבוץ חג השבועות תשפ"ד על קברו של רבי נחמן מברסלב בעיר הגעגועים אומן.

כפי המקובל בקרב חסידי ברסלב, חג השבועות – יום קבלת התורה הוא אחד מזמני הקיבוץ של חסידי ברסלב באומן לצד שבת חנוכה והקיבוץ הגדול של אומן ראש השנה.

לקראת הקיבוץ דאגו פעילי איחוד ברסלב באומן לקשט את היכלי הציון בענפי אילנות כנהוג בכל תפוצות ישראל לכבוד חג קבלת התורה והביאו את אווירת החג לכלל העולים לעיר הקודש אומן.

כפי שכבר פורסם, צוותי עבודה מתוגברים של איחוד ברסלב נערכו במלוא המרץ לקראת קיבוץ חג השבועות בעיר אומן, ובין השאר נערכו עבודות הסדרה בדרך הכהנים באומן, וכן תיקון ושיפור כל הדרוש במתחם קברו של רבי נחמן מברסלב.

https://rabbinachman.net/גלריה-ממראות-קיבוץ-חג-השבועות-באומן/

נחמן העמקן

ממשלת אוקראינה תעביר 250 מיליון גריבנה מנמל יוג'ני לנמל התעופה בוריספיל

הממשלה של אוקראינה מתכננת להעביר 250 מיליון גריבנה, שיועדו לפיתוח נמל יוג'ני, לצרכי נמל התעופה בוריספיל בבירה.

מידע זה פורסם על ידי חבר הפרלמנט האוקראיני אלקסיי גונצ'רנקו, על פי דיווח של אתר התחבורה הימית של אוקראינה (cts).

"משרד התשתיות שופע רעיונות מפוקפקים. הם החליטו לקחת 250 מיליון גריבנה מנמל יוג'ני ולתת אותם לכיסוי חובות נמל התעופה בוריספיל. החשוב הוא שמדובר בכספים שנמל יוג'ני היה אמור להשקיע בפיתוח התשתיות, מה שהיה מגדיל את היכולת שלו לשנע מטענים מאוקראינה. אבל בבוריספיל מתכננים להוציא את הכספים על סגירת חובות ורכישות מפוקפקות", כתב גונצ'רנקו.

"הנמלים שלנו היום - זו התשתית הבסיסית של הכלכלה. בלי נמלים לא היה לנו כסף להגנה, כי המסחר הגדול מתנהל בים. פיתוח הנמלים יספק מיליארדים בהכנסות נוספות", הוסיף ח"כ.

משרד הפיתוח של הקהילות, השטחים והתשתיות של אוקראינה נמנע כרגע מלהגיב לידיעה.

יש לציין, שדרך המסדרון הימי של אוקראינה מהנמלים אודסה, יוג'ני וצ'ורנומורסק יוצאו במאי 6.7 מיליון טון מטענים, מתוכם 4.5 מיליון טון מוצרי חקלאות. למעשה, חצי מכמות המטענים המיוצאת דרך המסדרון הים השחור מגיעה דווקא מנמל יוג'ני.

בנוגע לנמל התעופה בוריספיל, השלטונות האוקראינים שוקלים את האפשרות לשקם את פעילותו עוד במהלך המלחמה. אשתקד חברת הנמל רכשה שירותי ניקיון בסך 50 מיליון גריבנה, שהוסברו בכך שאף שהנמל נמצא בשפל בגלל המצב הצבאי, עדיין יש צורך בתחזוקת המתקנים השונים.

נחמן העמקן

@נחמן-העמקן כתב במידע, חדשות ועדכונים שוטפים.:

ממשלת אוקראינה תעביר 250 מיליון גריבנה מנמל יוג'ני לנמל התעופה בוריספיל

בנמל התעופה הבינלאומי "בוריספיל" מגיבים על הביקורת כנגדם:

נמל התעופה הבינלאומי בוריספיל היה, נשאר כעת ויהיה השער האווירי הראשי של אוקראינה בעתיד. על פי תוצאות השנה האחרונה שלפני המלחמה, שדה התעופה שירת 65% מכלל נוסעי האוויר במדינה ויותר מ-80% מכלל המטענים שהגיעו או יצאו משדות התעופה באוקראינה.

