מידע, חדשות ועדכונים שוטפים.
-
מבצע אומן: מאחורי הקלעים של המאמץ להביא את רבבות החסידים לראש השנה
ברקע קשיים מדיניים, אתגרים לוגיסטיים וסוגיית גיוס בני הישיבות, לוי יצחק גבירץ, מנכ"ל "נתיבים טורס" ופעיל ב"איחוד ברסלב", חושף בראיון מיוחד את המבצע המורכב להטסת עשרות אלפי חסידים לאומן. החל מהקמת טרמינל ייעודי במולדובה ועד למאבק על כל טיסה ברומניה, התמונה המלאה של המרוץ נגד הזמן נחשפת.
ההכנות לקיבוץ הגדול של חסידי ברסלב באומן לקראת ראש השנה נמצאות בעיצומן, ובחזית המבצע הלוגיסטי המורכב עומד לוי יצחק גבירץ, מנכ"ל "נתיבים טורס". גבירץ, השוהה כבר שבוע וחצי ברומניה, פועל ללא לאות תחת הכובע של "איחוד ברסלב" כדי לתאם את המאמצים של כלל סוכני הנסיעות ולהבטיח את הגעתם של רבבות המתפללים. "יש שיתוף פעולה בין כל הסוכנים ואני מתנדב בשביל כולם", הוא מדגיש.
החזית המולדבית: הקמת טרמינל והתערבות ממשלתית
האתגר המרכזי השנה מתמקד במולדובה, שם נחתם הסכם לפני כחודש בסיועו של הרב זלצמן. על פי גבירץ, כעת הנושא נמצא בטיפול הדרגים הגבוהים ביותר, כולל משרד החוץ, חברי כנסת, המטה לביטחון לאומי (מל"ל) ומשרד ראש הממשלה. התערבות זו נדרשה לאחר שממשלת מולדובה דרשה התחייבות כספית משמעותית לכיסוי העלויות הכרוכות במבצע.התוכנית במולדובה כוללת אישור לכ-25 טיסות סדירות שכבר קיימות, ובנוסף, מאמץ להוסיף כ-50 טיסות צ'רטר. הבעיה המרכזית היא שהטרמינל הקיים אינו יכול להכיל את העומס, ולכן נדרשת הקמה של טרמינל זמני שלם. "אנחנו צריכים לבנות טרמינל שלם עם כל מה שזה כולל: מכשירי שיקוף, משקלים, סבלים וכו'", מסביר גבירץ. "יש לנו מספר ימים מועט כדי לעבוד על הפרויקט הזה".
הוא מוסיף כי צוותים ממולדובה ואוקראינה, המופעלים על ידי משרדי הממשלה, פועלים לקידום העניין, והתקווה היא שעד סוף השבוע הנוכחי יתקבלו כל האישורים הנדרשים. עם זאת, הוא מזהיר: "במולדובה הולכים לסבול. 70 עד 80 טיסות זה עומס קשוח בגבולות, ושדה התעופה יהיה מאוד עמוס".
פיצול המאמצים: רומניה ופולין על המפה
כדי למנוע עומסי יתר על מעברי הגבול, האסטרטגיה היא לפזר את הטיסות על פני כמה שיותר שדות תעופה. נכון לעכשיו, ישנם אישורים לנחיתות בשדות התעופה בטולצ'אה ובקאו שברומניה. בבקאו צפויים לחתום על הסכם שיאפשר כ-20 עד 22 טיסות. לעומת זאת, שדה התעופה בסוצ'אבה, שנחשב יעד פופולרי, עמוס מאוד, ואף נמצא תחת שיפוצים ויאשר רק 5 עד 7 טיסות.המאמצים לקבל אישורים ביאסי, רומניה, עדיין נמשכים, והרשויות המקומיות הבטיחו תשובות עד יום שלישי. הוצעה גם האפשרות להפעיל טיסות לקונסטנצה, אך מארגני הנסיעה מעדיפים להימנע מכך כדי לא להעמיס על אותו מעבר גבול המשמש את היוצאים מטולצ'אה. בנוסף, כבר התקבלו אישורים לנחיתות בז'שוב ובקרקוב שבפולין.
לדברי גבירץ, האתגר העיקרי אינו בטיסות ההלוך. "כ-80 אחוז מהטיסות הלוך כבר מאושרות", הוא מציין, "עיקר העבודה זה על טיסות חזור".
הנחיות לנוסעים וסוגיית הניקיון
גבירץ מדגיש שתי נקודות חשובות שהרשויות המארחות העלו:הגעה לשדה התעופה: יש להגיע בין שלוש לארבע שעות לפני הטיסה. נוסעים שיגיעו מוקדם מדי לא יורשו להיכנס וייאלצו להמתין בחוץ. חובה להגיע עם כרטיס טיסה מודפס או דיגיטלי. נוסע ללא כרטיס לא יוכל להיכנס לשטח שדה התעופה.
ניקיון: נקודה רגישה נוספת היא נושא הניקיון. "אנחנו משלמים הרבה מאוד כסף על מנת שיסכימו לקבל אותנו", אומר גבירץ, "בסופו של דבר, נושא הלכלוך הוא אחד הגורמים המרכזיים שבגללם שדות התעופה השונים לא רוצים לקבל אותנו".סוגיות נוספות: גיוס בני הישיבות ושיפוץ הציון
בנוגע לסוגיית עיכוב היציאה של בחורי ישיבות מחויבי גיוס, נושא שעלה לכותרות לאחרונה, גבירץ סבור כי יש לפעול מאחורי הקלעים. "אני חושב שזה לא נכון להתעסק בזה כפי שכלי התקשורת עוסקים בזה. דברים כאלה צריך לפעול בשקט". במקביל, גורמים פוליטיים, פועלים למצוא פתרון שיאפשר את יציאתם.במבט קדימה, גבירץ מתייחס גם לפרויקט שיפוץ ציון רבי נחמן, עליו עובדים כבר שנים. מדובר בפרויקט מורכב בשל מיקום הציון בבית קברות. התוכנית היא להרחיב את מספר מקומות הישיבה מ-375 כיום ל-1,100. "זה שיפוץ שיענה לשנים הקרובות", הוא מסביר. "ישנה תוכנית נרחבת בהרבה אך לא ניתן לבצע אותו כעת כשאוקראינה במצב מלחמה". עם זאת, הוא מציין כי "נתחיל את העבודות מיד אחרי החגים, נבצע את הפעולות שניתן לבצע בחורף, ובמהלך הקיץ שלאחר מכן נסיים את העבודות שלא ניתן לבצע בחורף". התכנון המקיף, בעלות של מעל 2 מיליון דולר, כולל גם הקמת עזרת נשים חדשה, היכלי תפילה נפרדים ופתרונות לוגיסטיים נוספים.
