מידע, חדשות ועדכונים שוטפים.

נחמן העמקן

קיבוץ תשפ"ה: ראיון מרתק עם הרב נתן בן נון הי"ו יו"ר איחוד ברסלב

הראיון המלא שנערך עם הרב נתן בן נון במגזין "אוויר הנח והזך" https://rabbinachman.net/ראיון-מרתק-עם-הרב-נתן-בן-נון-אלול-פד/

תחליטו מה רלוונטי לאחר הדרמות האחרונות...

לקראת ימי ראש השנה הקרבים ובאים, ובעיצומן של ההכנות לקראת קיבוץ חסידי ברסלב באומן, שיערך זו השנה השלישית בצילה של המלחמה המתמשכת באוקראינה, מצורף ראיון מרתק עם הרב נתן בן נון, יו"ר "איחוד ברסלב באומן" על אומן ועל ראש השנה:

הרב נתן בן נון הוא איש שיחה מרתק, אדם מאיר פנים ונעים הליכות. הוא התחיל את תפקידו כיו"ר 'איחוד ברסלב באומן' כבר לפני למעלה מעשור והוא מסור בלב ונפש לציון רבינו הקדוש ולרבבות העולים. האמת היא ששיחת עומק איתו תשתרע על פני מגזין עב כרס, אולם היות והוא טרוד בפעילות אינטנסיבית מסביב לשעון לקראת ראש השנה נאלצנו להסתפק בריאיון קצר ומחכים זה.

נראה שבחודש האחרון ישנה התחממות במלחמה באוקראינה. האם הדברים משפיעים על ראש השנה?
בהחלט. ראשית, אין צורך לומר שמלחמה היא דבר נורא, והיא משפיעה על חייהם של מיליונים באוקראינה וגובה חיים רבים רח"ל. אבל גם עבור מי שאינו מושפע ישירות מהמלחמה, המלחמה היא אירוע שמתרחש ומורגש בכל רחבי אוקראינה, גם במקומות הרחוקים מהחזית. כך שלמרות שהעיר אומן (כמו גם הדרכים בהם עוברים אנ"ש מהגבולות ועד לאומן) רחוקים מאוד מהחזית, ולא שומעים בה הדי פצצות ורעש רחפני נפץ, אבל הפסקות החשמל התכופות, למשל, פוגעות ברמת החיים (ואפילו באיכות מי השתיה), הצעירים שמגויסים ברובם וגורמים למחסור חמור בכח עבודה וכו'.

לפני זמן פורסם שאוקראינה רוצה לחייב אזרחים ישראלים ברישום מראש במערכת אלקטרונית, האם מדובר בענין שיכנס לתוקף עוד לפני ראש השנה?
ראשית, הסבר קצר: לא מדובר בויזה, אלא במערכת רישום אלקטרונית בין מדינות שלהן הסכם פטור מויזה, וכמוהה מונהגת בארצות הברית כבר מזמן ושגם אירופה עומדת להכניס לתוקף. במדינות האלה, הרישום הוא אחת לכמה שנים, ובעלות של כמה עשרות שקלים. מדינת ישראל הודיעה כי היא עומדת להכניס לתוקף מערכת רישום כזו לאזרחי המדינות הפטורות מויזה, ובתגובה, הודיעה אוקראינה כי אף היא שוקלת הכנסת מערכת כזו. בתחילה דובר כי המערכת הישראלית תכנס לתוקף בתחילת חודש יולי למניינם, ואוקראינה (ומולדובה) הודיעו כי אף הן שוקלות להכניס את המערכת לתוקף עוד לפני ראש השנה. אולם, לאחר פעילות שלנו מול הרשויות בישראל ודחיית הכנסת המערכת לתוקף עבור אזרחי אוקראינה ומולדובה, הרי שגם אוקראינה הודיעה כי לא תכניס הגבלות כאלה לפני ראש השנה.

כאשר המערכת הזו תיכנס לתוקף, האם חובת הרישום תחול גם על אזרחי מדינות אחרות? ואם כן, איזה?
למעשה, העולם כולו צועד לקראת מערכות רישום כאלה בין מדינות שפטורות מויזה. זה כבר קיים מזמן בארה"ב, אירופה כבר פועלת כמה שנים להכניס מערכת כזו (ועל פי הדיווחים היא תיכנס לתוקף בעוד כמה חדשים) וכן הלאה. ממילא, בסופו של דבר, לכאורה כל אזרח של מדינה שלה הסכם פטור מויזה עם אוקראינה יחויב בשלב כלשהו ברישום כזה.

ברשותך, אני רוצה לעבור ל'מס תייר'. למה העיריה בכלל דורשת מאיתנו מס תייר? האם חובת תשלום כזו קיימת בכלל באיזה מקום בעולם? וגם בשנה שעברה פרסמה העיריה שחלק מהכסף שהם גבו יוקצה לטובת שיפוץ האיזור היהודי שסביב הציון, ובפועל לא בוצע שום שיפוץ…
מס תייר קיים בהמון מקומות בעולם, בדרך כלל הוא נגבה באמצעות בתי המלון או אמצעי תיירותי אחר. אם כי, אני אכן לא מכיר מקום בעולם שבו המס מבוצע כמו באוקראינה, שבה אפילו אזרח אוקראיני שמגיע להתארח בבית פרטי חייב על פי חוק במס תייר.
שיהיה ברור: החוק הנוגע למס תייר חל בכל אוקראינה. בד"כ רוב התיירים ישנים בבתי מלון, ומשלמים את המס באמצעות בית המלון. באומן, שבה רוב הנוסעים אינם ישנים בבתי מלון, אלא במתחמים קהילתיים, בדירות פרטיות או במלוניות, העיריה מבקשת לגבות את המס ישירות מהנוסעים לאומן.
(העיקרון שעומד מאחורי המס הוא הגיוני. תיירים מכניסים רווח למדינה, אבל העיר שאליה מגיעים התיירים (ושנושאת בהוצאות הנוצרות בגינם, של תשתיות, נקיון, חשמל וכו') אינה נהנית מהכנסה ישירה (לעומת הכנסה עקיפה: קניות בעיר, מקומות עבודה וכדו') ולכן המציאו מס תייר שאמור לפצות את העיר.)

בשנה שעברה ב"ה הצלחתם להגיע להסדר עם העיריה על סכום נמוך יותר ועל שירות מהיר יותר, האם גם השנה הגעתם איתם לסיכומים כלשהם?
גם השנה אנחנו במגעים אינטנסיביים מול העירייה בענין. זה לא קל, אבל מה שמנחה אותנו זה טובת הציבור. אם נקבל מהעירייה בטחונות לתוכנית שמקלה על הציבור בכניסה וביציאה מאומן, וגובה המס יהיה ריאלי, אנחנו נצליח להגיע להסדר כמו בשנה שעברה. אבל אם לא נקבל תכנית כזו עם בטחונות, אז לא.
כדאי לשים דברים על השולחן: לעירייה מגיעים גורמים נוספים. חלקם באים עם כוונות טובות וחלקם עם אינטרסים כאלה ואחרים. הם מציעים לעירייה רעיונות ותוכניות כשלא תמיד טובת הציבור או הרצון להקל על הציבור לנגד עיניהם, וזה גורם לנו לקשיים להגיע לסיכומים לטובת הציבור.
ב"ה בסופו של דבר הם חוזרים אלינו, כי בהסמכת זקני אנ"ש שליט"א אנחנו המייצגים את הקיבוץ ואת חסידי ברסלב באומן.
נכון לרגע זה, נראה שנצליח להתגבר על המכשולים ולהגיע להסדר, ואני מעריך שעד יום שני כבר תהיה אפשרות לשלם מראש את המס במחיר מופחת, כמו בשנה שעברה.

לאחרונה פורסם שאיחוד ברסלב החל בבניית בית הכנסת אורחים שיפעל במשך כל השנה, האם תוכל לספר לנו על כך? היכן הוא ממוקם, מה הוא מכיל ומתי הוא יתחיל לפעול?
אכן, לפני זמן החלנו בבניית מרכז הכנסת אורחים, שמכיל חדר שתיה, חדרי שירותים נוחים ומקוה טהרה מפואר.
המבנה ממוקם בכניסה לקלויז, על מנת שגם כהנים יוכלו להשתמש בו, ואנו תקוה שהוא יתחיל לפעול עוד לפני ראש השנה, וימשיך לפעול במהלך כל ימות השנה.

ושאלה שרבים מאוד שואלים: למה לא עושים שיפוץ רציני בהיכל הציון הקדוש עצמו? המקום קטן מלהכיל את רבבות העולים, ונראה שהוא חייב שיפוץ דחוף. ובכלל, לא הגיע הזמן להגדיל את רחבת הציון על פני מדרון בית הקברות?
נפתח בכך כי לטווח הארוך יש תכניות ענק, שכאשר בעז"ה היא תצא לפועל, היא תהווה פתרון מעולה לשנים רבות קדימה. היא מוסיפה אלפי מקומות ישיבה ופותרת בעיות רבות נוספות. התכנית הוצגה כבר לכלל רבני אנ"ש והיא אושרה על ידם וע"י "אתרא קדישא" והרשויות באוקראינה.
הקורונה ולאחריה המלחמה, מנעו מאיתנו לקדם את התכנית הזו, ובעקבות כך אנחנו מקווים בעז"ה לקדם תכנית משנית, עד לביצוע הפתרון הזה.
במסגרת התכנית המשנית, אנחנו מקווים מייד אחרי ראש השנה להתחיל בשיפוץ יסודי של מתחם הציון, עם מחשבה מרובה על הכהנים, על הפרדה טובה יותר עם עזרת הנשים ועל בעיות נוספות שקיימות כיום, ובעיקר: בניסיון להוסיף עד כמה שאפשר מקומות ישיבה בציון.
אבל בכל שיחה על שיפוץ והרחבה, צריך לזכור כמה דברים: א. הציון נמצא בבית קברות. כל תכנית שיפוץ, ועל אחת כמה וכמה כל תכנית הרחבה, היא פרויקט מורכב מאד, שצריך להתחשב בהרבה גורמים ולכלול הרבה פתרונות כדי שלא לפגוע במנוחת שוכני עפר. ב. בית הקברות ממוקם על מדרון. מבחינה הנדסית, כל הגדלה משמעותית של הרחבה, היא פרויקט מורכב ויקר מאוד (בודאי כאשר, כאמור, אנו מדברים על שטח בית החיים ובלתי אפשרי לחפור בו יסודות ולתקוע בו עמודים), ג. צריך גם לזכור שכל בניה מצריכה גם אישורים חוקיים, שהשגתם בזמן המלחמה באוקראינה הפכה להיות מורכבת יותר.

