מידע, חדשות ועדכונים שוטפים.

[נחמן העמקן]

תיקונים בגבול אוקראינה-פולין יגודין-דורוגוסק עד סוף ספטמבר 2025:

.

החל מיום שני, 4 באוגוסט 2025, יחלו עבודות תיקון בצד האוקראיני של נקודת המעבר הבינלאומית יגודין-דורוגוסק. כך הודיע רשמית שירות המכס של אוקראינה.

הגג, הסככות, קיר התמך ומספר מבנים באזור ביקורת המכס מתוכננים לעבור שיפוץ. זהו חלק מפרויקט רחב יותר למודרניזציה של תשתיות הגבול, המיושם על ידי שירות שיקום ופיתוח תשתיות באזור וולין.

עבודות התיקון יימשכו עד 30 בספטמבר 2025, מה שאומר כמעט חודשיים של אי נוחות פוטנציאלית. במהלך השיפוץ, ייתכן שחלק מהנתיבים ייסגרו חלקית. עם זאת, על פי המכס, קיבולת נקודת הביקורת צפויה להישאר יציבה. משמעות הדבר היא שעיכובים צפויים רק באזורים מסוימים ובנתיבים מסוימים, בהתאם לשלב התיקון.

שירות המכס קורא לקחת בחשבון עיכובים אפשריים ולשקול מעברים חילופיים.

[נחמן העמקן]

תשעה באב תשפ"ה באומן: קריאת איכה ואמירת הקינות בציון רבינו

תושבי הקהילה היהודית באומן יחד עם אורחים רבים שהגיעו מכל רחבי העולם בקריאת מגילת איכה ואמירת הקינות בהיכל קבר רבי נחמן מברסלב זיע"א בליל תשעה באב תשפ"ה.

[נחמן העמקן]

בעקבות העומס ההולך וגדל, בנמל התעופה בקישינב מכריזים על הרחבה!

נמל התעופה הבינלאומי בקישינב נכנס לשלב חדש של פיתוח.
פרויקט הרחבת טרמינל הנוסעים, המוערך ביותר מ-700 מיליון לאי (כ42 מליון דולר!).
העבודות צפויות להתחיל השנה, מיד לאחר מינוי חברת הבנייה באמצעות מכרז ציבורי, והסיום מתוכנן לסוף שנת 2026.

הפרויקט הוצג אמש יום שני, 4 באוגוסט, במסגרת כנס ציבורי שאורגן על ידי נמל התעופה הבינלאומי בקישינב

"הגענו למספר שיא של נוסעים, והרחבת התשתית היא הכרח. אנו רוצים נמל תעופה פונקציונלי, מודרני, ללא עומס, עם שירותים טובים יותר לנוסעים", הצהיר סרג'יו ספוילה, המנהל של נמל התעופה.

הפרויקט, כולל ארגון מחדש של אזורי הצ'ק-אין והמטען, הרחבת החללים ליציאות, הכנסת טכנולוגיות מודרניות כמו FAST TRACK, שערי ABC (בקרה אוטומטית של דרכונים) ומערכות שירות עצמי לעיבוד מטען. כמו כן, יורחבו אזורי ההמתנה, הטרקלין העסקי (Business Lounge) ויוכנסו מתקנים חדשים, כולל מרפסת מקורה ותאי מקלחת לנוסעים.

"איננו רוצים רק יותר מקום, אלא אופטימיזציה של הזרימות. הנוסעים ירגישו את ההבדל בכל צעד – מהכניסה לנמל התעופה ועד לשער העלייה למטוס", הדגישו

מימון הפרויקט אפשרי בזכות התוצאות הפיננסיות שהשיג נמל התעופה בשנים האחרונות. על פי APP, בשנת 2022, הכנסות נמל התעופה היו 2.6 מיליון לאי. בשנת 2023, אלו גדלו באופן מרהיב והגיעו ל-211 מיליון, ובשנת 2024 הגיעו ל-337 מיליון לאי – שיא בהיסטוריה של המפעל.

[נחמן העמקן]

כתב במידע, חדשות ועדכונים שוטפים.:

לנוסעים (הלוך) דרך הונגריה. הודעת חברת הרכבות ההונגרית:

התחנה המרכזית תיסגר עקב השיפוץ הטכני המשמעותי ביותר בעשור האחרון!

חברת הרכבות האוקראינית בעדכון בעקבות העבודות
שימו לב! נוגע לנסיעות הלוך לראש השנה!