-
אמיר אטינגר מדווח בynet:
לפי גורם שנכח בדיון אצל רוה"מ בחמישי האחרון, דרעי לא הסתפק בדרישה התקציבית ולחץ גם על נתניהו לפנות ישירות לראש ממשלת מולדובה או לנשיא המדינה כדי להבטיח מעבר חלק. דרעי אמר במפורש לנתניהו: "אתה חייב לדבר עם רה"מ או נשיא מולדובה כדי שיאפשרו לנוסעים לאומן לעבור אצלם". הגורם הוסיף: "מדובר בדרישה הזויה ומוגזמת של המולדובים". לדבריו, "אני מקווה שהצוות המקצועי בראשות מנכ"ל משרד החוץ יגיע איתם להבנות חלופיות ובעלויות פחותות של הטיסה".
במקביל, דרעי העלה בדיון סוגיה נוספת: האפשרות לגבש מתווה שיאפשר גם לחייבי גיוס ועריקים לטוס לאומן, בטענה כי מדובר בנסיעה דתית ולא בבילוי. לדבריו, כבר קיים בנושא שיחות עם גורמים במשרד הביטחון. דבריו נאמרו על רקע כוונת צה"ל לצאת למבצעי אכיפה ממוקדים בריכוזים חרדיים ובנתב"ג לקראת ראש השנה.
פנינו לתגובת משרד ראש הממשלה, שסירבו להגיב מדוע הממשלה צריכה לתקצב את המהלך וסירבו להתייחס לשאלה האם נתניהו מסכים עם דרישת דרעי למתווה שיאפשר למשתמטים לטוס.
-
ראש הממשלה נתניהו שוחח לפני שעתיים בטלפון עם ראש ממשלת מולדובה כדי להסדיר איתו את התיאומים והדרישות שלהם בעניין עשרות אלפי האזרחים הטסים לאומן.
-
סאגת אומן | ח"כ פרוש ל'כיכר': "זה לא מירון, אין לנו שליטה. אבל אנחנו עושים השתדלות מקסימלית"
כמידי שנה, אחד הנושאים הבוערים בתקופה זו - הוא נסיעתם של עשרות אלפי חסידי ברסלב לאומן. מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, מדובר בפרויקט מאתגר ובעייתי, והשנה נוספה גם בעיית העריקים אשר עשויים להיעצר בנתב"ג | חבר הכנסת פרוש, המסייע רבות לפרויקט אומר ל'כיכר': "עובדים על זה כבר חודשים רבים"
הראיון המלא בספויילר:
בצל החשש בחסידות ברסלב כי היועצת המשפטית לא תאפשר לחסידים הצעירים, בגיל הגיוס, לטוס לשהות בראש השנה בסמוך לציון רבי נחמן באומן שבאוקראינה, אמש (ראשון) פורסם כי הממשלה החליטה להקצות 10 מיליון שקלים מחמישה משרדים לטובת הטיסות לאומן בראש השנה הקרוב כתשלום למולדובה. חבר הכנסת פרוש, האמון על הנושא, העניק ריאיון מיוחד ל'כיכר השבת'.
בשיחה עם 'כיכר השבת' חושף ח"כ מאיר פרוש פרטים מתוך הדיונים בחדרים הסגורים בחודשים האחרונים בנושא. "אנחנו יושבים עם משרד החוץ כבר חודשים, עוד בחורף התחלתי לעבוד עם ר' לוי יצחק גבירץ על פתרונות למשבר הטיסות למולדובה".
לדבריו: "אחרי לא מעט שנים של פעילות בעניין אומן, ולשם השוואה בעניין מירון - צריך להבין את ההבדל. ב-3 שנים האחרונות אני הייתי אחראי על מירון, אמנם היו המון אתגרים אבל מתוקף תפקידי כשר אחראי יכולתי לקבוע ולהכריע, ובסייעתא דשמיא הצלחנו. בעניין אומן אנחנו בסך הכל שתדלנים, שתדלנים אצל הרשויות בישראל, שתדלנים במדינות המעבר ושתדלנים אצל האוקראיניים. להיות שתדלן במדינות שונות באירופה זה מאוד שונה והרבה יותר מאתגר".
"לפני שהתפטרתי", שיתף עוד חבר הכנסת פרוש: "אישרתי במשרד ירושלים ומסורת ישראל העברת תקציב של 2 מיליון ש"ח למשרד החוץ שמתכלל את העניין. יחד עם משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, התחבורה והפנים - גייסנו סך הכל 10 מיליון שקל לעניין הזה".
עוד הוא הוסיף: "אני מברך את רה"מ נתניהו שנכנס לעניין ואת שר החוץ סער שמהרגע הראשון היה שותף מלא בנושא הזה. אני זוכר איך לפני שנתיים הייתי צריך להילחם על תקציב של 4 מיליון שקל, וחטפתי על כך לא מעט, ועכשיו ברוך ה' כבר יש עוד משרדים שמבקשים להצטרף".