האם נראה השנה איזה חידוש נוסף בפעילות האיחוד?
אנחנו מקוים שיהיו חידושים רבים. נספר רק על מעט מהם: תהיה בע"ה נקודת מידע ומודיעין בכניסה לציון, שיהיה בעצם משרד של האיחוד לשירות אנ"ש; ב. אנחנו מחדשים את ה"בית הוראה" באומן, ופועלים שגם בזמן שיהיה סגור, תהיה רשימת רבנים שניתן לפנות אליהם טלפונית ולשאול אותם שאלות הלכתיות באומן; ג. לאור כך שכיום המונים צריכים לבצע צ'ק אין לטיסות ולהדפיס צ'ק אין וכדו', אנחנו פועלים להפעיל כשירות לציבור 'חדר מחשבים' ע"י אחת החברות המתמחות בכך בארץ ותחת פיקוח. ד. אנו פועלים להציב שלטים עם שמות של הרחובות בעברית ואנגלית ושלטי הכוונה. וזה, כאמור, רק חלק קטן.
וכמובן, נקודה שחשוב מאוד לפרסם: לאור הבעייתיות שנוצרה עם חוקי הגיוס, הקמנו לשכת מידע וסיוע למי שעומדים בפני חובת גיוס ויש להם בעיות לצאת מהאר. הלשכה מאוישת ע"י אברכים מתנדבים שעברו הכשרה מקיפה בנושא, והיא פעילה מדי יום בין השעות 14:00-16:00, בטלפון: 074-7956288

שנה שעברה היו עומסי חום קשים בציון הקדוש בשעת הלחץ. האם אתם מנסים לפתור את הבעיה?
אכן, בשנה שעברה הייתה בעיה קשה של עומסי חום שהמזגנים הקיימים בהיכל הציון לא הצליחו להתמודד איתה. בעקבות כך, רצינו לרכוש מערכת מיזוג תעשייתית חדשה, אך לצערנו בעיות החשמל יקשו מאד להפעיל השנה מערכת מיזוג כזו. עלותה של מערכת כזו הינה גבוהה מאד, ואין שום טעם לרכוש אותה בלי יכולת להשתמש בה בצורה מועילה.
אם כבר אנחנו מדברים על זה, אני מוכרח להוסיף: כבר זמן רב מאוד, כידוע, שבאוקראינה ישנן הפסקות חשמל נרחבות. וכשמגיעים לציון רבנו הקדוש, והחשמל פועל במשך כל שעות היממה, זה לא מובן מאליו. אנחנו מפעילים לצורך כך גנרטורים ונושאים בעלויות כבדות ועצומות של סולר כדי שלא תיפסק אף לרגע עבודת ה' בבית רבינו הקדוש.
בכל מקרה, בענין המיזוג: התייעצנו עם אנשי מקצוע שלאחר שבדקו את היכל הציון, המליצו לנו על מערכת איוורור שתיצור סירקולציה ומעבר אוויר טוב יותר, ואנחנו מקווים שפתרון זה יהיה שיפור משמעותי.
הייתי רוצה לחזור לנושא הראשון: המלחמה והמגבלות שבגינה. האם ישנם עדיין הגבלות שונות?
אכן. אותן מגבלות שחלו בשנה שעברה, חלות גם השנה, ובעיקר: עוצר לילי בין השעות 12 בלילה ועד 4 לפנות בוקר.
אני חייב לומר כי ממש לאחרונה הודיעה לנו משטרת אומן כי בימי ראש השנה בכוונתה לאכוף את העוצר בתקיפות, ומי שיתפס מסתובב בשעות העוצר הלילי יגורש מאוקראינה עם "ויזה שחורה". כך שחובה להקפיד על שעות העוצר, לחשב את זמני סיום הסעודות וכדו' כך שיאפשרו חזרה למקום הלינה עוד טרם כניסת העוצר לתוקף.

העוצר הלילי. איך זה ישפיע 1. על המגיעים לאומן לאחר שעת העוצר, או היוצאים מאומן אחרי ראש השנה לאחר שעת העוצר, ו-2. איך יתקיימו התפילות אם יש עוצר?
כפי שהיה בשנים הקודמות מאז פרוץ המלחמה באוקראינה: אלה המגיעים מהנסיעות לפני ראש השנה, ואלה היוצאים לנסיעות לאחר ראש השנה – הדבר יתאפשר להם. אולם, בלי לשוטט ובלי לטייל. מההסעה למקום הלינה או ממקום הלינה להסעה.
לגבי התפילות: גם כאן, כפי שהיה בשנתיים האחרונות: כל התפילות לא יתחילו לפני סיום העוצר, כולל סליחות "זכור ברית" בקלויז האשכנזי, שיחלו מייד לאחר סיום העוצר ולא יהיו אישורים חריגים.

מה מצב הגבולות? בשנה שעברה פורסם כי פעלתם לשפר את הבעיות בגבולות ולמרות זאת המתנו שם שעות ארוכות, מה הסיבה לכך? והאם השנה פעלתם בכלל בנושא הגבולות?
כפי שכבר הסברנו בעבר: ההמתנה בגבולות לא תיפתר לחלוטין, שכן טכנית מעבר הגבול אורך זמן, וכאשר מכפילים את הזמן במספר הנוסעים – זמן ההמתנה מוכפל גם הוא.
המטרה שלנו היא לנסות לקצר את הזמן הזה עד כמה שאפשר, ולמנוע חיכוכים ועיכובים מיותרים.
לצורך כך אנחנו בקשר עם הרשויות באוקראינה, במולדובה, בפולין וברומניה, ואנו עושים כל מאמץ על מנת שהם יתגברו את צוותי ביקורת הגבולות, כולל בימי ראשון, שיקצרו תהליכים ככל האפשר ושיאפשרו הכנסת מזון ושתיה לגבול במקרי הצורך.
עדיין, עלינו לזכור כי הדרך אינה קצרה, וכי מעבר הגבול עלול לארוך זמן, ועלינו להתאזר בסבלנות במהלך הנסיעה.

כמה מילים לסיום?
מאז פרוץ מגיפת הקורונה, עומד הקיבוץ של רבינו הקדוש כל שנה מחדש בפני מניעות עצומות, שעל רובם אין הציבור שומע כלל. לעתים נראה, בפרט מאז תחילת המלחמה, שכל עצם קיום הקיבוץ הוא נס. אנחנו צריכים להודות לה' יתברך בכל פעם מחדש על כך שמתאפשר לנו לקיים רצון צדיק – ולהתקבץ על הציון רבנו הקדוש.
וכמובן, להתפלל מדי יום גם על כך שהמלחמה באוקראינה תסתיים, שתסתיים שפיכות הדמים וישוב השלום לשכון בה וגם על קיום הקיבוץ השנה ובכל שנה.
אין צורך להוסיף שהשנה, כאשר אנו עומדים בציון רבינו הקדוש, עלינו לזכור בתפילותינו גם את השלום בארץ הקודש, ואין צורך להוסיף: לשפוך תפילה למען כל אחינו בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה בידי צר ואויב, ולמען שחרורם המהיר בחיים ובבריאות, ולגאולה האמיתית והשלמה במהרה, אמן כן יהי רצון.

נחמן העמקן

דימה תושב אומן מזמין את הישראלים: "אין שום סכנה"

.

בעוד בערים רבות באוקראינה התושבים סובלים מהמלחמה, טילים נופלים במרכזי אוכלוסיה אזרחית, והמדינה סובלת, באומן התושבים לא מרגישים את המלחמה. תושב אומן קורא לישראלים להגיע לאומן לראש השנה ולא לחשוש מהמלחמה.

דימה, גוי מתושבי אומן, פונה לישראלים דרך 'בחדרי חרדים' וקורא לכולם להגיע לראש השנה, הוא מספר כי המלחמה שמשתוללת במספר ערים באוקראינה, לא מורגשת באומן והמקום בטוח לגמרי, והתושבים מצפים לראות את המתפללים הרבים שיגיעו.

בתיעוד שהיא שלח ל'בחדרי חרדים', הוא אומר: "בוקר טוב ישראל, קוראים לי דימה, אני יליד אומן, ואנחנו רואים יש לנו בוקר נפלא, שקט ורגוע, למרות המצב הביטחוני שיש באוקראינה, באומן שקט, אין שום סכנה לחיים".

עוד אמר: "אני כאזרח אוקראינה, ואני מאמין שכל האזרחים של אומן ושל אוקראינה, מצטרפים אלי וקוראים לכם להגיע לאומן לראש השנה, לחגוג פה את החג, אנחנו זקוקים לכם, ואנחנו צריכים את העזרה הכלכלית שלכם, ואני מאמין שלכולם יהיה פה שמחה ושקט, כל אחד יקבל מה שהוא מצפה בהגעה לאומן, שיהיה לכולנו טוב, שיהיה חג שמח ושנה טובה".

(בחדרי)

אור אורות

23 ימים לקיבוץ בראש השנה

סיכום כלל המידע מהשבועות האחרונים:

ההכנות לקראת הקיבוץ נמשכות | דרמה בטיסות הצ'רטר למולדובה | המניעות מתגברים גם ברגע האחרון | החלה הנסיעה לאומן לקראת הקיבוץ | לאחר שנתב"ג נסגר לכמה שעות, חברות תעופה זרות חוזרות לישראל | מכירת הכרטיסים ברכבות נפתחת | הכנסות אורחים באומן | שיפורי תשתיות וגבולות | גר הצדק מאומן | מזג האוויר באומן | חברת תפילה הארצית | תפילה ובקשה.