שינויים זמניים בתנועת הרכבות עקב עבודות תחזוקה בתחנת בודפשט-קלטי.

מ-25 באוגוסט עד 20 בספטמבר, רכבות הונגריה תבצע עבודות תחזוקה בתחנת בודפשט-קלטי. בעקבות כך , תחנות העצירה של חלק מהרכבות הבינלאומיות ישתנו.

רכבת 9/10 קייב — בודפשט — קייב

תגיע ותצא מתחנת בודפשט-יוגטי (Budapest-Nyugati) במקום מתחנת קלטי.

רכבת 143/146 צ'ופ — וינה — צ'ופ/ קייב — וינה — קייב

תעצור רק בתחנת בודפשט-קלנפלד (בודפשט-קלנפלד). העצירה בתחנת קלטי תבוטל.

בודפשט-יוגטי (בודפשט-ניוגאטי) ובודפשט-קלנפלד (בודפשט-קלנפלד) הן תחנות מרכזיות ונוחות עם גישה למטרו, חשמליות ואוטובוסים.

בודפשט-יוגטי (Budapest-Nyugati) — קו מטרו M3

בודפשט-קלנפלד (Budapest-Kelenföld) — קו מטרו M4

אנו מבקשים לשים לב לשינויים בעת חיפוש כרטיסים. תודה על ההבנה ושתהיה לכם נסיעה נעימה!

[נחמן העמקן]

בבתי חב"ד חוששים מחילול שבת של אלפים בדרך חזרה מאומן

במכתב שהם כותבים נכתב כך:

לכבוד
הרה"ח עוסק בצ"צ באמונה, בעל מידות תרומיות, משפיע חסידי להמון העם, מגלה דעת תורה ברמה, הרב רבי חיים שאולזון ני"ו
שלום רב
הנה זה דבר ידוע הידידות שהייתה בין אדמו"ר הזקן לרבי נחמן מברסלב. וכן דבר
ידוע מה שמקום מנוחתו של רבי נחמן מברסלב ניצול מהריסה ועקירה על ידי עזרה
מהרבי נשיא דורנו, בסיפור הידוע עם הרב טייץ והנשיא רייגן וכו'.
וידידות זו נמשכת גם היום כששלוחי חב״ד במדינות השונות עוזרים לחסידים של ברסלב העוברים דרכם לנסיעה לאומן.
ובפרט כמובן לנסיעה לאומן ראש השנה.
כידוע לכם, באוקראינה מפאת המצב הבטחוני אין טיסות, לכן, החסידים טסים למדינות שכנות, כמו פולין, מולדובה, רומניה, וכו'
מה שקורה השנה שהיות שימי ראש השנה חלים השנה הבאה עלינו לטובה שנת תשפ"ו
בימי שלישי ורביעי, הרי שהחסידים, שרובם רוצים לחזור הביתה לפני שבת, בחזור
מאירועי אומן ינהרו לגבולות אוקראינה ופולין
אמנם מה שקורה השנה שהטיסות יהיו בפרק זמן קצר שבין חמישי בצהריים לשישי בבוקר . מכיוון שאי אפשר להגיע מאומן עד לשדות תעופה שמחוץ לאוקראינה לפני יום חמישי
בצהריים ואחרי יום שישי בבוקר כבר אין טעם לבצע טיסות מפני כבוד השבת. לכן
כולם "יעוטו" על הגבולות בפרק זמן הקצר הזה.
צריכים להבין שמדובר בחלון זמן קצר לחציית גבול לכמעט 30,000 איש. שכן:
החג יוצא ביום רביעי בערב. ואי אפשר להגיע לגבולות אוקראינה מאומן עד יום
חמישי לפנות בוקר. ואחרי יום שישי לפנות בוקר אין כבר טעם לעבור את הגבול
בגלל שלהגיע מהגבול לשדות תעופה לוקח זמן, מה גם שצריך להיות בשדה התעופה
כמה שעות לפני הטיסה (בפרט בשדות התעופה בקישינב וביאס- שם יהיו תורים
ענקיים)
הדבר הזה כמובן כמובן יגרום לתור ענק בגבולות אוקראינה
לאנשים שמחכים להחתים את הדרכון ביציאה מאוקראינה ולהחתים דרכון בכניסה
למדינות שכנות. שם גם בודקים את המטען מחשש להברחות.
ומה שיקרה שהתור הזה לא יזוז כל כך מהר, ואז אנשים יישארו בגבולות ביום שישי אחר הצהריים, כשהם כמובן מאחרים טיסות..
תתארו לכם שיירה של אוטובוסים ורכבים ליד הגבול אוקראינה - מולדובה, ולא זז כמעט...
במקרה
כזה כולם כמובן יפנו לחבד שיעזרו להם וישלחו להם אוכל לגבולות ואולי גם
אוהלים לגבולות לבלות את השבת באוהל... וזה כמובן בלתי אפשרי ומה שכן אפשרי
יגרום ללחץ גדול על שלוחי חב״ד באוקראינה מולדובה ומדינות שכנות.
לכן
בקשתינו מאיתכם, לפרסם את קריאתינו זו בה מוסבר על מה שהולך להיות קריסה
רבתי בגבולות אוקראינה אחרי ראש השנה ושלא ייסעו בחזור מאומן ביום חמישי
ושישי, אלא רק אחרי שבת.
כמו כן, אם יש חסיד ברסלב שקורא את מכתבינו הזה מבקשים שיעביר זה הלאה לחבריו בחסידות ברסלב
בתודה מכל הלב
שלוחי הרבי במדינות מולדובה פולין אוקראינה הונגריה ורומניה