למרות הפסקת הטיסות המסחריות מה-24 בפברואר 2022, נמל התעופה של המדינה ממשיך לפעול.
המשימות העיקריות של שדה התעופה כעת הן:

הגנה על תשתית שדות התעופה,
תמיכה מתמדת במוכנות מבצעית
שימור כוח העבודה, עובדים בעלי כישורים גבוהים.

יישמנו תוכנית הפחתת עלויות מאסיבית, והשארנו רק את הדברים החיוניים:

משכורות כיום, נמל התעופה בוריספיל הוא נמל התעופה היחיד במדינה שממשיך לשמור על צוות מוכשר ביותר.
תשלומי שירות לתחזוקת תשתיות, שימור רכוש המדינה של שדה התעופה והשוכרים (כולל תשלום נושאי אנרגיה).
הוצאות תפעול דחופות לאבטחה ותחזוקה של שדות תעופה, מסופים, מכונות וציוד. כמו כן קיים מספר רב של מטוסים המאוחסנים בשדה התעופה ודורשים תחזוקה ותחזוקה של כושר אווירי.
יש לציין בנפרד כי החברה ממשיכה לשלם מסים לתקציב המדינה של המדינה (יותר מ-500 מיליון UAH במהלך 2022-2023).

במשך כמעט שנתיים, מפברואר 2022 עד דצמבר 2023, לא קיבל שדה התעופה כל הכנסה, כל סיוע חיצוני ומימן את פעילותו על חשבון משאבים פנימיים: כספים משלו, שעמדו לרשותו וכן חסכונות מ. תוכנית הארגון מחדש, דחיית תשלומים על הלוואות והתחייבויות אחרות.

לאחר שמיצה את הרזרבות שלו במשך יותר משנתיים של מלחמה, נמל התעופה פנה ברגע הקריטי ביותר של קיומו לבעליו - המדינה המיוצגת על ידי משרד התשתיות וקבינט השרים של אוקראינה - כדי למצוא מימון ממקורות חלופיים לשמר את שדה התעופה.

אחד מהפתרונות המוצעים הוא לספק סיוע כספי (הלוואה) על הבסיס של החזר מהחברה הממשלתית האחרת, כלומר ממפעל הנמל הימי המסחרי הדרומי "יוג'ני". ראוי לציין שנוהג זה נפוץ במגזר הציבורי של אוקראינה.

נחמן העמקן

קו תעופה חדש פראג- קישינב
(עוד אופציה לקונקשן? ...)

היום השיקה חברת התעופה המולדובה Flyone טיסות ישירות מקישינב לפראג. עד לרגע זה לא היו טיסות ישירות בין מולדובה וצ'כיה, וכדי לטוס בין ערים היה צורך לקנות כרטיסים עם העברה.

לפי לוח הזמנים שפורסם, פליוואן תטוס מקישינב לפראג פעמיים בשבוע.
לוח הטיסות של Flyone קישינב-פראג:

קישינב 13:40 פראג 14:40, יום שני
פראג 15:40 קישינב 18:30, יום שני
קישינב 07:10 פראג 08:10, יום שישי
פראג 09:10 קישינב 12:10, יום שישי
טיסות ישירות של Flyone יעבירו נוסעים מקישינב לפראג תוך שעתיים.

פלייואן מוכרת כרטיסי טיסה בהם המחיר כולל הובלת מזוודות יד קטנות בלבד במידות 40x30x20 ס"מ, אך ללא הגבלת משקל.
אם נוסע מעוניין לקחת איתו כבודת יד נוספת, מזוודה שנייה בגודל של עד 50x40x25 ס"מ ובמשקל של עד 10 ק"ג תעלה 20 יורו לכיוון.