בעוד 3 שבועות יטוסו בעז"ה הרבבות אל עבר אוקראינה אל הקיבוץ בימי ראש השנה על ציונו של מי שעוסק בתיקון העולם אל "מעמד ההכתרה" בעיר אומן, לשם הרבבות מוכנים להגיע במסירות נפש ולשבר המניעות עם הידיעה הברורה שבזה תלוי התיקון.
בעוד ההכנות נמשכות ע"י כל הגורמים העוסקים במלאכה כל העת, מתבשרים חסידי ברסלב על ביטול אישורי הנחיתה לטיסות רבות שהיו אמורות לנחות בקישינב בירת מולדובה, בשל מתיחות פוליטית כזו או אחרת בין מדינת ישראל למולדובה והפיכת חסידי ברסלב לשק החבטות הפוליטי בין המדינות, עדיין לא ברור מה היקף הביטולים והאם מדובר בכל טיסות הצ'רטר למולדובה או בחלקם הגדול או הקטן, ומה יהיו ההשלכות בהמשך, כמו גם אילו פתרונות יוצעו להמונים שהיו אמורים לטוס בטיסות אלה, כך או כך עלינו להרבות בתפילה שכלל חסידי ברסלב יוכלו להגיע בסופו של דבר אל הקיבוץ ללא שום צער ועגמת נפש ועיכובים של שעות רבות בדרכים.
המניעות על הקיבוץ מתגברים כאשר בחודש האחרון היו חששות ודיבורים שונים גם מהרשויות באוקראינה כאשר בין השאר היו כאלה שרצו להכניס את הויזות האלקטרוניות לתוקף עוד לפני ראש השנה, מה שככל הנראה לא יקרה.
בעקבות ההתערבות של ממשלת ישראל שנה שעברה בניהול המעבר ממולדובה, נודע שהללו לא עמדו בהבטחותיהם למולדובים ובשל כך המולדובים מאיימים על הפרעות ועיכובים לחסידים באם לא ישולם הכסף שהובטח להם, כאשר בזמן זה גורמים מסויימים "מזהירים" על הקטסטרופה באם מדינת ישראל "תפקיר" את הקיבוץ ולא תתערב בו שוב, נקווה שגם מניעה זו מאחורינו, אך לבינתיים פורסם שנתניהו שוחח עם נשיא אוקראינה טלפוני, כשלא ברור מה שוחחו.
חסידי ברסלב לא מעוניינים בהתערבותה של ממשלת ישראל בנסיעה לאומן שגם אם לא תזיק לא תועיל, ומתפללים שנזכה על אף כל המניעות לקיים את הקיבוץ עם ריבוי הבתים ביופי ופאר והדר כפי שעדיין לא היה.
בתוך כך ראשוני המקדימים כבר נסעו לאומן לקראת ראש השנה כשבשבועות הקרובים זרם הנוסעים יגבר יותר ויותר עד לנסיעת ההמונים בשבוע שלפני ראש השנה, כשבעז"ה צפוי השנה ריבוי הבתים שלא היה לכאורה מעולם ורבים רבים זוכים לנסוע בפעם הראשונה להשתתף בקיבוץ דווקא בעת קושי ומלחמות, מצד שני רבים מחסידי ברסלב עדיין לא רכשו כרטיסים לנסיעה בשל אי הוודאות והספקות וההמתנה לרגע האחרון.
בעקבות סכנת חוק הגיוס המרחפת על יושבי ארץ הקודש ואי הוודאות של בחורים רבים מחסידי ברסלב לגבי מצבם, ביניהם כאלה שעדיין לא יודעים מה יעשו בראש השנה, ועל מנת למנוע מבחורים להסתבך חלילה בשל הנסיעה, פתחו "איחוד ברסלב באומן" מוקד מיוחד לסיוע והדרכה לבחורי אנ"ש.
כרוזים רבים לקיום הציווי של רביה"ק לעשות כרוז להיות אצלו על ראש השנה הופצו כבכל שנה בכל רחבי ארץ הקודש ע"י אגודת ציווה לעשות כרוז, ובחידוש מיוחד להשנה הודבקו גם מודעות פרסום על גבי אוטובוסים ציבוריים עם המילים "דווקא השנה ראש השנה באומן".
בעקבות מתיחות בטחונית בצפון הארץ נסגר נתב"ג למספר שעות, מה שגרם לשיבושים בטיסות למספר ימים ובחלק מהחברות למספר שעות, ב"ה אין לזה השפעה ארוכת טווח, חוץ מההתעוררות לכך שאין איש יודע מה יילד יום ועלינו להרבות בתפילה על קיום הקיבוץ שכבר אינו דבר המובן מאליו.
חברת הלואו קוסט רינאייר הודיעה על המשך ביטול טיסותיה לישראל עד אחרי ימי ראש השנה.
חברות רבות, ביניהם קבוצת לופטהנזה, טארום הרומנית, לוט הפולנית, אייר אירופה, ועוד חזרו לבצע טיסות מישראל, מה שמהווה בשורה לרבים מאנ"ש שרכשו כרטיסים בחברות אלה.
חברת הלואוקוסט המובילה וויזאייר שרבים רבים נוסעים בטיסות החברה למגוון היעדים למזרח אירופה בראש השנה ובמשך כל השנה, יצאה במבצע מיוחד של טיסות ללא הגבלה בעלות של 599 יורו לשנה ו10 יורו לכל כרטיס, המבצע שהיה מוגבל ל10,000 יחידות אזל תוך מספר ימים.
השבוע נפתחת המכירה לרכבות הפנימיות באוקראינה לימי הנסיעה הלוך לקיבוץ.
האתר הישן של הרכבת האוקראינית נסגר ורק האתר החדש פועל עם כתובת האתר הישן.
הרכבת האוקראינית ממשיכה להתקדם והתחילה לבצע רכישה נוספת של 20 רכבות ישיבה חדישות חדשות שיתווספו לצי הרכבות האוקראיניות.
המסילה האירופאית בין צ'ופ לאוז'גרוד ממשיכה להיבנות עשהתכנון לסיים את הבניה לפני חג השבועות (תשפ"ה) הבעל"ט, מה שיאפשר לעשות קווי רכבת מהונגריה וסלובקיה גם לאונגוואר, להוסיף רכבות שחוצות את הגבל ולהוסיף אפשרויות החלפה נוחה ברכבות הרבות שיוצאות מאונגוואר אל מרכז אוקראינה, בנוסף להתקדמות הרכבת האוקראינית לכללים והחוקים של הרכבת האירופאית והתוכניות לשפר ולזרז את השירות והחיבור לאיחוד האירופאי.
פורטל ממשלתי נפתח להזמנת אוטובוסים בינלאומיים באוקראינה שם נמצאים במקום אחד כל חברות האוטובוסים הבינלאומיים האמינים.
גבולות רבים שופצו ושופרו התשתיות בתקופה האחרונה בחלקם השיפוצים עדיין נמשכים ועלולים לגרום לעיכובים בזמן המעבר, בין הגבולות שעברו או עוברים שיפוצים בתקופה האחרונה גבולות רווה רוסקה, מדיקה, אוסטוליג - זוסין בפולין, גבולות בחבל הקרפטים ביניהם גבול "טיסה" (צ'ופ - זהוני), גבול אונגוואר לסלובקיה שם נבנה מסוף חדש בנוסף לשיפוץ כללי, גבולות רבים בכל חבל הקרפטים ומחוז אודסה, ועוד.
בגבול סיגעט עקב שיפוצים הגבול יהיה סגור לכלי רכב במהלך ימי הנסיעה לקיבוץ בראש השנה אבל יהיה פתוח להולכי רגל.
האוקראינים קבלו 20 סורקי רנטגן משוכללים לבדיקת רכבים מחומרים אסורים במהירות וביעילות מה שעשוי לקצר את זמני ההמתנה בגבולות.
בחודש האחרון התקיפו הרוסים את אוקראינה מספר פעמים בתקיפות משמעותיות ופגעו באזרחים ומבנים, וגרמו נזק לתשתיות החשמל באוקראינה, מה שעשה גרוע יותר את מצב החשמל באוקראינה ומרחיק עוד יותר את האפשרות של חשמל תקין בימי הקיבוץ באומן.
בהכנסות האורחים באומן נמשכים ההכנות לקליטת רבבות העולים, בהכנסת האורחים של הנגיד הר"ר יחיאל מיכל פעדער שהוכפלה בגודלה השנה על מנת לקלוט את ההמונים נמכרו הכרטיסים במחיר סמלי של 5$ לכרטיס לכל הסעודות, הכרטיסים אזלו מספר שעות אחרי פתיחת ההרשמה, יש לציין שחלק מהכרטיסים נמכרו יחד לחבורות "החזיקו" ולמתחם הלינה "מעוזכם" שע"י ארגון "בהירות הדרך".
בחצר הקלויז באומן הולכת ונבנית בימים אלה ע"י "איחוד ברסלב באומן" הכנסת אורחים חדשה ומפוארת הכולל קאווע שטיבל מפואר ומשוכלל, בו יוגשו בכל שעות היום והלילה שתיה חמה וקרה וכיבוד קל, לצד חדרי נוחיות מפוארים עם תחזוקה שוטפת ברמה גבוהה, ומקווה מפואר שיחליף בימות השנה את המקווה הפועל בקלויז בחינם לרווחת העולים.
בצער רב קבלו חסידי ברסלב לאחר תשעה באב את הבשורה על פטירתו של גר הצדק מאומן הרב דוד בן אברהם (דייוויד) ז"ל ללא שהותיר אחריו זרע של קיימא, הלוויתו יצאה מציון רביה"ק ונטמן בצפת. ת.נ.צ.ב.ה.
ההרשמה לקיבוץ נשות ברסלב בקוממיות בימי ראש השנה נסגר בימים אלה.
חברת התפילה הארצית יוצאת השנה כבשנים האחרונות במבצעי עידוד לילדים שנשארים בארץ ואבא שלהם נוסע לאומן לראש השנה, בקו מיוחד והדרכה לתפילות בבית הכנסת, תוכניות והגרלות, כאשר השנה בהגרלה הגדולה בין הילדים שישתתפו במבצע במקום הראשון יוגרל כרטיס טיסה לאומן!
התעוררות רבה בקרב רבים מחסידי ברסלב בעניין הפירצה של הבאת נשים לאומן בימי הקיבוץ, מה שגורם לתערובת ומכשול ועוררו על כך כבר זקני אנ"ש במכתביהם הרבים, כאשר לדאבונינו הפרצה מתגברת בקרב קהילות שונות התעוררות רבה לחיזוק ופרסום מכתבי אנ"ש לעורר הציבור להיזהר מהפירצה.
מזג האויר באוקראינה לשבועיים הקרובים ממשיך להיות יחסי חם ונע בין 30 ל11 מעלות.
בערב ר"ח אלול וביום שלפניו התקיימו עצרות תפילה רבות בכל ריכוזי אנ"ש, חסידי ברסלב ממשיכים להעתיר בתפילה ובתחנונים לקיום הקיבוץ וריבוי הבתים, ביטול המניעות ושהנסיעה תתאפשר ללא פחדים לחצים עיכובים ומפריעים והקיבוץ יתקיים כסדרו על צד היותר טוב.

נחמן העמקן

ראשי מערכות הגבול של אוקראינה ופולין דנו במצב על הגבול המשותף ושיתוף הפעולה העתידי

.

במטה הראשי של משמר הגבול של הרפובליקה של פולין התקיימה פגישה של ראשי מערכות הגבול של אוקראינה ופולין.

מלבד נציגי מערכות הגבול, השתתפו בפגישה גם נציגי רשויות ממשלתיות ומוסדות דיפלומטיים.