"האתגר המרכזי שלנו עם מולדובה", הוסיף פרוש ואמר: "שרצו כסף על אישור להגדלה משמעותית של הנחיתות. עבדנו גם עם רומניה על תיאום והסדרת המעבר, שגריר רומניה היה אצלי פעמיים בלשכה בחודשים האחרונים וברוך ה' התקדמנו משמעותית בעניין הזה".
"משרד החוץ", הבהיר שוב פרוש: "לקח השנה את האחריות על תכלול העניין הזה, בהנחיית השר גדעון סער ובהובלת המנכ"ל עדן בר טל. אני באופן אישי עומד בקשר עם המנכ"ל ואנחנו מסייעים מהניסיון שצברנו בעניין הזה".
לקראת סיום אמר פרוש: "אני חש חובה להדגיש בפני אחי ורעי חסידי ברסלב, זה לא הולך להיות קל. הנסיעה דרך מדינה שלישית בתקופת מלחמה היא אף פעם לא קלה ואף פעם לא נוחה, אבל כאיש ציבור אני חייב לעשות את המקסימום מצידי בכדי לנסות להקל עליהם".
בעניין משבר הגיוס ביחס לחסידי ברסלב אומר פרוש: "זה נושא שמאוד מעיק עלינו, וברור שאין דיון שזה לא עולה. אבל האם אני יכול להגיד שיש בשורות בעניין? כרגע ממש לא. במצב הסביר לא נראה שיש כרגע פתרון, אבל תפקידנו להילחם על זה בכל כוחנו עד הרגע האחרון. אני יודע שנשקלים אפיקי פעילות שונים לעניין הזה".
בדיון חריג שנערך בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר ש"ס דרעי נאמר כי צריך לבצע "איגום תקציבי" מחמישה משרדי ממשלה בשל דרישותיה של מולדובה, שבה אמורים לעבור מרבית החסידים שרוצים לעבור לאומן שבאוקראינה.
בדיווח נכתב כי במולדובה דורשים מישראל תקציב לטובת תשתיות קליטת החסידים בשדה התעופה. בנוסף התקציב מיועד להיערכות ישראלית של השכרת ציוד ואבטחה. בעקבות זאת הוחלט להקים צוות משא ומתן מקצועי שיסגור את פרטי המתווה ואת העברת הכספים למולדובה. התקציב יאושר בכפוף להגעה להבנות עם מולדובה, ובישראל ינסו להביא להפחתתו.
בדיון השתתפו גם נציגים ומנכ"לים ממשרדי התחבורה, החוץ, הפנים, ירושלים ומסורת - והוחלט כי כל אחד מאותם משרדים יעביר שני מיליון שקלים.
כזכור, אתמול דיווחנו ב'כיכר השבת', כי בימים אלה פועלים בכירים בצמרת הפוליטית בניסיון להשיג מתווה מוסכם עם משרד הביטחון וצה"ל, מתווה שיאפשר את טיסת מיועדי הגיוס לציון רבי נחמן, למרות איסור היציאה מהארץ למיועדי הגיוס, בשל אי חקיקת חוק המסדיר את מעמד תלמידי הישיבות.
בין היתר, נפגש יו"ר ש"ס אריה דרעי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וגורמים נוספים בניסיון להגיע למתווה מוסכם במרכזו היתר לטוס לאוקראינה לשבוע ימים בלבד, ולהכיר בכך כנסיעה לצורך דת ולא ל'תענוגות'.
לדברי בכירים המעורבים בניסיונות, ייתכן שכבר בימים הקרובים יושג מתווה מוסכם על חסידות ברסלב, משרד הביטחון וצה"ל.
אלא שהחשש שעלה בשיחות הוא שהיועצת המשפטית תפסול את המתווה ולא תאפשר יציאה מהארץ של מיועדי גיוס, גם לצורך תפילה בציון רבי נחמן.
במידה ואכן החשש יתממש, הרי שבברסלב צפויים לצאת ולהפגין מול ביתה של היועצת המשפטית בדרישה שתאפשר את יציאתם לאומן. יצוין כי בעבר חסידי ברסלב הפגינו מול בתי בכירים, כולל חרדים, כדוגמת דרעי, בדרישה שייסייעו לנוסעים לאומן.
-
בשורה לנוסעים: כל אחד יכול כעת לאמת את זהותו באפליקציית הרכבות האוקראינית
חברת הרכבות האוקראינית השיקה טופס מיוחד, המאפשר כעת לכל אדם לאמת את זהותו בחשבון, ללא תלות בהיסטוריה קודמת באפליקציית דיא (Diia), . המהלך מגיע לאחר שהחברה הגבילה את הגישה לקווי רכבת מסוימים לנוסעים שאומתו בלבד.
בעבר, רק אזרחים אוקראינים רשומים יכלו להשתמש באפליקציה. כעת, הודות לטופס אימות חדש, כל אדם, מכל מדינה, יכול לאמת את זהותו.
כל הפרטים:
https://uman.pw/post/13562 -
בכירי ברסלב חושפים: מאחורי הקלעים של הקרב על הטיסות לאומן
אחרי כאוס הטיסות לרומניה בתשפ"ה, מתנהל כבר 11 חודשים מו"מ מורכב מול מולדובה להסדרת נסיעת הרבבות לאומן. מולדובה מציבה דרישות מחמירות, ישראל נכנסה כצד רשמי והמל״ל מתכלל את הנושא בעזרת עסקנים וח״כים
עסקנים בכירים בחסידות ברסלב חושפים את מאחורי הקלעים של מגעים אשר נמשכים כבר 11 חודשים במטרה להסדיר את נסיעת הרבבות לאומן לראש השנה. "התחלנו לעבוד מול מולדובה מיד לאחר ראש השנה תשפ"ה כאשר כולם עדיין היו באמצע להתאושש מהטיסה חזרה מראש השנה אשתקד".
העסקנים העמלים ימים כלילות סביב סוגיית הטיסות לאומן בכלל ובעניין מולדובה בפרט, מספרים: "התחלנו לטפל בנושא של מולדובה מיד אחרי הקיבוץ של ראש השנה תשפ"ה, עוד לפני שנרגע הכאוס בשדות התעופה ברומניה. כשהגענו למסקנה שלא יהיה ניתן לנסוע שוב במתכונת של שנת תשפ"ה, התחלנו לפעול".