נחמן העמקן

באוקראינה שוקלים להטיל הגבלות על ישראלים הטסים לאומן

שגריר אוקראינה בישראל איבגן קורניצ'וק הגיב להודעת רשות ההגירה על שינוי במדיניות ישראל לגבי כניסת אוקראינים (הבאנו את השינויים כאן בחדשות ועדכונים לעיל): "ישראל משנה את מדיניות אשרות הכניסה ומטילה הגבלות על הנכנסים אליה, ולצערי אוקראינה תאלץ להגיב בהתאם"

לאחרונה הכריזה לשכת האוכלוסין וההגירה של ישראל על שינוי בהוראות הכניסה לישראל ולפיו החל מה-1 ביולי 2024 כל אזרח חוץ המבקש להיכנס לישראל ממדינות שעל-פי ההסכמים אין צורך בויזה, יהיה חייב בפרוצדורה חדשה של אישור נסיעה אלקטרוני (Electronic Travel Authorization) בטרם הגעתו לארץ. בין המדינות שלגבי אזרחיהן חלה ההוראה – גם אוקראינה.

שגריר אוקראינה בישראל, איבגן קורניצ'וק הגיב בביקורת על ההנחיה החדשה ואמר שבתגובה גם אוקראינה תאלץ להטיל על אזרחים ישראלים המגיעים לאוקראינה מגבלות דומות. ההגבלות יחולו גם על עשרות אלפי ישראלים שטסים לאומן לראש השנה. השגריר אמר: "לצערי, הוראות חדשות אלה עלולות להשפיע על העולים לרגל מישראל לאומן בתקופת חגי תשרי".

בראיון ל"בחדרי חרדים" הסביר השגריר כי בשל היחסים הקרובים בין אוקראינה וישראל הוחלט כבר בשנת 2010 להקל על חווית הנסיעה של אזרחי שתי המדינות ולהשיק מדיניות ללא ויזה בין ישראל לאוקראינה. "לצערי", הוא אומר, "ישראל, למרות הסכם חשוב זה, במהלך השנים האחרונות, נקטה במספר צעדים לא ידידותיים המטילים הגבלות נסיעה נוספות עבור אוקראינים".

שאלנו את השגריר על איזה צעדים הוא מתכוון.

"בתחילת מלחמת אוקראינה רוסיה נעשה ניסיון לסגור את שעריה של ישראל בפני הפליטים האוקראינים (בעיקר נשים וילדים), שניסו להימלט מהמלחמה האכזרית. במסגרת זו אוקראינים רבים לא הורשו להכנס לישראל וחלקם אף גורש חזרה לאוקראינה. הדבר קורה גם עכשיו. ולבסוף, ההחלטה האחרונה, בעצם מבטלת את הסכם הויזה עליו סוכם בעבר".

מה תהיה תגובתה של אוקראינה לצעדים אלה?

"אנו רואים את הנטייה השלילית הזאת וללא ספק נהיה מחוייבים להגיב. בהתחשב בהחלטה האחרונה של הצד הישראלי, אוקראינה מתכננת להחיל מדיניות דומה כלפי אזרחי ישראל על פי עקרון ההדדיות. המשמעות היא שכל אותם ישראלים שירצו להיכנס לאוקראינה לתקופה קצרה, יחויבו לדאוג למלא את טפסי הנסיעה האלקטרוניים מראש, בטרם הגעתם לאוקראינה כדי שיוכלו להיכנס למדינתנו".

האם הדבר ישפיע על כניסתם של העולים לרגל לאומן לראש השנה?

"נכון לרגע זה, הפורמטים של האשרות או האישורים האלקטרוניים נמצאים בבחינה בקייב. אין לי ספק שההחלטה הזאת תשפיע גם על המבקשים לעלות לרגל לאומן בתקופת חגי תשרי. אני חייב להודות שלא יהיו מנצחים משני הצדדים כתוצאה מהגבלות נסיעה כאלה. מדי שנה עשרות אלפי יהודים חסידים מבקרים באומן באוקראינה, כעולים לרגל בראש השנה".

השגריר הוסיף: "בשנה שעברה, בשנת 2023, גם במהלך המלחמה, כאשר רוסיה הפגיזה בכבדות את כל שטחה של אוקראינה, הגיעו לאומן כ-35,000 ישראלים. השנה אנו צופים מספרים גבוהים עוד יותר. למרבה הצער, כל האנשים האלה יחויבו לעבור את הליכי הכניסה הנוספים. אוקראינה פתוחה לדיאלוג עם הצד הישראלי כדי לדון בשינויים האחרונים במדיניות הנסיעות ומוכנה לנהל משא ומתן לטובת אזרחי שתי מדינותינו".