ראש שירות הגבול הממלכתי של אוקראינה, סרגיי דיינקו, והמפקד הראשי של משמר הגבול של הרפובליקה של פולין, רוברט באגן, ציינו את רמת השיתוף הפעולה הגבוהה בין המערכות. משלחות הצדדים דנו במצב הנוכחי על הגבול האוקראיני-פולני, וכן בתכניות אפשריות להמשך שיתוף הפעולה של שירות הגבול הממלכתי של אוקראינה ומשמר הגבול של הרפובליקה של פולין.

נחמן העמקן

פגישת היכרות של מזכיר חדש האחראי על ענייני גבולות בשגרירות אוקראינה

.

השבוע קיבל ראש המשרד הכללי של משטרת הגבולות של מולדובה, רוסלן גלושקה, בביקור אדיב את ויקטור באביוק, המזכיר האחראי על ענייני גבולות בשגרירות אוקראינה ברפובליקה של מולדובה.

המפגש, שהתקיים במשרדי משטרת הגבולות, עסק בעיקר בנושאים רלוונטיים לחיזוק והעמקת שיתוף הפעולה הדו-צדדי בין מוסדות הגבול של שתי המדינות.

במהלך השיחות, ראש המשרד הכללי בירך את ויקטור באביוק על מינויו לתפקיד החשוב הזה, והדגיש את הצורך בהידוק השיתוף בכל הרמות, תוך דגש על זיהוי פעילויות משותפות שיועדו לשפר את תהליכי הבקרה על הגבול המדינתי ושיפור מעברי הגבולות.

שני הצדדים הדגישו את החשיבות של המשך דיאלוג בונה בנוגע לניהול ולביטחון של הגבול בין מולדובה ואוקראינה, תוך הכרה בכך שהסיכונים והאתגרים נותרים. דיאלוג זה הוא הכרחי לחיזוק אמצעי הביטחון בגבול המשותף ולשמירה על שיתוף פעולה יעיל.

נ.ב. אולי כעת כבר פחות רלוונטי...

admin

האם זו הסיבה לביטול טיסות הצ'רטר?

ביממה האחרונה מאז ביטול טיסות הצ'רטר ע"י המולדובים כולם שואלים מה היא העילה שהובילה לביטול, כחלק מהאפשרויות שעלו, הועלתה גם סיבת הבחירות הקרובות ומשאל העם במולדובה, כמו גם הסיפור עם אילן שור שמעסיק את המולדובים.

אנו כאן מביאים לכם בבלעדיות כתבה נרחבת על המשאל עם במולדובה ובחירות לנשיאות ב20 לאוקטובר.

אפשר להבין מהכתבה עד כמה הבחירות חשובות ועד כמה הם חוששים מהתערבות זרה (בעיקר של אילן שור שנמצא בישראל)

ונשאיר לכם לבחור האם זו היא הסיבה או שיש סיבות טובות ונסתרות יותר...

שמירה על הבחירות לנשיאות מולדובה ומשאל העם על הצטרפות לאיחוד האירופי:

הערכת סיכונים טרום-בחירות
מאת לאורנציו פלסקה
בתרומתה של פולינה פנאינטה

הבחירות לנשיאות מולדובה ומשאל העם על הצטרפות לאיחוד האירופי עשויים להוות רגע מכריע לביסוס הדמוקרטיה במדינה. יש לנקוט פעולה כעת כדי להבטיח את תקינות הבחירות ולסכל את יכולתה של רוסיה לליבוי אלימות וחוסר יציבות.

מבוא

הרפובליקה של מולדובה נמצאת בנקודת מפנה, ניצבת בפני החלטות קריטיות שיגדירו את עתידה. האוריינטציה האירופית של המדינה, הנתמכת על ידי קונצנזוס לאומי לפי סקרים אחרונים, משקפת את רצון האזרחים ליציבות, שגשוג וחיזוק שלטון החוק - כל אלה נתפסים כנגישים יותר במסגרת האיחוד האירופי. במקביל, רוסיה שואפת לסכל את השאיפות הפרו-אירופיות של מולדובה ולשמור את המדינה תחת השפעתה באמצעות התערבות בתהליכים הבחירות וטקטיקות לוחמה היברידית. בהקשר של המלחמה ההיברידית של רוסיה נגד אירופה, 15 החודשים הבאים יהיו מכריעים עבור מולדובה.

הבחירות לנשיאות ומשאל העם על אינטגרציה אירופית באוקטובר 2024 והבחירות הפרלמנטריות ב-2025 יהיו ההצבעות הראשונות מאז שנציבות האיחוד האירופי החליטה לפתוח במשא ומתן על הצטרפות עם קישינב. בחירות אלה ישחקו תפקיד חשוב בקביעת דרכה של מולדובה ובבחינת החוסן הפנימי של המדינה מול לחצים חיצוניים. הן מכריעות לא רק עבור מולדובה אלא גם עבור שותפיה הבינלאומיים, הצריכים להעריך ולהתאים את הסיוע שלהם, בין אם מדובר בסיוע טכני, תמיכה כלכלית או שיתוף פעולה ביטחוני.

רוסיה ניסתה לזרוע הרס בתהליך הדמוקרטי של מולדובה במרוצים של השנה שעברה, ויש סיבות רבות להאמין שהקרמלין יעשה את אותו הדבר במהלך המערכות של השנה הזו והבאה. סביר להניח שמולדובה תמצא את עצמה שוב מארגנת ומנהלת בחירות תוך התמודדות עם מאמצים מאומצים לערער אותן.

המסגרת הבחירות

הבחירות הקרובות לנשיאות ולפרלמנט מהוות מבחן נוסף לחוסן מוסדות המדינה. מרוצים קודמים הדגישו פערים מתמשכים בחוק הבחירות המולדובי, למרות התיקונים הרבים לקוד הבחירות שנועדו להבטיח תחרות פוליטית הוגנת. תיקונים אלה אומצו בחלקם בתגובה לשימוש של מפלגת שור (Shor Party) הפרו-רוסית במימון בלתי חוקי ושחיתות בוחרים לטובת רווח בחירות, אך יושמו גם כדי לצמצם התערבות חיצונית בבחירות.

בחירות העבר חשפו ליקויים מתמשכים בחקיקת הבחירות המולדובית, והובילו לאימוץ קוד בחירות חדש בדצמבר 2022 המספק לרשויות כלים נוספים להתמודדות עם הסיכונים של שחיתות בוחרים ומימון בלתי חוקי. מנהיג מפלגת שור ומספר חברים בה הורשעו לאחר שועדת הבחירות המרכזית (CEC) ובתי המשפט העמידו אותם לדין בגין אי-סדרים רבים, כולל קניית קולות ועבירות על מימון קמפיינים. לקראת הבחירות המקומיות, ה-CEC ביטל את הרישום של כל מועמדי מפלגת הסיכוי (Chance Party) - מחליפים למפלגת שור הבלתי חוקתית - יומיים לפני ההצבעה.

לאחרונה, בית המשפט החוקתי של מולדובה אישר כי משאל העם על חברות באיחוד האירופי יכול להתקיים באותו יום כמו הבחירות לנשיאות. תוצאה לטובת החברות תוביל לתיקונים חוקתיים כולל הצהרה שאינטגרציה באיחוד האירופי היא יעד אסטרטגי של הרפובליקה של מולדובה.

בינתיים, אם הרשויות לא יצליחו לחוקק אמצעים חדשים להתמודדות עם מאמצי הערעור המתמשכים של הקרמלין, לרוסיה ולשלוחותיה, כמו שור, תהיה יותר הזדמנות להתערב בבחירות לנשיאות ובמשאל העם על האיחוד האירופי. המטרה העיקרית של רוסיה ל-2024 היא לערער את תוצאות משאל העם על האיחוד האירופי, והפגנות של קבוצות פרו-רוסיות ימשיכו לשמש כאמצעי לשחיקת האמון בממשלה המכהנת.

הצבעת הפזורה

נושא חשוב נוסף לבחירות אלה הוא שבפעם הראשונה, הרשויות המולדוביות מיישמות באופן חלקי הצבעה בדואר. אמצעי זה ייושם תחילה עבור אזרחי מולדובה בשש מדינות מארחות העומדות בקריטריונים כגון ניסיון ביישום הצבעה בדואר ובטיחות ואמינות שירותי הדואר. ארצות הברית, קנדה וארבע מדינות צפון אירופיות עמדו בתנאים לתרגיל ראשון זה. ארגוני חברה אזרחית כמו אגודת פרומו-לקס (Promo-Lex Association), יחד עם ועדת ונציה, ממליצים להפוך את ההצבעה בדואר לתכונה קבועה בשנה הבאה ולהרחיב את יישומה לכל המדינות בהן היא נחשבת בטוחה ואמינה.

הבחירות לנשיאות ב-2020 ראו את שיעור ההצבעה הגבוה ביותר מאז 1994, עם 263,177 בוחרים מולדובים בחו"ל שהשתתפו בסיבוב השני של ההצבעה ב-15 בנובמבר 2020, המהווים כ-16% מהמספר הכולל. בהתחשב בחלק המשמעותי של בוחרי הפזורה ובפוטנציאל שלהם להשפיע על תוצאות הבחירות, על הרשויות לשים לב מיוחדת לארגון הבחירות וגיוס בוחרים מחוץ למולדובה. עליהם ללמוד מבחירות העבר, בהן מחסור בקלפיות הוביל לצפיפות וזמני המתנה ארוכים בכמה תחנות בחו"ל.

הנוף הפוליטי

ב-2020, מאיה סנדו נבחרה לנשיאה ושנה לאחר מכן מפלגתה - מפלגת הפעולה והסולידריות (PAS) - השתלטה על הממשלה לאחר שזכתה ב-63 מ-101 המושבים בפרלמנט. הניצחון המוחץ משמעותו ש-PAS יכלה להעביר חוקים בעצמה, ואכן היא יזמה סדר יום שאפתני של רפורמות לטיפול בשחיתות, רפורמה מוסדית ואינטגרציה באיחוד האירופי. הפריט האחרון דירבן את קוד הבחירות החדש וצעדים גדולים אחרים ליישור קו של מולדובה עם האיחוד האירופי. משא ומתן על הצטרפות החל בדצמבר 2023, והממשלה מתכננת חברות באיחוד האירופי ב-2030.