העסקנים מתארים כי הפריצה הראשונית הגיעה בתחילת השנה, כאשר מדינת ישראל פתחה שגרירות במולדובה לראשונה. "משרד החוץ שידר לנו כי כל הבעיות הדיפלומטיות נפתרו, וממילא היה ברור שהדרך להסדרת הטיסות פתוחה", הם אומרים.
"בתחילת החורף קיימנו פגישה מקדימה במשרד החוץ", מוסיפים העסקנים. "במהלך הפגישה סקרנו את כל האפשרויות, וביקשו מאיתנו לנסות להתחיל את המגעים מול הרשויות במולדובה בכוחות עצמנו, כדי להימנע ממעורבות מדינית גדולה שרק מייקרת ומסבכת את התהליך. ככלל, אנו מתנגדים נחרצות לכל מעורבות ממשלתית בעניין הנסיעה לאומן. המדיניות שלנו מאז ומעולם הייתה כי מדובר באירוע דתי נטו, שאין לו קשר לאזרחות או למדינה ספציפיים".
אולם בחודש חשוון, בפגישה ראשונה שהתקיימה בקישינב, הפתיעו גורמי הממשל המולדובני את העסקנים כשאמרו חד־משמעית: "לא נסגור כלום ישירות מולכם אלא רק מול ממשלת ישראל".
למרות הדרישה, שגריר ישראל במולדובה יואל ליאון ורבה של מולדובה הרב פנחס זלצמן לקחו על עצמם ללוות את התהליך. בהמשך נכנס משרד החוץ ישירות לתמונה. הרב זלצמן לקח על עצמו את המשימה לשכנע את המולדובנים להכיר בעסקנים כפרטנרים למשא ומתן, ובסופו של דבר המאמצים נשאו פרי. לפני כחודשיים הגיע הרב זלצמן לסיכומים ברמה של מספרים מדויקים, אם כי התנאים הכוללים של ההסכם טרם סוכמו.
בשלב זה נאמר לעסקנים כי שר החוץ גדעון סער אמור להגיע לביקור, ומולו ייסגרו כל הפרטים. ואכן, ימים ספורים לפני הביקור עודכנו העסקנים כי יהיו טיסות לחסידי ברסלב דרך קישינב בימי ראש השנה.
מאותו רגע עבר הטיפול למשרד החוץ, בראשות המשנה למנכ"ל צחי דיקשטיין. "גם למשרד החוץ היה קשה מול המולדובנים שהערימו קשיים, והדברים התקדמו לאט", אומרים העסקנים.
בין הדרישות המרכזיות שהציבו המולדובנים: החזר מלא על הוצאות ביטחון ושמירה, בפרט לנוכח הבחירות לפרלמנט במדינה, והצבת האנגר עם ציוד מלא במימון ממשלת ישראל שישמש כטרמינל זמני – כפי שהיה בקייב בעבר – בשל העומס הכבד בנמל התעופה בקישינב. העסקנים טענו שמדובר בדרישות מופרזות, אך במשרד החוץ אמרו להם כי "מדינת ישראל זקוקה לטובה מהרשויות במולדובה והיא יודעת לשלם על זה".
בשלב הסופי, כדי לרכז את כל הטיפול מול משרדי הממשלה השונים, בהם גם משרד התחבורה, נכנס המל"ל לתמונה כדי לנהל את הנושא.
העסקנים מציינים לטובה את הרב שלום ארוש ועוזרו מיכאל בן עבו, שר ירושלים ומסורת ישראל לשעבר ח"כ מאיר פרוש שמלווה את הנושא שנים ולא חסך מאמץ, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שהבטיח "שלא יסגור את הארנק שלו בפני חסידי ברסלב", ח"כ אלי רביבו שמגיע לכל פגישה לחזק את הייצוג, ח"כ צבי סוכות מהציונות הדתית שמשתתף בעצמו בקיבוץ באומן מדי שנה ושרת התחבורה מירי רגב שהתייצבה אף היא למען העניין.
ח"כ פרוש סיפר לאחרונה: "בחודשים האחרונים קיימתי עשרות פגישות ושיחות על העניין של אומן. לפני שהתפטרתי אישרתי העברת תקציב של 2 מיליון ש"ח למשרד החוץ שמתכלל את העניין. אני מברך את כל מי שנכנס לעניין ואת שר החוץ שמהרגע הראשון היה שותף מלא שלנו בנושא הזה".
עסקן הפועל ימים ולילות למען כלל חסידי ברסלב מוסיף: "כדי למנוע עומסים על מעברי הגבול, האסטרטגיה היא לפזר את הטיסות על פני כמה שיותר שדות תעופה". נכון לעכשיו יש אישורים סופיים לנחיתות בטולצ'אה ובבקאו שברומניה, שם צפויות עד 22 טיסות. בסוצ'אבה הפופולרית, שנמצאת תחת שיפוצים, יוגבלו הטיסות ל־5 עד 7 בלבד, ובקרוב צפוי להתקבל אישור גם לשדה התעופה ביאסי.
נכון לעכשיו פועל צוות בין־משרדי בהשתתפות משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, משרד ירושלים ומסורת ישראל, משרד התחבורה, משרד הפנים, משרד האוצר והמשרד לביטחון לאומי. המגעים נמשכים מאחורי הקלעים בתקווה להגיע להסכם סופי שיקל על חסידי ברסלב בדרכם לאומן לראש השנה.
-
ראש הממשלה נתניהו שוחח לפני שעתיים בטלפון עם ראש ממשלת מולדובה כדי להסדיר איתו את התיאומים והדרישות שלהם בעניין עשרות אלפי האזרחים הטסים לאומן.