[נחמן העמקן]

הכרוז הגדול! אומן ראש השנה תשפ"ו יוצא לדרך!

הכרוז הגדול אומן ראש השנה תשפ"ה מוכן להדפסה, ערוך בצורה מפוארת ונאה כיאה לכרוז שציוונו רבינו הקדוש לפרסם

כמידי שנה גם השנה אגודת 'ציוה לעשות כרוז' לוקחים על עצמם לקיים ציווי רבינו להדפיס ולהפיץ ברחבי הארץ ובחו"ל כרוזים על יקרת הנסיעה לציון רבינו הקדוש על ראש השנה.

השנה רוצים להדפיס בהקדם אי"ה 15.000 כרוזים של גיליון שלם (100/70 ס"מ) מהכרוז המצורף בהודעה על מנת להפיצם בישראל בכל עיר ועיר.

פעילי האגודה יוצאים בקריאה של חיבה אל אנשי שלומנו היקרים די בכל אתר ואתר לבוא לעזרת ה' בגיבורים ולסייע בתמיכות הגונות להדפסת הכרוז ולהפצתו.

לתרומות חייגו לאגודת ציוה לעשות כרוז 054-887-5355

או ל053-3126772

בע"ה תבוא בהמשך הודעה נפרדת על רשימת נציגים בכל עיר לקבלת כרוזים.

[נחמן העמקן]

כתבה כעת בתקשורת המולדובנית:

ישראל החלה בהכנות לעלייה לרגל היהודית לאומן שבאוקראינה. לא ברור אם היא תעבור דרך מולדובה

עוד מעט יותר מחודש, אלפי עולי רגל יהודים יפנו כמו בכל שנה אל המקום הקדוש היהודי הנפוץ ביותר באירופה: קברו של הרבי נחמן מאומן שבאוקראינה. השאלה היא: באיזה דרך?

העיתונות דיווחה כי פוליטיקאים ישראליים מנסים לשכנע את מולדובה כי השנה תאפשר שוב, אחרי הפסקה של שנה, מעבר של יהודים חסידים דרך קישינב.

"השנה, פוליטיקאים ישראליים משקיעים מאמצים להבטיח מעבר ללא בעיות, במיוחד הודות לשגרירות הישראלית החדשה במולדובה, אם כי הסכמים עם הרשויות המולדוביות עדיין לא אושרו",

עולי הרגל היו מעדיפים לנסוע שוב לאוקראינה דרך מולדובה; בשנה שעברה, קישינב לא נתנה הסכמתה ל"גשר אווירי", כמו ב-2023, ועולי הרגל היו מאוד לא מרוצים מהאופן שבו התייחסו אליהם במדינות השכנות למולדובה, שדרכן נאלצו לעבור.

זכורה במיוחד התקרית בנמל התעופה בבקאו הרומנית, שם התנגשו עולי הרגל עם השוטרים הרומנים.

ברשתות החברתיות ברומניה הופיעו אז תמונות של האי-סדר שהותירו אחריהם כביכול עולי הרגל, מבלי שיהיה ברור אם הוא נובע מחוסר אכפתיות שלהם או מהיעדר שירותי ניקיון בנמל התעופה.