לאחרונה, מפלגות מולדוביות המתנגדות למאמציה של סנדו להבטיח חברות באיחוד האירופי הקימו גוש בחירות, ויקטוריה (Victorie), שהוכרז במוסקבה, הכולל את שור ומנהיגי אזור גגאוזיה הפרו-רוסי. מאמציה של קבוצה זו, מפלגות פרו-רוסיות אחרות כמו המפלגה הסוציאליסטית של מולדובה (PSRM), ומפלגות השליחות של שור (צ'אנס, רנסנס וויקטורי) לסכל את ההצטרפות לאיחוד האירופי צפויים להתעצם. התפתחויות בטרנסניסטריה, אזור מזרחי שהכריז על עצמאותו ממולדובה לפני כ-30 שנה בתמיכה רוסית, הן סיבה אחת לכך. בפברואר 2024, מנהיגי הבדלנים הפרו-רוסים באזור פנו למוסקבה בבקשת הגנה, הד לקריאות דומות ממחוזות באוקראינה שרוסיה סיפחה באופן בלתי חוקי ב-2014 ו-2022. קבוצות פרו-רוסיות צפויות להיות פעילות גם בהתחשב בניסיונות הקודמים של גגאוזיה לליבוי רגשות בדלניים ומתחים עם קישינב על ידי עריכת משאל עם בלתי חוקי על עצמאות ב-2014.

האסטרטגיות העיקריות של הקרמלין לערעור מולדובה צפויות לכלול מגוון רחב של אמצעים היברידיים, כולל דיסאינפורמציה, מימון זדוני, טכנולוגיות מתפתחות, התערבות בבחירות, כפייה כלכלית ומתקפות סייבר, שרבים מהם הופעלו במהלך הבחירות המקומיות ב-2023. ראש שירות המידע והביטחון של מולדובה אמר אז שרוסיה העבירה באופן בלתי חוקי יותר מ-55 מיליון דולר להשפעה על הבחירות וקניית קולות.

רוסיה צפויה להמשיך לתעל השפעה דרך קבוצה של דמויות פרו-רוסיות גלויות מעבר לשור. אלה כוללים את מנהיג המפלגה הדמוקרטית לשעבר ולדימיר פלחוטניוק, שמשרד האוצר האמריקאי הטיל עליו סנקציות ב-2022 על מאמציו להשתמש באכיפת החוק המולדובית לא רק לפגוע ביריבים עסקיים ופוליטיים, אלא גם להשתלט על המדינה.

רוסיה השקיעה רבות כדי למקסם את יתרונה בבחירות ובהמשך ליצור כאוס ופילוג בחברה. למרות שחלק מהפוליטיקאים האלה קידמו קשרים הדוקים עם מוסקבה והתנגדו להצטרפות מולדובה לאיחוד האירופי, הם מנסים כעת להציג את עצמם כפרו-אירופאים או להפנות את התעמולה שלהם כלפי הבוחרים המרכזיים, מכוונים לקולות הן מהפלגים הפרו-אירופיים והן הפרו-רוסיים. כאשר מולדובה פתחה רשמית בתהליך ההצטרפות לאיחוד האירופי, מפלגות האופוזיציה מנסות לפנות לבסיס הבוחרים הפרו-אירופי המתלבט, עם מועמד יחיד פוטנציאלי כמו התובע הכללי לשעבר של מולדובה אלכסנדר סטויאנוגלו.

בין דצמבר 2022 לנובמבר 2023, ועדת המצבים החריגים (CES) של מולדובה השעתה תריסר תחנות טלוויזיה בשל חששות מדיסאינפורמציה, איומים על הביטחון הלאומי מתעמולה רוסית, וטענות לשליטה על ידי יחידים וישויות תחת סנקציות בינלאומיות. שירות הביטחון והמודיעין חסם גישה ל-73 אתרי אינטרנט מסיבות דומות. מצב החירום במולדובה הסתיים בדצמבר 2023, אך השעיות המשדרים וחסימת האתרים נשארו בתוקף.

למרות פעולות הממשלה, מאמצים של חברי שור ופוליטיקאים מולדובים אחרים ממשיכים לעוות את נוף התקשורת של המדינה. ערוצי טלוויזיה רבים שהושעו הגיבו על ידי העברת התוכן שלהם לאתרי אינטרנט ופלטפורמות מדיה חברתית, שם הם מציגים מודעות אנטי-ממשלתיות זמן רב לפני הבחירות.

מסקנות והמלצות

הבחירות לנשיאות של מולדובה ומשאל העם על הצטרפות לאיחוד האירופי עשויים להוות רגע מכריע לביסוס הדמוקרטיה ולסיכול יכולתה של רוסיה לליבוי אלימות וחוסר יציבות. רוסיה כבר מגייסת משאבים משמעותיים כדי לחבל במאמציה של מולדובה להאיץ את מסלולה הפרו-אירופי. הגדלת ההשתתפות בבחירות, שיתוף פעולה בין-אזורי בין קבוצות אזרחיות פרו-אירופיות, וחינוך בוחרים הם רק כמה מהעדיפויות המרכזיות בחודשים הקרובים במולדובה.

עם מספר חודשים שנותרו עד לבחירות, על הרשויות המולדוביות לעשות מאמץ מהותי ומיידי להסביר את היתרונות של האינטגרציה האירופית, במיוחד ברמת השטח. תקשורת אזורית, ארגוני פיקוח על בחירות, והחברה האזרחית באופן רחב יותר זקוקים למשאבים מוגברים כדי לספק מידע אובייקטיבי ולערב בוחרים במדינה ובחו"ל באופן יעיל. מגזרים מפתח בחברה צריכים להיות מיודעים היטב ומגויסים למימוש זכותם החוקתית להצביע: צעירים ובוחרים בפעם הראשונה, בוחרים כפריים, שחקנים כלכליים כמו יזמים עם הזדמנויות גדולות לצמוח בשוק חזק יותר, והפזורה המולדובית. מגזרים אלה אינם מכוונים באופן שיטתי על ידי קמפיינים מותאמים למידע לבוחרים עד כה, וחלק מהמורכבויות של תהליך האינטגרציה באיחוד האירופי נשארות בלתי נגישות עבורם. כאשר מולדובה מתמודדת עם חינוך בוחרים לקוי ותיבות תהודה המגבירות קיטוב פוליטי ומעצימות דיסאינפורמציה, רבים מאזרחיה אינם מודעים להשלכות הכוללות של הבחירות האלקטורליות שלהם.

עדיין קיים פער משמעותי בחברה האזרחית המולדובית בין פעולה אזרחית באופן רחב יותר לבין המאמצים לקידום יושרת המערכת האלקטורלית, לא רק מבחינת הליכים, אלא גם ייצוג. שיתוף ידע ושיתוף פעולה בין-אזורי עם קבוצות אזרחיות מרומניה ומהאזור הרחב יותר בנושא ניטור בחירות אזרחי, תפקיד התקשורת העצמאית בסימון התנהלות לא תקינה, ומידע לבוחרים יכולים להיות מועילים מאוד בהתחשב במסגרת הזמן הקצרה.

על שותפים בינלאומיים ותורמים להגביר גם את המאמצים לחיזוק יכולות החקירה המקומיות כדי להגן טוב יותר על תהליכי הבחירות ממימון בלתי חוקי והתערבות חיצונית. זה יכול לכלול הכשרה מיוחדת לאנשי אכיפת החוק ופקידי ה-CEC בזיהוי וחקירת פשעי בחירות. קמפיינים לחינוך בוחרים על הסכנות של מימון בלתי חוקי והתערבות זרה, העלאת מודעות לערוצים החוקיים לדיווח על חשד להפרות בחירות, והגנה על חושפי שחיתויות המדווחים על התנהלות לא תקינה בבחירות הם גם חיוניים.

הבחירות לנשיאות הקרובות ב-2024 והבחירות הפרלמנטריות העוקבות ב-2025 הן רגעים מכריעים לעתיד הדמוקרטי של מולדובה. הניסיונות האחרונים למניפולציה של הבחירות המקומיות הם אזהרה מוקדמת לאתגרים שעלולים להתעצם בתחרויות הבחירות הקרובות הללו. יכולתה של מולדובה לנהל בחירות חופשיות, הוגנות ושקופות, תוך הגנה עליהן מפני התערבות חיצונית, תקבע באופן משמעותי את המסלול הדמוקרטי והאוריינטציה האירופית של המדינה.

לאור ניסיונות הקרמלין להפעיל השפעה דרך פוליטיקה מקומית, חיזוק היושרה של תהליכי הבחירות במולדובה הוא הכרחי. חיזוק מוסדות האחראים על פיקוח, הבטחת שקיפות במימון קמפיינים, ושיפור מנגנונים להתמודדות עם קמפיינים של דיסאינפורמציה הם צעדים קריטיים לאבטחת היושרה של הבחירות הקרובות. האתגר המשמעותי של זרימות בלתי חוקיות של כספים חיצוניים לקבוצות הנתמכות על ידי רוסיה חייב להיות מטופל.

לאור התפתחויות אלה, יישום כלי ניטור קפדניים בזמן לזיהוי ואיסור מימון בלתי חוקי מאזרחים רוסים או שחקנים שליחים הוא קריטי לשמירה על היושרה והעצמאות של המוסדות הדמוקרטיים של מולדובה.

הלקחים שנלמדו מהבחירות המקומיות האחרונות משמשים, כפי שנאמר על ידי GMF בעבר, כקריאה לפעולה - המודגשת על ידי הצורך בתמיכה ושיתוף פעולה בינלאומיים מתמשכים לחיזוק המוסדות הדמוקרטיים והחינוך האזרחי של מולדובה. סיוע זה לא רק מגן על היושרה של תהליכי הבחירות אלא גם מחזק את החוסן של מולדובה מול לחצים חיצוניים, מאבטח את דרכה לעתיד אירופי.

admin

האם שור עדיין נמצא בישראל?

כחלק מהאפשרויות שעלו לסיבה לביטול הטיסות, הועלה גם הסיפור ההסגרה של אילן שור שמעסיק את המולדובים.