בחדרי חרדים

נחמן העמקן

@נחמן-העמקן כתב במידע, חדשות ועדכונים שוטפים.:

באוקראינה שוקלים להטיל הגבלות על ישראלים הטסים לאומן

א. נכון לכעת קשקוש.
ב. מכירים כבר את יבגני קורניצ'וק. לא? 😉
ג. גם אם כנים הדברים זה סה"כ ידרוש רישום מוקדם ותשלום של כמה דולרים, לא שאני ממעיט בפרוצדורה הזו, אבל בעוד כמה חודשים בלא"ה זה מתחיל בפולין כך שרבים מאנ"ש בכל אופן יצטרכו להכיר את זה מקרוב
ראה דיווחנו בנושא מוקדם יותר:
https://uman.pw/post/2248
https://uman.pw/post/2300

נחמן העמקן

שני חסידי ברסלב גורשו מאוקראינה

שני אזרחים ישראלים נשלחים בכוח הביתה בשל חריגה מתקופת השהות המותרת באוקראינה

שני אזרחי מדינת ישראל, שזכו למעמד של מהגרים בלתי חוקיים, התגלו בעיר אומן על ידי עובדי מחלקת אומן במינהל הבין אזורי מרכז-דרום במשרד הפנים.

ישראלי בן ה-63 הגיע לאוקראינה באוגוסט 2020 ושהה כאן על בסיס אישור שהייה זמני. לאחר ביטול ההיתר הזה, הוא היה אמור לעזוב את אוקראינה תוך שבעה ימים, אך הוא החליט להישאר, ובכך הפר את חקיקת ההגירה.

ישראלי בן ה-42 השתמש במשטר ללא ויזה של כניסה לאוקראינה וחרג את תקופת השהות המותרת באוקראינה ב-112 ימים.

שני הזרים הובאו לאחריות מנהלית, נגבו קנסות והוחלט להחזירם לארץ מוצאם או למדינה שלישית. הם חייבים ללכת הביתה עד 13 ו-02 ביולי 2024, בכח.

נחמן העמקן

מתקדמים לקראת אינטגרציה סלולרית עם האיחוד הארופי📱

תקשורת ללא גבולות - הנשיא חתם על החוק על אזור נדידה יחיד עם האיחוד האירופי

האוקראינים לא יחויבו בתשלומים נוספים עבור תקשורת סלולרית ואינטרנט ב-27 מדינות האיחוד האירופי. אותם תנאים יינתנו למשתמשים של מפעילים אירופיים הנוסעים לאוקראינה.

"הצוות של המשרד לטרנספורמציה דיגיטלית ממשיך לפעול כדי להבטיח שאוקראינה תצטרף למשטר ללא ויזה נודדת עם האיחוד האירופי. אימוץ טיוטת החוק הוא צעד חשוב לקראת זה. בשלב הבא, עלינו לקבל הערכה חיובית של שינויי החקיקה מהצד האירופי ולהתחיל במשא ומתן על הצטרפות למרחב הנדידה הבודד עם האיחוד האירופי, אחרי הכל, המטרה שלנו היא לשמור על תעריפים נמוכים עבור האוקראינים על בסיס קבוע גם לאחר הניצחון", אמר מיכאילו פדורוב, סגן ראש הממשלה. חדשנות, חינוך, פיתוח מדע וטכנולוגיה ושר הטרנספורמציה הדיגיטלית.

אוקראינה היא המדינה המועמדת לאיחוד האירופי הראשונה ועד כה היחידה שהצטרפה למדיניות האיחוד האירופי Roam Like at Home. זוהי הוכחה נוספת לכך שהמדינה שלנו היא שחקן דיגיטלי רב עוצמה בזירה האירופית.

אנו אסירי תודה לוועדת Verkhovna Rada לטרנספורמציה דיגיטלית על עבודתה על טיוטת החוק ולאיחוד האירופי על שליחת איתות פוליטי חזק.

אנחנו הולכים יחד לעבר מרחב דיגיטלי אחד עם האיחוד האירופי.