כתב במידע, חדשות ועדכונים שוטפים.:
ראש הממשלה נתניהו שוחח לפני שעתיים בטלפון עם ראש ממשלת מולדובה כדי להסדיר איתו את התיאומים והדרישות שלהם בעניין עשרות אלפי האזרחים הטסים לאומן.
הממשל במולדובה מדווח על השיחה:
ב-25 באוגוסט 2025, ראש ממשלת מולדובה, דורין רצ'אן, שוחח טלפונית עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בנוגע לארגון העלייה לרגל השנתית של חסידים לאומן. נתניהו הדגיש שישראל תישא בעלויות הביטחון והלוגיסטיקה הכרוכות בכך.
במהלך השיחה, שני ראשי הממשלה דנו גם במצבם של אזרחי מולדובה בישראל, בצעדים הנדרשים להבטחת ביטחונם ורווחתם, ובתנאי העסקתם. צוין כי כ-15,000 אזרחי מולדובה עובדים כיום בישראל.
נוסף על כך, רצ'אן ונתניהו דיברו על "ארגון העלייה לרגל השנתית של חסידים, כולל נושאי ביטחון ולוגיסטיקה, שישראל לוקחת על עצמה".
רצ'אן ציין גם את שיתוף הפעולה בין הרשויות המוסמכות בשתי המדינות באיתור והשבת נכסים שנגנבו ממולדובה על ידי קבוצת הפשע של הנמלט אילן שור.
-
חברת blue Bird Airways מעדכנת כי עד לחודש נובמבר הקרוב, יופעלו טיסות יומיות ישירות מנמל התעופה בן גוריון לבירת אוסטריה.
החל מנובמבר 2025 ואל תוך עונת החורף 2025-2026, תפעיל החברה שלוש טיסות שבועיות קבועות, במחיר התחלתי אטרקטיבי של 111€ בלבד לכיוון
-
-
בהמשך לחשיפת 'מעריב' אמש
הקרב על טיסות החרדים לאומן בראש השנה: "לצורך טיפול בבעיית המשתמטים"
בעקבות פרסום מעריב על מעורבותו של חה"כ אליהו רביבו בהסדרת טיסת חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, ח"כ ולדימיר בליאק מיש עתיד שיגר מכתב דחוף ליועצת המשפטית של הכנסת.
מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, ח"כ ולדימיר בליאק מיש עתיד, פנה ליועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, בדרישה כי תורה לחבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד להפסיק לעסוק בהסדרת טיסת חסידי ברסלב לאומן בראש השנה. במכתבו ליועמ"שית הכנסת, כתב בליאק: "לקראת ראש השנה צפויים לטוס כ-40 אלף חסידי ברסלב לקבר רבי נחמן מברסלב שבאומן, ביניהם צעירים חרדים רבים עם צווי מעצר נוכח אי התייצבות לגיוס".
"על פי פרסומים בתקשורת ופרסומים מטעם לשכתו, לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חה"כ אליהו רביבו מקדם מתווה וקיבל עבורו תקציב של 10 מיליון שקלים", כתב בליאק. עוד הוסיף בליאק, בהתייחס לפרסום מעריב בנושא, כי "עיסוקו של חה"כ רביבו בסוגיה מעלה שאלות ממספר סיבות. ראשית, למיטב ידיעתי, חה"כ רביבו טס בעצמו לאומן מידי שנה, כך שההטבות המוצעות במתווה יחולו גם עליו, במישרין ובעקיפין".
"שנית, על פי פרסומים, חה"כ רביבו הינו נציג חסידי ברסלב ברשימת "הליכוד" ונבחר לכנסת בזכות קולותיהם של מצביעים אלו, כך שלו אינטרס מובהק לקידום מתווה בנושא", נכתב. לאור הדברים, בליאק ביקש מיועמ"שית הכנסת להורות לרביבו להפסיק לעסוק במתווה הטיסות לאומן.
מוקדם יותר התקדמו המאמצים להסדרת טיסות חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, זאת בעקבות הלחץ שהפעיל חבר הכנסת אליהו רביבו. ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח היום עם ראש ממשלת מולדובה, דורין רצ'אן בכדי להסדיר את הנושא.
ח"כ רביבו מסר: "כל ההסדרה היא פועל יוצא של מאמצים משותפים לאורך השנה כולה. הייתי הראשון לדרוש שקישינב תהפוך לתחנה המרכזית של הטיסות – והיום אנחנו רואים את זה מתממש".
בנוסף חה"כ גלעד קריב (הדמוקרטים) אומר היום על מימון טיסות החסידים לאומן: "לא היה תקדים למהלך מהסוג הזה. גם מבחינת הסכום וגם מבחינת האמירה שמראש יש כאן מהלך. צריך להבין שהכל קשור בעובדה שהטיסות לאומן באוקראינה נעשות דרך מולדובה, ואחרי ההרס בשדות התעופה במולדובה שהושאר, מולדובה דורשת מישראל 10 מיליון שקל".
-
"לא מאיים - זו עובדה"
"אם לא יתנו לחסידים לטוס לאומן; נתב"ג יהיה משותק"
"עד גיל 18 אין חובת גיוס – אסור לעכב טיסות לראש השנה", אומר הערב עו"ד רוני פאלוך | "המדינות היחידות שעוצרות אזרחים מלצאת בגלל גיוס הן צפון קוריאה ואוקראינה, וישראל עלולה להפוך לשלישית"
הערב ב'מהדורה המרכזית' ב'קול חי' התארח עו"ד רוני פאלוך, איש 'קול חי' שבכובעו כעו"ד מייצג את חסידות ברסלב, לדון באתגרים סביב נסיעות לאומן לראש השנה. "אנשים לא מבינים שחסימת בחורים לטוס לאומן עלולה לגרום לכאוס תעופתי בנתב"ג, במיוחד בתקופה עמוסה", פתח ואמר.