בתקשורת המולדובית נכתב שהוא ממזמן כבר ברוסיה
ככה שנראה שככל הנראה זו לא בדיוק הסיבה לביטול

מולדובה מבקשת מרוסיה לעצור את אילן שור, הנמצא כעת במוסקבה

האוליגרך הנמלט אילן שור, שנידון ל-15 שנות מאסר בפרשת "גניבת המיליארד", עזב את ישראל ב-1 בפברואר ונמצא כעת במוסקבה. משרד האינטרפול במולדובה ביקש מרוסיה לעצור אותו.
ראש האינטרפול במולדובה, ויורל צנטיו, הודיע בתוכנית טלוויזיה ב-7 בפברואר כי שור עזב את ישראל בבוקר ה-1 בפברואר, תוך שימוש בדרכון ישראלי, וכי הוא נמצא כעת במוסקבה.
צנטיו הבהיר לאירופה החופשית כי האינטרפול במולדובה שאל את הרשויות הרוסיות אם אילן שור נמצא בשטח רוסיה, אך הן הצהירו כי שור לא נכנס לרוסיה מאז 2014.
לאחר מכן, לאחר שהופיעו ידיעות בעיתונות ושור עצמו אישר כי הוא נמצא בפדרציה הרוסית, מולדובה שלחה בקשה חוזרת לרשויות הרוסיות, בדרישה לעצור את האוליגרך.
האינטרפול במולדובה ידע כי שור עזב את ישראל ב-1 בפברואר במטוס פרטי. ישראל סירבה לספק מידע על מספר הטיסה ומספר הרישום של המטוס ועל כיוון הטיסה שלו.
בערב ה-7 בפברואר, ערוץ הטלוויזיה הרוסי Russia Today פרסם בטלגרם מספר קטעי וידאו של אילן שור משוחח במוסקבה עם יושב ראש ועדת הדומה למדינות חבר העמים, לאוניד קלשניקוב.
באותה פגישה, שור אמר כי "ההצלה היחידה" למולדובה תהיה הצטרפות לאיחוד הכלכלי האירו-אסיאתי, רעיון המקודם על ידי פוליטיקאים פרו-רוסיים בקישינב המזוהים עם שור.
בדברו על משאל העם הפרו-אירופי שעשוי להתקיים במולדובה בסתיו השנה, אמר שור כי הוא ותומכיו "ינצחו", והכוחות הפרו-אירופיים "יפסידו".
"אני מאמין שנוכל לבנות מולדובה מאושרת ומשגשגת, בקשרי ידידות וקרבה הדוקים עם רוסיה", אמר שור בריאיון לסוכנות הידיעות הממלכתית הרוסית TASS.
האוליגרך אילן שור ברח ממולדובה בשנת 2019 לישראל, משם הוא ניהל את מפלגתו הקרויה על שמו ומפלגות פוליטיות אחרות במולדובה, ארגן ומימן הפגנות נגד הממשלה.
מפלגת שור הוכרה כבלתי חוקתית בשנת 2023 וחוסלה בשנת 2024, והאוליגרך נכלל במספר רשימות סנקציות בינלאומיות, בשל ניסיונות לערער את היציבות במולדובה.
רשויות מולדובה מנסות מאז 2019 להשיג את הסגרתו של שור מישראל, אך ללא הצלחה. בריאיון שהעניק לאחרונה לעיתונות המולדובית, אמר שגריר ישראל במולדובה, יואל ליון, כי שור מתגורר בישראל כאזרח מדינת ישראל ו"לא ביצע שום עבירה נגד ישראל".
לדברי השגריר, ההסגרה היא "סוגיה משפטית שצריכה להיפתר ברמת המערכת המשפטית".

אור אורות

האם בקרוב ישתפרו תשתיות הרכבת במולדובה?

מולדובה מצטרפת לארגון הבין-ממשלתי לתחבורה בינלאומית ברכבת

מולדובה: מולדובה הפכה לחברה ה-52 בארגון הבין-ממשלתי לתחבורה בינלאומית ברכבת. מבוסס בשוויץ, OTIF הוא הארגון הבין-ממשלתי אשר מפתח מסגרת חוקית מאוחדת עבור מסילות ברזל המיושמת על ידי מדינות באירופה, אסיה ואפריקה.

בקשתה של מולדובה להצטרפות לאמנה בדבר הובלה בינלאומית ברכבת ונספחיה הוגשה במרץ, ובהיעדר התנגדות היא התקבלה ב-26 ביוני ותכנס לתוקף ב-1 בספטמבר.

מולדובה הצהירה כי היא לא תחיל את נספחים A (CIV), C (RID), D (CUV), E (CUI), F (APTU) ו-G (ATMF), אך היא תחיל את נספח ב', הכללים האחידים הנוגעים החוזה של הובלה בינלאומית של סחורות ברכבת (CIM).

ל-OTIF יש כעת 51 מדינות חברות וחבר שותף אחד.

מולדובה בינתיים מצטרפת רק בנושאי הובלת משאות ולא בנושאי הובלת נוסעים, כך שזה לא כל כך נוגע לאנ"ש, אבל מדובר בהתקדמות נוספת שיתכן ויגרור אחריו עוד.

נחמן העמקן

שדרוג מעבר הגבול "יאגודין - דורוגוסק" (פולין - אוקראינה): פרויקט USAID הציג תכנון לשיפוץ רחב היקף

.

במסגרת שיתוף הפעולה עם משרד הפיתוח של הקהילות, השטחים והתשתיות של אוקראינה והסוכנות הממשלתית לשיקום ופיתוח תשתיות, פרויקט USAID "תמיכה כלכלית באוקראינה" (פרויקט USAID) הציג תכנון חדש למעבר הגבול "יאגודין". התכנון המחודש של מעבר הגבול מפותח על ידי חברת Miyamoto Ukraine.

השיפוץ יאפשר להגדיל את קיבולת התנועה של כלי רכב מסחריים ונוסעים לפחות פי שניים, בעיקר באמצעות הגדלת מספר נתיבי התנועה מ-26 ל-52.

במסגרת עבודת פרויקט USAID במעבר הגבול "יאגודין" מתוכנן לבנות מסוף מטען חדש, ליצור נתיבים נוספים עבור כלי רכב מסחריים, אוטובוסים ורכבים פרטיים, וכן להקים מבני מנהל והנדסה.

"מעבר הגבול 'יאגודין - דורוגוסק' הוא הגדול ביותר באוקראינה ולפיכך הוא בעל חשיבות אסטרטגית בנושא ייצוא וייבוא מטענים בין אוקראינה והאיחוד האירופי. מדי יום יכולים לחצות אותו למעלה מ-600 משאיות רק בצאתן מאוקראינה. אולם גם יכולת זו אינה מספקת, בהתחשב בכך שהביקוש גדול הרבה יותר, בעיקר בעונת הייצוא. המטרה שלנו היא שכל משאית תוכל לתכנן את צאתה מראש באינטרנט מספר ימים לפני הנסיעה במקום להמתין שבוע. אנו צופים כי מימוש הפרויקט המוצג יאפשר להכפיל את קיבולת 'יאגודין' ויסייע ישירות בצמיחת המסחר", הדגיש סגן שר הפיתוח של הקהילות, השטחים והתשתיות, סרגיי דרקאץ'.

באזור המסוף המשופץ והמסוף המטען החדש יוטמעו מרכיבי עיצוב רגישי מגדר ופתוחים לכלל האוכלוסייה. זה יכלול שבילים מואלים היטב, מתקני תברואה נפרדים וחללים ייעודיים לנשים עם ילדים ולאנשים עם מוגבלויות, מה שיגביר את הבטיחות והנוחות לכל המבקרים בהתאם לתקנים הבינלאומיים. סיום כל העבודות מתוכנן לסוף אוגוסט 2025.

בנוסף, פרויקט USAID ו-Miyamoto Ukraine מפתחים נימוק כלכלי-טכני לבניית גשר חדש, אותו מתכנן ממשלת אוקראינה לממש באמצעות תכנית האיחוד האירופי "Connecting Europe Facility-2" (CEF-2). הפיתוח של הנימוק הכלכלי-טכני צפוי להסתיים עד אוקטובר 2024.

טימותי מדיגן, מנהל פרויקט USAID, ציין: "מעבר הגבול יאגודין-דורוגוסק הוא מעבר גבול אסטרטגי חשוב עבור אוקראינה. אנו מאמינים שהתשתית המחודשת תאפשר לקדם תהליכי פיקוח מודרניים על בסיס טכנולוגיות ללא נייר ותפעול אוטומטי של התנועה, מה שיכול להגדיל את קיבולת התנועה של משאיות בכ-88.2% ושל אוטובוסים בכ-100%".

נכון להיום, מעבר הגבול "יאגודין - דורוגוסק" מטפל ביום בכ-680 משאיות ו-50 אוטובוסים. רכבים פרטיים אינם חוצים כרגע את מעבר הגבול, בשל קיבולת מוגבלת ועדיפות לתחבורה מסחרית.

לאחר הפתיחה של המסוף מטען החדש והאפשרות להפעיל עד 20 נתיבים למשאיות, 12 לרכבים פרטיים ו-4 לאוטובוסים, הקיבולת יכולה לגדול ל-1,280 משאיות, 100 אוטובוסים ו-1,000 רכבים פרטיים ביום. הודות לשיפורים אלה, מעבר הגבול יוכל לקבל מדי שנה עד 3.5 מיליון אנשים, 242,000 כלי רכב, 331,200 יחידות מטען ו-31,050 אוטובוסים, מה שיתרום משמעותית לייצוא ולהתאוששות הכלכלית של אוקראינה.

מפת תוכנית השדרוג

נחמן העמקן

הודעת ארגון "אוויר הנח והזך"

נחמן העמקן

בעקבות הביטולים: חברות התעופה החלו להזיז את טיסותיהם מקישינב

.

לאחר הדרמה של ביטול אישורי טיסות הצ'רטר בקישינב, חברות התעופה התחילו להזיז את טיסותיהם לשדות תעופה חלופיים באיזור. מחברת "אעופה" נמסר לנו כי אף על פי שבתחילה דובר רק על הצ'רטרים המופעלים על ידי חברות תעופה ישראליות, נראה כי הביטול יתרחב לכלל טיסות הצ'רטר אף אלו שמופעלות על ידי חברות זרות.
לפי הדיווח חברת התעופה hisky (הייסקיי) כבר הסיטה את כל טיסותיה לנמל התעופה ביאסי וקיבלה את האישורים המתאימים.
בלוח הטיסות של נתב"ג מופיעים כבר הטיסות של הייסקיי לשבוע של ראש השנה.

גם חברת אל על כבר השיגה את כל האישורים הנדרשים והזיזה את כל טיסותיה ליאסי.

עוד נמסר לנו כי שתי טיסות הצ'רטר של "אעופה" שמתוכננות היו לנות ולהמריא מקישינב, יוסטו ככל הנראה ליאסי ברומניה או לחילופין לריישא (זאשוב) שבפולין, ועל הרוכשים לעקוב אחר הודעות החברה שיצאו בימים הקרובים לאחר שימוצו כל הנסיונות והסיכויים לאפשר את הטיסות לקישינב.

בנוסף בחברת אעופה טוענים ממקורות אמינים כי סיבת הביטולים היא אך ורק הפרשיה עם אילן שור עליה דיווחנו כאן מוקדם יותר.