נחמן העמקן

@נחמן-העמקן כתב במידע, חדשות ועדכונים שוטפים.:

@נחמן-העמקן כתב במידע, חדשות ועדכונים שוטפים.:

באוקראינה שוקלים להטיל הגבלות על ישראלים הטסים לאומן

א. נכון לכעת קשקוש.
ב. מכירים כבר את יבגני קורניצ'וק. לא? 😉
ג. גם אם כנים הדברים זה סה"כ ידרוש רישום מוקדם ותשלום של כמה דולרים, לא שאני ממעיט בפרוצדורה הזו, אבל בעוד כמה חודשים בלא"ה זה מתחיל בפולין כך שרבים מאנ"ש בכל אופן יצטרכו להכיר את זה מקרוב
ראה דיווחנו בנושא מוקדם יותר:
https://uman.pw/post/2248
https://uman.pw/post/2300

האם אכן באוקראינה שוקלים הגבלות כניסה על ישראלים?

אמש (שלישי) התפרסמה כתבה באחד מכלי התקשורת בארץ לפיה באוקראינה שוקלים להטיל הגבלות על ישראלים הטסים לאומן.

נעשה לכם סדר קצר:

לאחרונה הכריזה לשכת האוכלוסין וההגירה של ישראל על שינוי בהוראות הכניסה לישראל ולפיו החל מה-1 ביולי 2024 כל אזרח חוץ המבקש להיכנס לישראל ממדינות שעל-פי ההסכמים אין צורך בויזה, יהיה חייב בפרוצדורה חדשה של אישור נסיעה אלקטרוני (Electronic Travel Authorization) בטרם הגעתו לארץ. בין המדינות שלגבי אזרחיהן חלה ההוראה – גם אוקראינה.

מזה כמה שנים מוכר לנו אותו שגריר אוקראינה בישראל, ההוזה רעיונות חדשים לבקרים ויוצא באיומים שונים ומשונים, מסגירת הגבולות לישראלים עד לסגר כולל על העיר אומן וכיוצ"ב. דברים שב"ה מעולם לא יצאו לפועל אלא התבררו כאמירות אנטישמיות שהגה ממוחו הקודח בלי שאף גורם משמעותי נוסף באוקראינה יצטרף או יסכים לדבריו. ה"ה איבגני קורניצ'וק. מיודענו זה התראיין לאותה כתבה שם הגיב בביקורת קשה על ההנחיה החדשה ואמר שבתגובה גם אוקראינה תאלץ להטיל על אזרחים ישראלים המגיעים לאוקראינה מגבלות דומות. עוד הוסיף כי ההגבלות יחולו גם על עשרות אלפי ישראלים שטסים לאומן לראש השנה.

להלן מספר ציטוטים מהכתבה:

השגריר הסביר כי בשל היחסים הקרובים בין אוקראינה וישראל הוחלט כבר בשנת 2010 להקל על חווית הנסיעה של אזרחי שתי המדינות ולהשיק מדיניות ללא ויזה בין ישראל לאוקראינה. "לצערי", הוא אומר, "ישראל, למרות הסכם חשוב זה, במהלך השנים האחרונות, נקטה במספר צעדים לא ידידותיים המטילים הגבלות נסיעה נוספות עבור אוקראינים".

"בתחילת מלחמת אוקראינה רוסיה נעשה ניסיון לסגור את שעריה של ישראל בפני הפליטים האוקראינים (בעיקר נשים וילדים), שניסו להימלט מהמלחמה האכזרית. במסגרת זו אוקראינים רבים לא הורשו להכנס לישראל וחלקם אף גורש חזרה לאוקראינה. הדבר קורה גם עכשיו. ולבסוף, ההחלטה האחרונה, בעצם מבטלת את הסכם הויזה עליו סוכם בעבר".

"אנו רואים את הנטייה השלילית הזאת וללא ספק נהיה מחוייבים להגיב. בהתחשב בהחלטה האחרונה של הצד הישראלי, אוקראינה מתכננת להחיל מדיניות דומה כלפי אזרחי ישראל על פי עקרון ההדדיות. המשמעות היא שכל אותם ישראלים שירצו להיכנס לאוקראינה לתקופה קצרה, יחויבו לדאוג למלא את טפסי הנסיעה האלקטרוניים מראש, בטרם הגעתם לאוקראינה כדי שיוכלו להיכנס למדינתנו".