תלונות כאלה לא היו קיימות כשהיהודים עברו דרך קישינב.

קישינב סירבה בשנה שעברה בנימוק של חוב שלא שולם מצד ישראל משנה קודם לכן, של כמעט 200,000 דולר - כלומר, הוצאות שעשתה מולדובה בהגדלת קיבולת נמל התעופה ובהבטחת הביטחון של עולי הרגל בשטחה.

בחודש שעבר, הבעיה נדונה בקישינב על ידי שר החוץ הישראלי, גדעון סער, אולם עד לעת עתה לא הושג הסכם רשמי.
לא הוא ולא עמיתו המולדובי, מיכאי פופשוי, לא אמרו אם החוב "נמחק" בינתיים.

בעוד שלא ידוע איך ייראה ה"גשר אווירי" (עם עשרות טיסות צ'רטר הלוך וחזור) השנה, סוכנויות נסיעות מישראל וארה"ב מוכרות בינתיים כרטיסים לעולי רגל שרוצים להגיע לאומן בטיסות סדירות, כולל דרך קישינב.

בדרך כלל, הממשלה הישראלית, כמו גם זו של ארה"ב ומדינות אחרות עם קהילות חסידיות, לא מעודדת נסיעות לאומן, באוקראינה הכבושה על ידי הרוסים. אבל כמו בשנים קודמות, הרשויות הישראליות מתערבות, בכל זאת, בשמירה על רמת ביטחון עבור אלה שמחליטים, בכל זאת, לנסוע.

בעיית העלייה לרגל לאומן שימשה את הממשלות המולדובית והאוקראינית בניסיון לשכנע את ישראל לבטל או לדחות לפחות הכנסת אישור אלקטרוני לנסיעה, מ-1 בינואר 2024.

קישינב וקייב אמרו שאם ישראל תכניס פורמליות זו, אז הן לא יתנו מעבר לעולי הרגל היהודים לאומן. בסופו של דבר, האמצעי הבירוקרטי החדש (שזוכה לביקורת גם מצד חברות התעופה) נדחה עד לקיץ השנה שעברה. לעת עתה, מולדובה ואוקראינה לא התלוננו רשמית שהוא יגרום לאי נוחות מיוחדת לאזרחיהן.

[נחמן העמקן]

דיווח:

האכיפה נגד עריקים חרדים: הוכפל בשלושה מספר הבלשים של המשטה הצבאית שנמצאים בכל רגע נתון בנתב"ג.

[נחמן העמקן]

הודעת עדכון במצב הנוכחי של אישורי הטיסות לקראת ראש השנה באומן מטעם סוכנות הנסיעות נתיבים טורס:

מולדובה
לפני כשלושה שבועות הגיע רבה של מולדובה, הרב פנחס זלצמן, להבנות עם ממשלת מולדובה בנוגע להסרת התנגדותם לטיסות הצ'רטר לשדה התעופה בקישינב. עם זאת, הממשלה הציבה תנאים מול ממשלת ישראל ומשרד החוץ שרק הם יכולים לפתור.
למרות שהערכנו שהתהליך יושלם בתוך ימים ספורים, בפועל עברו כבר שבועיים ללא אישור סופי. אנו מעריכים כי דרוש עוד כשבוע נוסף לפחות עד לקבלת תשובה סופית. יחד עם זאת, אנו בטוחים שבסופו של דבר חלק מהטיסות יוכלו לנחות בקישינב.

רומניה
בתחילה ממשלת רומניה הסתייגה מהמעבר דרך שדות התעופה במדינה. לאחר שיח ממושך, כולל פגישה של נציגי סוכני הנסיעות עם בכירי משרד הביטחון הפנים הרומני, חל שינוי משמעותי בעמדת הממשלה, שכעת תומכת עקרונית במעבר החסידים ברומניה.
עם זאת, שני שדות תעופה מרכזיים – יאשי ו-סוצ'אבה – עדיין מסרבים לאשר טיסות צ'רטר. אנו ממשיכים לפעול מול הנהלות שדות אלו ובמקביל מול ממשלת רומניה, על מנת שתפעיל את השפעתה ותוביל לאישור המיוחל.

חשוב לדעת:
נכון לעכשיו, טרם אושרה אף טיסת צ'רטר של אף חברה – לא בקישינב, לא ביאשי, ולא בסוצ'אבה.