נחמן העמקן

כתבה המתפרסמת כעת:

חשש מביטולי טיסות והמלחמה הממושכת: כל הפרטים לקראת הרכבת האווירית לאומן

בעוד כשלושה שבועות תצא הרכבת האווירית לעיר אומן שבאוקראינה לקראת ימי ראש השנה תשפ”ה • האתגרים השנה כוללים חשש מביטולי טיסות עקב המלחמה בישראל כמו גם המצב המתמשך באוקראינה • למרות הקשיים מספר המשתתפים צפוי לגדול

בעוד שלושה שבועות, עשרות אלפי חסידי ברסלב צפויים לנסוע לאומן שבאוקראינה, כדי לשהות בציונו של רבי נחמן מברסלב במהלך ימי ראש השנה תשפ”ה. הנוסעים יארזו את מטלטליהם ויצאו במאות טיסות שונות לכל רחבי אירופה. יצאנו ב’JDN’ לבדוק כיצד יתנהל השנה המסע המפרך של החסידים שלא מוותרים על השהייה במחיצת רבם.

השנה, חסידי ברסלב מתמודדים עם אתגרים משמעותיים בהגעה לאומן. המלחמה הקשה שנמשכת זו השנה השלישית באוקראינה, לצד סגירת השמים, הופכת את המסע למורכב יותר ומייקרת את ההוצאות.

עניין נוסף שמטריד את חסידי ברסלב הוא המצב בישראל מזה כמעט שנה, והדאגה היא מביטול פתאומי של טיסות חברות זרות בשל החמרה של מצב המלחמה. החשש הזה מוסיף למתח ולדאגה של החסידים לקראת הנסיעה לאומן.

יום הדין השנה יחול בימים חמישי ושישי, ולאחריו מיד יחול שבת קודש. רוב הנוסעים ייצאו לדרכם החל ממוצאי שבת נצבים-וילך, אך יש כאלה שכבר יקדימו את הגעתם לעיר בשבוע או שבועיים קודם לראש השנה.

בעקבות המלחמה וסגירת השמים, נאלצים הנוסעים לעבור דרך נמלי תעופה באירופה, כגון מולדובה, רומניה, פולין, הונגריה, בולגריה, אוסטרליה, סלובקיה וצ’כיה. מכל שדות התעופה במדינות אלו, הנסיעה אורכת שעות רבות, כאשר הנסיעה משדה התעופה בקישינב שבמולדובה, הקרובה ביותר לאומן, אורכת כ-8 שעות.

בשנה שעברה, רוב הציבור הגיע באמצעות טיסות צ’ארטר לקישינב, אולם השנה לא ניתן יהיה לטוס לשם בשל סירובה של ממשלת מולדובה להעניק אישורי נחיתה לטיסות לא סדירות, בטענה כי ממשלת ישראל חייבת לה 200,000 דולר לא פחות על השנים שעברו.

סוכנויות התעופה השונות ניסו לפעול מול ממשלת מולדובה במטרה לשנות את ההחלטה, ובמקביל החלו במציאת פתרונות חילופיים בשדות תעופה אחרים ברחבי אירופה.

החסידים ינחתו בשדות תעופה נוספים באירופה: בוקרשט, יאשי וקלוז’-נאפוקה ברומניה, ורשה, קרקוב, קטוביץ וז’שוב בפולין. בימים האחרונים החליטה חברת ריינאייר האירית להאריך את השעיית הטיסות לישראל ומישראל ליעדים באירופה עד מרץ 2025, דבר זה מהווה אתגר נוסף עבור הנוסעים, שקיבלו הודעות ביטול מהחברה לטיסותיהם המוזמנות לימי ראש השנה.

הנוסעים צפויים להשתמש אף בשדות תעופה נוספים כמו בודפשט ודברצן בהונגריה, קושיצה וברטיסלבה בסלובקיה, ורנה וסופיה בבולגריה. יש כאלה שירחיקו וינחתו אף בבורגאס, המרוחקת יותר מאומן. באוסטריה ינחתו בוינה וכן בפראג, בירת צ’כיה.

למרות האתגרים הרבים, חסידי ברסלב לא מוותרים על השהייה במחיצת רבם באומן. הכנות רבות מתבצעות מצד הגורמים השונים כדי להבטיח שגם השנה הנסיעה תתנהל בע”ה בהצלחה.

(JDN)

נחמן העמקן

ראיון נוסף ומורחב של ר' לוי יצחק גווירץ מנכ"ל נתיבים טורס בקו "אוויר הנח והזך"

להלן סיכום השאלות המרכזיות:

מה בדיוק קורה?
ממשלת מולדובה ביטלה את אישורי הנחיתה וההמראה לטיסות הצ'רטר של חסידי ברסלב בקישינב. הסיבות לכך כוללות חששות ביטחוניים לקראת הבחירות הקרבות במדינה ואי-יכולת להתמודד עם כמות גדולה של נוסעים בתקופה זו. סוכני הנסיעות פועלים במרץ למציאת פתרונות חלופיים.
איך יהיה המסלול של כלל טיסות הצ'רטר?
רוב הטיסות יועברו ליאסי שברומניה. יאסי נמצאת קרוב יותר לאומן מאשר קישינב (כ-40 ק"מ פחות). המסלול החדש יכלול מעבר של שני גבולות: רומניה-מולדובה ומולדובה-אוקראינה.
כמה זמן אמורה להתארך הנסיעה?
זמן הנסיעה עלול להתארך בשל הצורך לעבור שני גבולות. לא ניתן לתת הערכה מדויקת, אך מדובר בכמה שעות נוספות. הסוכנים עובדים על פתרונות לזירוז המעבר בגבולות.
למה בוחרים להעביר את הטיסות ליאסי?
יאסי נבחרה בשל קרבתה היחסית לאומן, השדה תעופה המשופץ והמורחב שלה, והיכולת שלה להכיל את כמות הטיסות הצפויה. מדינות אחרות נשקלו אך נמצאו פחות מתאימות בשל מרחק או מגבלות אחרות.
למה מולדובה לא תמנע את המעבר דרכה?
כמדינה השואפת להצטרף לאיחוד האירופי, מולדובה אינה יכולה לסגור את גבולותיה למעבר חופשי של אזרחים. הבעיה היא ספציפית לשדה התעופה ולא למעברי הגבול היבשתיים.
למה לא לחסוך את המעבר במולדובה?
אף שיש אפשרות למעבר ישיר מרומניה לאוקראינה, גבול זה עמוס מאוד ואינו מסוגל להכיל את כמות הנוסעים הצפויה. המסלול דרך מולדובה, למרות שהוא כולל מעבר נוסף, נחשב לאפשרות המעשית ביותר.
האם נמל התעופה ביאסי מסוגל להכיל את כל הטיסות?
כן, שדה התעופה ביאסי עבר שיפוץ והרחבה משמעותיים לאחרונה, מה שמאפשר לו להתמודד עם כמות הטיסות הצפויה.
איך מכרתם טיסות למולדובה כשיש סיכון לביטול?
גווירץ מסביר שביטול האישורים היה בלתי צפוי ולא שגרתי. הוא מדגיש שתמיד יש סיכונים בתעופה, אך מקרה זה היה חריג במיוחד.
מתי נודע לכם על הביטולים ולמה לא יצאתם בהודעה מיד?
הם נודעו על הכוונה לבטל את האישורים כשבוע לפני הראיון. ההחלטה לא לצאת בהודעה מיידית נבעה מהרצון לפתור את הבעיה בשקט ולהכין פתרונות מעשיים לפני פרסום המידע.
האם צפויות עוד הודעות דרמטיות?
גווירץ אומר שכרגע לא צפויות הודעות דרמטיות נוספות, אך מדגיש שבתחום התעופה תמיד יש אפשרות להפתעות. הוא קורא לציבור להתפלל להצלחת המסע ולהיות מוכנים לאפשרות של שינויים נוספים.

(לשמיעת הראיון המלא חייגו ל 073-363-8627)

admin

הסוכנים טוענים שהתחילו להעביר טיסות לרומניה
כדי לנסות לקבל תמונה על מצב הטיסות התחלנו מעקב אחרי לוח הטיסות בנתב"ג
ולנסות להבין איזה עומסים יהיו על כל שדה תעופה
https://uman.pw/topic/736/מעקב-לוח-טיסות-נתב-ג

נחמן העמקן

הודעה ובקשה

עקב ריבוי השאלות מטבע הדברים הדברים ככל שמתקרבים ימי ראש השנה

נבקש להדגיש כי נעשו מאמצים מרובים להנגיש כאן בצורה מסודרת באתר

וכי כמעט לכל השאלות יש תשובות בחומר הקיים באתר

לפני שאתם ממהרים לשאול, בידקו האם התשובה לשאלתכם איננה מופיעה כבר באתר

נזכיר כי ניתן להשתמש גם באפשרות החיפוש

כתיבה וחתימה טובה!

אור אורות

"אני מוכן לשלם מחיר על הנסיעה לאומן!"

בעקבות צווי הגיוס שנשלחים לבחורי ישיבות ואברכים והבלבול בעקבות כך להלן כמה מילים מתוך ראיון שנערך היום בקו מוקד ברסלב עם הרב א. א. שקיבל צו גיוס ליום א' סליחות:

...כנראה כשאני יחזור לארץ אני יצטרך ללכת אחר כבוד לכלא הצבאי, אבל אני מתכוון לנסוע, רבינו אמר שזה עולה על הכל!
אין שום מצב ללכת לצבא! וכמובן לאומן ראש השנה צריכים לנסוע, מה שנשאר זה ללכת לכלא! אין שום שאלה בדבר!
צריך להדגיש שגם במצב כזה אסור לעשות דברים שהם נגד ההלכה, לכן צריך להתחזק, אם מתגייסים לצבא בגלל הנסיעה זה שאלה, אבל האפשרות היא ללכת לכלא!

לפני כמה שנים, בקורונה, חסידי ברסלב עשו הרבה מאד מסירות נפש לנסיעה לאומן, היו מוכנים לשלם עוד כרטיס ועוד כרטיס, להטלטל בדרכים, לישון בגבולות, העיקר אולי לזכות להגיע לאומן!
וגם השנה, למרות שב"ה בינתיים נראה שלרוב הציבור הדרכים פתוחות, יהיו אלה שיזכו לעשות מסירות נפש, לשלם כרטיסים בשביל ספק אולי לא יתנו להם לצאת, להיות מוכנים להיעצר בחזור, ולסדר כל מה שצריך, בשביל לזכות להגיע לרביה"ק לראש השנה!

אשריהם! אשרינו!

וְלָמָּה לא יִזָּהֲרוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְקרָבִים אֵלַי שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם עַל ראשׁ הַשָּׁנָה אִישׁ לא יֵעָדֵר. כִּי כָּל עִנְיָן שֶׁלִּי הוּא רַק ראשׁ הַשָּׁנָה. וְהִזְהִיר לַעֲשׂוֹת כְּרוּז שֶׁכָּל מִי שֶׁסָּר אֶל מִשְׁמַעְתּוֹ וּמְקרָב אֵלָיו יִהְיֶה עַל ראשׁ הַשָּׁנָה אֶצְלוֹ לא יֶחְסַר אִישׁ.