הוא הסביר: "עד גיל 18 אין חובת גיוס, אך מישהו שם להם סימון במחשב שמונע טיסה. אם לא התייצבו לבדיקה רפואית, הם נחסמים. בשדה התעופה, לאחר שליחת מזוודות, עיכוב על ידי שוטר – שאינו מוסמך, רק משטרה צבאית יכולה – ייצור בלגן. המדינות היחידות שעוצרות אזרחים מלצאת בגלל גיוס הן צפון קוריאה ואוקראינה, וישראל עלולה להפוך לשלישית".
פאלוך הדגיש: "הנסיעה לאומן אינה חו"ל רגיל – זו חובת דת. אנשים לוקחים לחם מהבית ומשתמשים בכסף להגיע לרבי לראש השנה. זו חוויה רוחנית, לא תיירות. אף אחד לא נשאר שם – כולם חוזרים. יש לחריג את אומן כמסע דתי, לא כטיסה רגילה".
על פתרון אמר: "צריך תיאום בין ראש הממשלה, שר הביטחון, שר הפנים, צה"ל ומשטרה צבאית, אבל בסוף הפקיד בנתב"ג מחליט – אומן, עצור, לא עצור. הגורמים פועלים, אבל אם לא יימצא פתרון, נתב"ג ישותק. לא מדובר באיום, אלא בעובדה. מי שחושב שמחיר התנכלות לבחורים חרדים שווה את הבלגן הזה, שיחליט."
-
יואלי ברים: ח"כ יצחק גולדקנופף במכתב לנתניהו: תאפשר גם לצעירים עריקים מחסידות חב"ד לטוס לניו יורק לקברו של הרבי מילובאוויטש. תודה שאתה דואג לחסידי ברסלב לטוס לאומן
המכתב בספויילר:
לפי דיווח נוסף הערב של יואלי ברים: פלגים בחסידות ברסלב נערכים להפגנות ומהומות בנתב"ג שבועיים לקראת ראש השנה לאחר שהמשטרה הצבאית צפויה למנוע מהם לעלות למטוס ולצאת לאומן. לפי גורמים מעורים בפרטים, אין כוונה למשטרה הצבאית לבצע מעצרים המוניים אך עריקים לא יוכלו לעלות למטוס
-
ארי קלמן: מסתמן כי שר הביטחון צפוי לאשר את נסיעת החסידים מחוייבי הגיוס
-
דיווח ב- i24NEWS:
לפני אומן: צה''ל הקים אוהלי כליאה וגויסה פלוגה מיוחדת למעצר החרדים העריקים. על רקע תוכנית המעצרים הנרחבת לקראת הטיסות לאומן, צה"ל מקים אוהלי מעצר במתחם נווה צדק ומכשיר פלוגת מילואים לניהולם. -
מסתמן: הקלות ביציאה מאוקראינה לגברים אוקראינים.
קבינט השרים של אוקראינה מנסח החלטה שתאפשר לגברים מתחת לגיל 22 לצאת מאוקראינה. יוזמה זו נועדה לפשט את מעבר הגבולות עבור אוקראינים צעירים ואינה דורשת שינויים בחקיקה הקיימת. הממשלה מתכננת לסיים את עבודת המסמך עד סוף השבוע. דיון זה מתקיים בעקבות הודעה של הנשיא וולודימיר זלנסקי ב-12 באוגוסט - י"ח אב בנוגע לפישוט הליכי מעבר הגבולות עבור קבוצת גיל זו. מאז תחילת מלחמת רוסיה באוקראינה נאסרה יציאת גברים בגילאי 18 עד 60 מאוקראינה, למעט קטגוריות מסוימות כמו סטודנטים, מתנדבים והורים לילדים מרובים וכו', למרות שגיל הגיוס בפועל האוקראיני הינו בגיל 25 הרישום הצבאי הוא כבר בגיל 18 ומאז נאסרה היציאה מאוקראינה, מסתמן שעכשיו יהיו הקלות וצעירים יוכלו לצאת מאוקראינה.
אם ההחלטה אכן תעבור הדבר יקל על נסיעות אנ"ש כשיהיו יותר נהגים שיוכלו לצאת מאוקראינה והיצע הרכבים יגדל בעז"ה. -
ישראל פרוש, יו"ר ארגון 'מגן ומושיע', בראיון במהדורת הבוקר ב'קול חי'
בנושא הנסיעות לאומן לראש השנה, פרוש תמך במאמצי אריה דרעי ושר השיכון לשעבר יצחק גולדקנופף לשכנע את הממשלה לאפשר לבני הישיבות לטוס,
הוא הזהיר כי אם המדינה תמנע מבחורי ישיבות לנסוע, הציבור החרדי יגיב בתקיפות:"אם צריך נביא 20 אלף איש לשדה התעופה ונתקע את המקום - אם אנחנו לא נטוס אף אחד לא יטוס. מה שמותר לשמאל, מותר לנו. אבל כל האופציות עדיין על השולחן"
הוא הבטיח כי הארגון יפעל לשתק את שדה התעופה במחאה, אם המדינה לא תשנה את מדיניותה. "אני מאמין שכל מי שרוצה לנסוע לאומן יוכל לעשות זאת בסופו של דבר", הוסיף.
-
כיכר: האזהרה של הרב הבכיר מחסידות ברסלב: "מאות ואלפים יעצרו את הפעילות של נתב"ג"
על רקע המתווה המתגבש לאפשר טיסות למחויבי גיוס, והחשש מהתערבות היועמ"שית, רב בכיר בחסידות ברסלב מזהיר מפני הפגנות סוערות ושיבוש הפעילות של נתב"ג..
לדברי הרב מחסידות ברסלב: "זה בערך מאות ואלפים שיעצרו את הפעילות של נתב"ג ויצאו בכל דרך, אין מי שיצליח למנוע מחסיד להגיע לרבי שלו".
הרב הדגיש כי "גם לרבנים לא תהיה שליטה על הצעירים הללו. זה יהיה בנתב"ג והפגנות מול הבית של היועצת המשפטית".