בין השאר נשאל השגריר האם הדבר ישפיע על כניסתם של העולים לרגל לאומן לראש השנה?
לדבריו "נכון לרגע זה, הפורמטים של האשרות או האישורים האלקטרוניים נמצאים בבחינה בקייב. אין לי ספק שההחלטה הזאת תשפיע גם על המבקשים לעלות לרגל לאומן בתקופת חגי תשרי. אני חייב להודות שלא יהיו מנצחים משני הצדדים כתוצאה מהגבלות נסיעה כאלה. מדי שנה עשרות אלפי יהודים חסידים מבקרים באומן באוקראינה, כעולים לרגל בראש השנה".
השגריר הוסיף: "בשנה שעברה, בשנת 2023, גם במהלך המלחמה, כאשר רוסיה הפגיזה בכבדות את כל שטחה של אוקראינה, הגיעו לאומן כ-35,000 ישראלים. השנה אנו צופים מספרים גבוהים עוד יותר. למרבה הצער, כל האנשים האלה יחויבו לעבור את הליכי הכניסה הנוספים. אוקראינה פתוחה לדיאלוג עם הצד הישראלי כדי לדון בשינויים האחרונים במדיניות הנסיעות ומוכנה לנהל משא ומתן לטובת אזרחי שתי מדינותינו".

סוף ציטוט.

ובכן נעשה קצת סדר לטובת הציבור:

בשנים האחרונות האיחוד הארופאי הודיע כי למרות משטר הכניסה ללא ויזה, יחלו בקרוב לדרוש ויזה אלקטרונית ותשלום מסוים מכל הנכנסים במערכת "ETIAS" כפי שדיווחנו באריכות כאן: https://www.breslevnews.net/החל-מה-2024-למניינם-כניסה-למדינות-איחוד-הא/
מערך זה היה אמור להכנס לתוקף כבר לפני כמה חודשים אלא שמסיבות בלתי ברורות וגרירת רגליים של גורמים מסוימים באיחוד, הדבר נדחה שוב ושוב ונכון לעת עתה אין תאריך ברור לכניסת "ETIAS" לפעילות.
אך בד בבד באיחוד הארופאי הודיעו כי החל מה6 לאוקטובר (צום גדליה תשפ"ה הבעל"ט) תיירים, שאינם אזרחי מדינות האיחוד האירופי, יידרשו למסור למערכת נתונים ביומטריים, כולל טביעת אצבע, פרטים אישיים וכן צילום פנים, באמצעות מערכת כניסה והיציאה חדשה הנקראת EES"( – European Entry/Exit System )" שנועדה לעקוב אחר אזרחים, שאינם אזרחי האיחוד האירופי וזקוקים לוויזה לביקורים קצרים. מה שאומר כי מערכת מעקב דיגיטלית תלווה את התיירים הישראלים באירופה מה שנוגע גם לאנ"ש שיחזרו ארצה במוצאי ר"ה התשפ"ה דרך פולין, רומניה, הונגריה, ושאר מדינות האיחוד.

הרי שהאיחוד הרופאי והמערב מתקדם לקראת עידן חדש, עידן הויזות האלקטרוניות ומערכות כניסה חדשות.
ישראל כמדינה מערבית הקדימה ככל הנראה במספר חודשים ומשיקה כבר כעת את חובת הויזה האלקטרונית לזרים בדומה ל"ETIAS" הארופאי.
האוקראינים אכן לא רואים בעין יפה את המגבלות שהמערב וישראל מערימים ויתכן מאוד שישיקו מערכת דומה בעתיד, מה גם שאוקראינה דובקת בסטנדרטים מערביים ברצותה לדמות למדינות הדמוקרטיות.

אם כן אפילו ונניח ואוקראינה אכן תציג מערכת כזו משלה לא מדובר בדבר שימנע מזרים להכנס למדינה, אלא בבירוקרטיה קלה שנאלץ להתרגל אליה כפי שנאלץ להתרגל לבירוקרטיה הזו בכל רחבי האיחוד הארופאי בקרוב.