נחמן העמקן

אחרי הביטולים, במולדובה נבוכים מהמפנה הדרמטי

.

רק לפני פחות מחודש דיווחו כלי התקשורת במולדובה על ניצחון דיפלומטי מול מדינת ישראל על חוב של כ200,000 יורו, אותו לטענתם חייבים להם עוד מנסיעת חסידי ברסלב שנה שעברה, אודות התערבותו של רב הקהילה היהודית במולדובה הרב פנחס זלצמן שנכנס לעובי הקורה ואף הרים טלפון בהול בנושא לראש הממשלה מר בנימין נתניהו, דווח כי משרד החוץ והאוצר מצאו את המקור התקציבי לתשלום חוב זה.

מאז נראה היה שהכל בא על מקומו בשלום וכי המולדובים יסייעו לחסידי ברסלב בנסיעתם השנתית לאומן אחרי קבלת השלמונים.

אלא שלתדהמת העסקנים כל הסיכומים וההכסמים הופרו והמולדובים הודיעו כי לא יאפשרו טיסות צ'רטר אל מדינתם.

מה שמעניין במיוחד שכלי התקשורת במולדובה הופתעו גם הם מהתפנית.
לאחר שאמש בעקבות יום הפגרה של הנוצרים שרר שקט מהצד המולדובי, היום נפתח הבוקר בכותרות ראשיות של כלי התקשורת המובילים במדינה בה הם מצטטים את דבריו של לוי יצחק גבירץ מנכ"ל נתיבים שצוטטו בעיתון הארץ ובמקומות נוספים בתקשורת הישראלית, על כך שממשלתם מונעת את כניסת חסידי ברסלב למדינה באמצעות טיסות השכר.

כמונו, גם כלי התקשורת במולדובה מנסים לפענח את התעלומה ולעלות על הסיבה האמיתית לדרמה, אך גם הם מעלים השערות שונות ומציינים כי אינם יודעים בבירור את הסיבה האמיתית לכך.

בכלי התקשורת המקומיים אף הודגש כי כל המידע נשען על מקורות ישראלים, אך מהצד המולדובי דממה. חלקם אף כתבו שפנו לקבל את תגובת משרד החוץ, אך זה טרם סיפק את תגובתו ולא בטוח שכלל יעשה זאת.

אנו עוקבים אחר ההתרחשויות, ונעדכן על כל מידע נוסף המגיע משם.

נחמן העמקן

דוגמא לכתבה (אחת מיני רבות) מהתקשורת המולדובית כעת:

מולדובה לא תאפשר מעבר של עולי רגל יהודים לאומן

אלפי יהודים שתכננו לצאת למסע עלייה לרגל לאוקראינה בתחילת אוקטובר, דרך שדה התעופה בקישינב כמו בשנה שעברה, קיבלו הודעה מסוכנות נסיעות ישראלית כי יקבלו החזר עבור כרטיסיהם, מכיוון שלא יורשו לעבור דרך מולדובה.

לפי סוכנות הנסיעות "נתיבים טורס", המצוטטת בעיתון הארץ הישראלי, רשויות מולדובה לא נתנו את הסכמתן למעבר עולי הרגל דרך המדינה לקראת חג ראש השנה, שחל השנה ב-2 באוקטובר.

"לצערנו, השמועות נכונות. מיד כשנודע לנו לפני מספר ימים על כוונות ההנהגה המולדובית, התחלנו במאמצים אינטנסיביים לשכנע אותם לשנות את דעתם. אך הסיכויים קלושים," אמרו בסוכנות המתמחה בארגון נסיעות לאתרים קדושים יהודיים.

בינתיים, מארגנים מהקהילות היהודיות באוקראינה הצהירו מצדם כי בשל סירובם של המולדובים, שהגיע לאחר "חודש של משא ומתן", עולי הרגל לא יוכלו לעבור דרך מולדובה, ולכן ייתכן שיטוסו לפולין ורומניה, ומשם יעברו יבשתית לאוקראינה.

לאוקראינה אין יותר תעבורה אווירית ישירה עם שאר העולם בשל המלחמה שהחלה רוסיה. העיתונות הישראלית לא ציינה את הסיבות לכך שמולדובה לא אישרה הפעם את מעבר מטוסי הצ'רטר עם עולי הרגל דרך שדה התעופה שלה.

"אנחנו מרגישים מנוצלים על ידי המולדובים לאחר חודשים של משא ומתן בנושא," אמר ביום ראשון לסוכנות JNS לוי יצחק גווירץ מארגון "איחוד ברסלב" באומן. הוא אמר שסירוב הרשויות במולדובה משפיע על כ-15,000 נוסעי טיסות צ'רטר, כמחצית מ-30,000 עולי הרגל שרצו להגיע לאומן השנה, כאשר הרוב המכריע מגיע מישראל.

המארגנים היהודים דיווחו לתקשורת הישראלית כי ההחלטה של מולדובה שלא לאשר מעבר התקבלה בשבוע שעבר.

עם זאת, במולדובה החלטה זו לא פורסמה ברבים על ידי שום גורם רשמי. ההחלטה אכן מפתיעה מאוד זאת לאחר שעד כה נראה היה שהכל יתנהל כמתוכנן, פנינו לגורמים במשרד החוץ לבקש את תגובתם, אך זאת טרם התקבלה.

בעיר אומן, הנמצאת כ-200 ק"מ דרומית לקייב, נמצא קברו של רבי נחמן מברסלב, שחי במאה ה-18 והיה אחד ממייסדי התנועה החסידית היהודית. במשך יותר מ-200 שנה זהו מקום עלייה לרגל ליהודים.

במהלך מגפת הקוביד-19 היקף העלייה לרגל הצטמצם, אך לא פסק, והמשיך משנה לשנה גם לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022.

ממשלות אוקראינה, ישראל וארה"ב הזהירו שוב השנה מפני השתתפות בעלייה לרגל, בציינם את היעדר הביטחון. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אמר כי "אלוהים ידאג" לעולי הרגל, אך הוסיף כי הם הולכים לשם על אחריותם.

בהתייחסו לסירובה של מולדובה לאפשר לעולי הרגל לעבור השנה, אמר לוי-יצחק גווירץ: "בסופו של דבר, אנשים לא יוותרו על המסע בכל מקרה, אבל יעשו אותו בתנאים פחות נוחים, וזה חבל."

נושא העלייה לרגל נדון בחודשים האחרונים באופן אינטנסיבי על ידי גורמים רשמיים במספר מדינות.

אוקראינה ומולדובה השתמשו בנושא זה כדי לשכנע את ישראל לדחות את הכנסת האישור האלקטרוני החובה מה-1 ביולי לאזרחי עשרות מדינות בעולם שיכולים להיכנס לישראל ללא ויזה. המועד החדש עשוי להיות ה-1 בינואר.

נחמן העמקן

"יא עסין נישט עסין"...

.

שימו לב:

הכרטיסים להכנסת אורחים אזמין הולכים ואוזלים!
נכון לעכשיו לא ניתן להזמין כרטיסי TO-GO אלא כרטיסי ישיבה בלבד משום שאלו אזלו מהמלאי!

הזדרזו! - לרכישה מהירה: https://azamin.org.il/

נחמן העמקן

פרסום ראשון ובלעדי כאן!! : ממשלת מולדובה מגיבה על ההחלטה הדרמטית!

.

!

לאחר לחצים ופניות רבות ממשלת מולדובה מסבירה מדוע לא אפשרה לחוגגי היהודים לעבור דרך מולדובה: "ההחלטה מבוססת על טעמי ביטחון וירידה בהתחייבויות"

מוגש ומתורגם כאן בבלעדיות

דובר הממשל המולדובי דניאל וודה מבהיר לאחר שהתקשורת בישראל דיווחה שרשויות מולדובה לא אישרו את מעבר היהודים שמתכוונים לנסוע לאוקראינה בתחילת אוקטובר. לדבריו, ההחלטה מבוססת על שיקולים אובייקטיביים הקשורים ליכולת התפעולית של נמל התעופה, לביטחון ולהתחייבויות שלא קוימו על ידי המארגנים.

בפרט, גורמים ממשלתיים טוענים שרשויות מדינת ישראל הודיעו לשלטונות בקישינב שהחגיגות באומן הן יוזמה פרטית וכי אין התחייבויות כספיות לכסות עלויות נוספות הקשורות לארגונן, כגון מסדרונות נפרדים או שטחים ייעודיים בנמל התעופה.

זאת בהקשר שבו המארגנים בישראל הצהירו ברבים שיסלקו את החובות הפיגורים בעבור שירותים נוספים שניתנו לחוגגים ב-2023. עד כה, רפובליקת מולדובה לא קיבלה למעלה מ-2.5 מיליון ליי (=המטבע המולדובי, סכום השווה לכ130 אירו) במחשבונות האוצר.

בנוסף, השלטונות בקישינב טוענים שההחלטה נובעת גם מהקיבולת המוגבלת לטיפול בשעה בנוסעים בנמל התעופה הבינלאומי של קישינב.

"נמל התעופה הבינלאומי של קישינב רשם עלייה משמעותית במספר הטיסות והנוסעים בתקופה זו בהשוואה לשנה שעברה. בשל הקיבולת המוגבלת לטיפול בשעה בנוסעים, הרשות הטיסה האזרחית הודיעה במפורש לרשויות הישראליות שלא ניתן לאשר בקשות נוספות לטיסות בדחיפות", נאמר בתשובה שניתנה על ידי הממשלה לפנייתינו.

גורמי הממשלה מבהירים שהבקשה לאישור הטיסות התקבלה בשבוע שעבר, וקודם לכן לא הייתה כל הודעה על המסלולים המבוקשים.

"מכירת כרטיסי הטיסה שדווחה בתקשורת הישראלית התבצעה ללא קבלת אישורים בהתאם לתקני התעופה האזרחית הבינלאומיים", נאמר בתשובה.

בנוסף "שיקולי הרשויות בקישינב מבוססים על נימוקים אובייקטיביים הקשורים לקיבולת של נמל התעופה, לאבטחה ולהתחייבויות שלא מולאו מצד המארגנים. התפקוד הטוב של התשתית הוא בסדר העדיפויות הקבוע שלנו", מצהיר דניאל וודה.

לפיכך, על בסיס הערכת הסיכונים והפרמטרים הטכניים של הארגון, רשויות קישינב הודיעו על אי היכולת להיענות לבקשות המארגנים.

נדגיש כי זו היא תגובתה הרשמית של ממשלת מולדובה, אך גורמים בענף התעופה הברסלבאי טוענים שהסיבות הן אחרות לגמרי.