"בעבר היו הפגנות סוערות מול הבית של אריה דרעי כאשר כל הטענה שלנו הייתה שהוא לא עזר מספיק לטסים לאומן, אז מול מי שימנע מהחסידים להגיע לאומן ההפגנות יהיו הרבה יותר משמעותיות".
נ.ב. מישהו יכול לספר לי באיזה רב מדובר?
-
'מעריב': בכירי הרבנים החרדים נגד משתמטים שנוסעים לאומן: "זאת תהיה בעיה שלהם"
בכירי הרבנים החרדים אינם מתכוונים לעמוד לימין בחורי הישיבה שהוצא נגדם צו איסור יציאה מהארץ, ומתכוונים בכל זאת לטוס לאומן בראש השנה. כך טוען גורם בבית הרבנים החרדים בשיחה עם "מעריב". לדבריו, "אם הם יחליטו לטוס לאומן וייעצרו - זאת תהיה בעיה שלהם. מן הסתם יהיו הפגנות, אבל הן יהיו בשוליים, המיינסטרים החרדי שנאבק למען בני הישיבות לא ייאבק למען מי שטס לאומן בראש השנה במקום להישאר בישיבה".
עוד הוסיף הגורם כי לא סתם מי שמוביל את המאבק למען הטיסות לאומן הוא חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, כאשר דרעי שחקן משני באירוע ועושה הכל בכדי שייראה כאילו הוא ניסה לסייע - למרות שלא אכפת לו מכך. חוץ מדרעי, המפלגות החרדיות אינן שותפות למאבק למען הטיסות לאומן.
-
הכאוס בחברות התעופה: 39 ביטולי טיסות ומאות איחורים בשבוע אחד של אוגוסט | כלכליסט
חברות התעופה הזרות חזרו לישראל ויחד איתן חזר העומס בנתב"ג: אחת מכל תשע טיסות איחרה או בוטלה בשבוע שעבר. המספרים מדאיגים בעיקר לנוכח העובדה שנתב"ג יגיע לרוויה בשנים הקרובות ומדגישים את נחיצותו של שדה נוסף
בשבוע האחרון (17 עד 23 באוגוסט) עברו בכל יום בנתב"ג 85 אלף נוסעים בממוצע. השיא היה ביום חמישי שעבר שבו עברו יותר מ־89 אלף נוסעים ב־513 טיסות בינלאומיות, נכנסות ויוצאות. העומסים הולכים וגדלים וכתוצאה מכך גם מספר האיחורים והביטולים של הטיסות.
העיכוב הממושך ביותר היה בטיסת חברת HiSky מקישינב לתל אביב, שהתעכבה ב־16.5 שעות.
על פי מדד חדש שמפרסמת חברת righty למיצוי זכויות נוסעים, 30 טיסות בינלאומיות שנועדו להמריא או לנחות בנתב"ג באותו שבוע עוכבו למשך יותר מ־7 שעות ו־22 טיסות עוכבו למשך יותר מ־8 שעות. חברת Bluebird הובילה עם 88 טיסות שעוכבו למשך שעתיים ומעלה. העיכוב הממושך ביותר היה בטיסת חברת HiSky מקישינב לתל אביב, שהתעכבה ב־16.5 שעות. בנוסף לעיכובים, 39 טיסות בוטלו לגמרי.
לא מדובר בימי קורונה וגם לא בתקופה של החמרה ביטחונית אלא בשבוע שגרתי בסוף אוגוסט שבו שדה התעופה המרכזי בישראל קורס תחת עומס הטיסות.
"בכל מה שקשור למרחב האווירי אין מגבלות מיוחדות בשבועות האחרונים ולכן אין באמת גורם חיצוני שאפשר להעביר אליו את האחריות", אומר מנכ"ל righty גוני לצטר. "מה מאפיין את החברות שמובילות באיחורים זה שהן חברות עם הרבה טיסות ליעדים קרובים בתדירות גבוהה, וכנראה שרובן טיסות לא סדירות. בניגוד להן, לאל על למשל יש קו קבוע לארה"ב בשעות קבועות, לוח זמנים קפדני ומחויבות גבוהה. לכן למרות שיש לה הכי הרבה טיסות מנתב"ג, אל על נמצאת רק במקום השלישי במדד החברות שטיסותיהן איחרו. לעומת זאת, חברות שמפעילות הרבה פחות טיסות, אבל הטיסות שלהן ליעדים קרובים ורבות מהן חד פעמיות לתקופת הקיץ, ויש להניח שהן מעמיסות על עצמן קיבולת שגדולה על מידותיהן, חברות אלה רושמות יותר עיכובים. אם מסתכלים על מסלול של חברה כזאת באירופה, רואים שהוא עובר בכמה יעדים ביום אחד. לכן, הן יותר מושפעות משינויים. בטיסות שהן חלק מדיל של מלון יש יותר נטייה לשנות או לבטל כי מצפים לקיבולת מסוימת".
החברות לא ממהרות לפצות
העיכובים הם לא רק עוד כמה שעות מבוזבזות בשדה התעופה. יש להם השפעה משמעותית, בעיקר כשמדובר בטיסות לתקופה קצרה או בטיסת קונקשיין, שהאיחור עלול להוביל להפסד יום או פספוס טיסת המשך.
"אנחנו מתחילים למדוד את האיחור אחרי שעתיים אבל בעשרות טיסות האיחור התארך הרבה מעבר לזה", אומר לצטר. "אנשים מעבירים שעות בשדה התעופה. לפעמים מטוס מאחר מפני שהוא עוד לא יצא מקפריסין לכיוון ישראל, אבל הנוסעים שלו ביוון כבר הגיעו לשדה התעופה וממתינים. מדוע לא לעדכן מראש? הרי חברות התעופה לרוב יודעת על האיחור הרבה זמן מראש. אם הן היו מעדכנות בזמן זה היה חוסך הרבה עוגמת נפש וטרחה".