אור אורות

חזרו הפסקות החשמל המתוכננות מדי פעם באוקראינה.
בשונה מבעבר ההפסקות הינם כשעתיים ביום ובכל יום בשעת אחרות כפי המתפרסם יום לפני.
אפשר לבדוק סטטוס של הפסקות החשמל באומן (לפי כתובת) פה:
https://www.cherkasyoblenergo.com/off
לבחור איזור אומן (האפשרות השלישית או הרביעית) ואחרי זה לבחור לפי כתובת / מספר חשבון / איזור כללי.

אור אורות

@נחמן-העמקן כתב במידע, חדשות ועדכונים שוטפים.:

שני חסידי ברסלב גורשו מאוקראינה

שני אזרחים ישראלים נשלחים בכוח הביתה בשל חריגה מתקופת השהות המותרת באוקראינה

יש לציין:
לכל מי שחלילה יש בעיות עם רשויות ההגירה האוקראיניות, ככל שמטפלים בזה יותר מוקדם, יותר קל לסדר את העניין.
אם נתפסים ע"י שוטרי ההגירה, המצב כבר הרבה יותר מסובך.
(לפי חוקי ההגירה אסור לשהות יותר מ3 חודשים באוקראינה ללא ויזה)

נחמן העמקן

רבה של אומן: "כבר מתחילים להיערך לראש השנה"

הרב יעקב ג'אן, רבה של אומן: "כבר התחלנו להיערך לקיבוץ הגדול בראש השנה. נערכים לבואם של מאות אלפי חסידים ומייחלים שלא יהיו שום מניעות"

הרב יעקב ג'אן, רבה של העיר אומן, מספר על חג השבועות בציון הצדיק מברסלב: "הייתה אווירה נפלאה ומרוממת, אחד החגים הנפלאים הזכורים לי, מסירות הנפש של החסידים לא תלויה לא במלחמות בישראל ובאוקראינה ולא בקורונה וכיוצא בזה, מתגברים על כל המכשולות ומגיעים לצדיק".

ועל הכנסת האורחים בביתו הפרטי: "אנחנו משתדלים לפתוח את הבית לאורחים ולקבל את כולם באהבה וחיבה, השנה עשינו מאמצים מיוחדים להסביר לחסידים שבאו מהארץ להסביר שחובת חג שני של גלויות חל גם על בני ארץ ישראל שנמצאים בגולה. ככה מקובל בפשטות מכל הפוסקים".

על ההיערכות לראש השנה: "כבר התחלנו להיערך לקיבוץ הגדול בראש השנה. נערכים לבואם של מאות אלפי חסידים ומייחלים שלא יהיו שום מניעות".

הרב ג'אן התייחס לשמועות על שדה תעופה שאולי ייפתח באוקראינה: "אני לא יושב עם מתכנני המתחם האווירי אבל כל הזמן שומעים לחשושים ודיבורים סותרים ונוגדים, דיברו על לבוב וקייב, עד שעת האפס לא נדע כלום. המציאות של אוקראינה לא הייתה ברורה גם לפני המלחמה אבל עכשיו היא בוודאי לא פשוטה".

לסיום אומר הרב: "מקווה שנתאחד בקרוב עם הרבי בארץ ישראל, שם מקומנו ושם עיקר חיותנו".

נחמן העמקן

איך מגיעים לאוקראינה מבולגריה בשנת 2024: (מתוך visitukraine)

ברכבת מבולגריה לאוקראינה

בשלב זה, אין רכבת ישירה מבולגריה לאוקראינה.

ניתן להגיע מבולגריה לקייב ברכבת רק עם העברות. למשל דרך בוקרשט וקישינב.

שלב 1 – סופיה-בוקרשט

ישנם שני קשרי רכבת בין בולגריה לרומניה, שניהם חוצים את הדנובה בגשר גדול. כרטיסים נמכרים במשרדי כרטיסים בינלאומיים בתחנות רכבת מרכזיות ברומניה. ניתן גם לנסות להזמין כרטיסי רכבת באתרי האינטרנט של חברות הרכבות הרומניות והבולגריות.

שלב 2 – בוקרשט-קישינב

נוסעים מרומניה למולדובה ברכבת לילה במסלול בוקרשט - קישינב. זמן הנסיעה הוא 13 שעות. מחיר כרטיסי רכבת מתחיל מ-25 יורו. מסלול הרכבת עובר דרך יאסי (רומניה) ואונגני (מולדובה).