אנו עושים כל שביכולתנו לקדם את ההיתרים הנדרשים. עם זאת, אנו מאמינים כי התפילות, הכיסופים והגעגועים של חסידי ברסלב הם המפתח לפתיחת השערים.

אנא השקיעו מזמנכם בתפילה להצלחת המאמצים שלנו.

[נחמן העמקן]

שר החוץ המולדובי מיכאיל פופשוי: "אנו מנהלים משא ומתן עם נציגי ישראל על מעבר חסידים דרך מולדובה"

שר החוץ מיכאיל פופשוי אמר היום (רביעי) כי רשויות קישינב מנהלות משא ומתן עם נציגים ישראלים בנושא מעבר יהודים חסידים דרך מולדובה במהלך עלייתם לרגל לאוקראינה בסתיו 2025. הבכיר הדגיש כי הרשויות המולדובניות עושות מאמצים למנוע שיבושים במדינה.

לדברי השר, המשא ומתן עדיין מתנהל. הוא ציין כי ברגע שתתקבל החלטה סופית, היא תפורסם לציבור

"אנחנו רוצים שהתהליך יהיה הוגן ושקוף, כפי שהיה בשנים קודמות. הכל חייב להיעשות כחוק ובצורה נכונה, כדי שלא יתרחשו הפרעות בשטחה של הרפובליקה של מולדובה",
אמר פופשוי.

[נחמן העמקן]

פיתוח מעברי גבול: שר התשתיות האוקראיני נפגש עם שר התשתיות הרומני.

השר לפיתוח, סרגי דרקאץ', נפגש עם שר התחבורה והתשתיות הרומני, יונל סקרישטיאנו, כדי לדון בנושאי מפתח הנוגעים לפיתוח מעברי הגבול בין אוקראינה לרומניה.

"תוצאת הפגישה הקודמת הייתה פתרון בעיית מעבר הגבול 'דיאקיבצי'," אמר דרקאץ'. "כעת אוטובוסים גדולים יכולים לעבור שם, ללא קשר לגודלם. בזכות זאת, מספר האוטובוסים העוברים בגבול זה גדל בכ-50%. לכן, חשוב לנו להפוך את ההחלטה הזו לקבועה, הן ביציאה מאוקראינה והן בכניסה אליה, ללא הגבלות זמן. במקביל, עלינו לעבוד על פרויקטים אסטרטגיים חשובים.
בראש ובראשונה, מדובר על בניית מעבר הגבול 'בילה צרקווה – סיגטו מרמטיאיי'".

במהלך הפגישה, סגן השר עדכן את עמיתיו הרומנים בנוגע להתקדמות ההכנות לבניית מעבר הגבול "בילה צרקווה". נכון לעכשיו, נחתם חוזה לביצוע עבודות הבנייה. הבנייה עצמה חולקה לשלושה שלבים. עד סוף השנה מתוכנן להשלים את העבודות על התשתית הזמנית. הדבר יאפשר לפתוח את מעבר הגבול לתנועת כלי רכב פרטיים, בזמן שעבודות הבנייה עבור ההשקה המלאה של המעבר ימשיכו להתקיים.

מצידה, הרשויות ברומניה יבחנו את הנושא של פתיחת מעבר גבול זה וקבלת האישורים הנדרשים.

לגבי האפשרות לאפשר מעבר בלתי מוגבל לאוטובוסים גדולים היוצאים מאוקראינה במעבר "דיאקיבצי – ראקובץ", ולמשאיות ריקות, הצד הרומני הודיע שיבחן את האפשרות הזו.

כמו כן, נציגי משרד הפיתוח האוקראיני ומשרד התשתיות הרומני הסכימו לסנכרן את העבודות לפיתוח מעבר הגבול "פורובנה – סירט" במטרה לקצר את זמני הפרויקטים של שני הצדדים. השלמת העבודות תאפשר להכפיל את כושר הקיבולת של מעבר גבול זה.

נושא נוסף בפגישה היה פתיחת מעברי גבול קטנים המיועדים לתנועת כלי רכב פרטיים והולכי רגל, אשר בעלי חשיבות לפיתוח האזורי. כעת הצדדים עובדים על קביעת סדר העדיפויות להשקת פרויקטים כאלה.

נכון להיום, פועלים חמישה מעברי גבול יבשתיים בין אוקראינה לרומניה:

דיאקובה – חלמאו

סולוטבינו – סיגטו מרמטיאיי

קראסנואילסק - ויקובו דה סוס

פורובנה – סירט

דיאקיבצי – ראקובץ