החברות מחויבות לשלם על האיחורים. חוק טיבי, שנכנס לתוקף ב־\2012, נועד להבטיח פיצוי והגנה לנוסעים במקרה של עיכובים, ביטולים או תקלות בטיסות הממריאות או נוחתות בישראל. החוק מחייב חברות תעופה לתת לנוסעים פיצוי כספי במקרה של ביטול טיסה, או איחור של יותר מ־8 שעות, או סירוב להעלות נוסע למטוס ללא סיבה מוצדקת. החוק גם קובע מתן שירותים נלווים כמו מזון, לינה והסעות במקרים של עיכוב משמעותי בטיסה.
למרות חשיבותו הרבה יישום החוק בפועל מלווה לעיתים בסירובים מצד חברות התעופה, מה שמוביל נוסעים רבים לפנות להליכים משפטיים כדי לממש את זכויותיהם. "רוב חברות התעופה לא נוקטות שום יוזמה מצידן כדי להעביר את הפיצוי לנוסעים", אומר לצטר. "בחו"ל אפשר לשמוע בכריזה שכל הטסים בטיסה מסוימת שאיחרה מוזמנים לבוא ולקבל שובר למזון, או לבוא לשמוע על אופציות לגבי טיסה חלופית. החברות צריכות לפצות באופן יזום, אך לרוב זה לא קורה". כאן נכנסות לתמונה חברות שעוסקות במיצוי זכויות ופועלות מול חברות התעופה.
בימים אלו מוגשות מאות תביעות נגד חברות התעופה בגין הנזקים שנגרמו לנוסעים בימי המלחמה מול איראן (מבצע עם כלביא) כשהמרחב האווירי של ישראל נסגר. בחודש שעבר הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד אל על ונגד 8 חברות תעופה נוספות, בסכום של 825 מיליון שקל. על פי הבקשה מדובר בנוסעים שטיסותיהם בוטלו או עוכבו משמעותית בימי המבצע, והם מעריכים כי לכל אחד מהם נגרם נזק של 5,500 שקל.
במקרה הזה חברות התעופה נמצאות בדרך ללא מוצא מפני שלשרת התחבורה יש סמכות לחתום על צו שאושר במסגרת תיקון חוק טיבי, ולפיו בעת חירום ניתן להגביל את הפיצוי ליומיים בלבד, כאשר עבור כל יום יקבלו הנוסעים 150 דולר. אולם השרה מסרבת לחתום על הצו מפני שמשרד התחבורה דורש שהמדינה תוסיף שלושה ימי פיצוי, אך משרד האוצר מסרב לתקצב את ההצעה בטענה כי אחריות הפיצוי על חברות בלבד.
המדד של righty פועל רק חודש ולכן קשה להיעזר בו כדי לבחון את מצבה של ישראל ביחס לשאר העולם. במחצית הראשונה של 2025, כ־75 אלף טיסות באירופה בוטלו או איחרו ב־3 שעות ומעלה, מה שזיכה את הנוסעים לפיצוי לפי התקנות באירופה. באותה תקופה טסו באירופה בין 6 ל־7 מיליון טיסות. כלומר, 1.1% מסך הטיסות באיחוד האירופי מבוטלות או מאחרות.
בישראל קשה להעריך את הנתונים במחצית הראשונה של 2025 מפני שבתקופה האמורה נפל טיל מתימן מול טרמינל 3 וכן היו מאות ביטולי טיסות בימי המבצע מול איראן מפני שהשמיים היו סגורים.
בשבוע שעבר המריאו ונחתו בנתב"ג יותר מ־3,000 טיסות. מתוכן 331 טיסות איחרו ו־39 טיסות בוטלו. המשמעות היא שיותר מ־11% מהטיסות איחרו או בוטלו, כלומר פי 10 מהממוצע באירופה. אמנם יש לקחת בחשבון שמדובר בשבוע אחד בחודש אוגוסט שהוא החודש העמוס ביותר בענף התעופה בישראל, אך המספרים הגבוהים מדאיגים בעיקר לאור העובדה שנתב"ג צפוי להגיע לרוויה בשנים הקרובות.
ומה עם שדה תעופה משלים לנתב"ג?
לפי הערכות, הקיבולת של נתב"ג עומדת על כ־30 מיליון נוסעים בשנה. ללא מגפת הקורונה ייתכן שהיינו קרובים מאוד לרוויה. ברשות שדות התעופה מעריכים כי קיבולת של 30–40 מיליון נוסעים בשנה היא המקסימום שנתב"ג יצליח להכיל, כאשר כל זה תלוי במגבלות סביבתיות כמו רעש המטוסים והגבלות נוספות. על פי תחזיות של משרד האוצר, עד 2030 הביקוש יגיע ל־40 מיליון נוסעים בשנה. המשמעות היא שאם ישראל רוצה להמשיך ולקיים את ענף התעופה יש להפעיל שדה תעופה משלים לנתב"ג. אבל צרכים לחוד ומאבקים פוליטיים לחוד.
כבר שנים ארוכות שמתנהל מאבק סביב הקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג. מובילי המאבק להקמת שדה תעופה בנבטים טוענים כי הנגב זקוק לו כדי להפריח את השממה ואילו בצה"ל דוחים את אופציית נבטים בטענה כי קיימות מגבלות ביטחוניות שמונעות הקמת שדה תעופה שם ומעדיפים להקים אותו ברמת דוד שבצפון. בחודש שעבר ראש הממשלה נתניהו הנחה את משרד התחבורה לבחון הקמת שדה התעופה משלים לנתב"ג בציקלאג ליד רהט.
מובילי המאבק להקמת השדה בנבטים, ובהם ראשי רשויות בדרום, טוענים כי מדובר בבזבוז של זמן ומשאבים כספיים מפני שהקמה של שדה מאפס תיקח הרבה יותר זמן וכסף, בעוד שבנבטים וגם ברמת דוד כבר קיימת תשתית. עד שהממשלה תקבל החלטה, הטסים מנתב"ג ייאלצו להמשיך לקוות שהמטוס שלהם יגיע בזמן.