שלב 3 – קישינב-קייב

מקישינב תוכלו להגיע לאודסה וקייב ברכבת. זמן הנסיעה הוא 13 שעות. מחיר הכרטיס מתחיל מ-30 יורו בתא ומ-50 יורו בכרכרה יוקרתית. זמן הנסיעה מקישינב לאודסה הוא ארבע שעות. מחירי הכרטיסים מתחילים ב-8 יורו. שירות רכבת זה פועל בדרך כלל בסופי שבוע.

כל הנסיעה, כולל העברות, אורכת כ-39 שעות, וזה די מעייף. כמו כן, כדאי לזכור כי מסלולים עשויים להתקצר או להתבטל.

באוטובוס מבולגריה לאוקראינה

האפשרות הטובה ביותר היא נסיעה מבולגריה לאוקראינה באוטובוס, מכיוון שהיא לא כל כך ארוכה ודי תקציבית.

משך המהלך תלוי במספר גורמים:

העיר ממנה אתה יוצא ואליה אתה עוקב.
המצב בגבול (תורים, זריזות פקידי מכס, איסוף נוסעים).

לדוגמה, הדרך מבולגריה ללבוב נמשכת בממוצע בין 21 ל-24 שעות.

מחיר הכרטיס החל מ-70 יורו.

נחמן העמקן

נחמן העמקן

📣 ב-23 ביוני יחלו עבודות התיקון בתחנה הפולנית חלם, אז מזכירים לכם את השינויים הזמניים:

✅ קודם כל רכבות
•⁠ №67/68 קייב — ורשה — קייב
•⁠ №19/20 קייב — חלם — קייב
•⁠ #119 Dnipro - Khelm
• ⁠№24 חלם - קייב
לא לעבור כל שינוי. הם ורכבות העברה לוורשה/ורשה יפעלו כרגיל.

‼️ עם זאת, מסלול הרכבת
•⁠ №23 קייב — חלם
•⁠ №93/94 חרקוב - חלם - חרקוב
• ⁠№120 Helm — Dnipro
תוגבל לתחנת הגבול הפולנית דורוהוסק במקום חלם, שהמרחק בינה הוא 25 ק"מ בלבד.

נוסעים הנוסעים ברכבות אלו יעברו את ביקורת הגבולות והמכס בדרך המסורתית: ברכבת אוקרזליזניצה. ההעברה לרכבת הפולנית אל/מ ורשה תתבצע בתחנת דורוהוסק באופן הבא:

1️⃣ רכבת דו קבוצתית מס' 93/23 חרקוב/קייב — דורוחוסק תגיע לתחנת דורוחוסק בשעה 06:45 ולאחריה הרכבת תעבור ביקורת גבולות ומכס עד 08:15. רכבת העברה לוורשה TLK 25150 תצא מדורוהוסק בשעה 09:10 (חלם 09:31 – 09:36) ותגיע לתחנת ורשה וסקודניה בשעה 12:31.

2️⃣ רכבת דו קבוצתית מס' 120/94 דורוחוסק — דניפרו/חרקוב תהיה זמינה לעלייה בתחנת דורוחוסק עד השעה 11:00 בבוקר, ולאחר מכן יתחילו פעולות הבקרה ברכבת. רכבת העברה IC 12100 מוורשה תגיע לדורוהוסק בשעה 09:57 (חלם 09:34 – 09:40), יציאה ממרכז ורשה בשעה 06:40, ורשה מזרח בשעה 06:49.

‼️שימו לב שההעברה בתחנת דורוהוסק היא צעד זמני מאולץ, ולכן התחנה תהיה זמינה רק להעברה מוסכמת בין שתי רכבות ללא אפשרות יציאה מהתחנה באמצעי תחבורה אחר (אפשרות זו תישאר בתחנת חלם, שדרכו תעבור רכבת הטרנספר הפולנית).

עבודות התיקון יימשכו עד 30 באוגוסט. ניתן לצפות בלוח הזמנים ולקנות כרטיסים באפליקציית Ukrzaliznytsia ובאתר המעודכן https://booking-new.uz.gov.ua/.

שתהיה לך נסיעה נעימה!