🍱 כשרויות ומוצרים כשרים ברחבי אירופה
-
-
נראה לי שהאתר הזה גם יכול לעזור לנוסעים בדרכים
https://kusher.world/country/אוקראינה/page/4/וגם זה
https://metaylimbkipa.com/kosher-food-what-is-allowed-to-eat/ -
@צום-ציון כתב ב🍱 כשרויות ומוצרים כשרים ברחבי אירופה:
נראה לי שהאתר הזה גם יכול לעזור לנוסעים בדרכים
https://kusher.world/country/אוקראינה/page/4/קצת מוזר שיש שם מוצר "כשר" בטעם רגל קרושה, חלבי, ללא מידע על נותן ההכשר...
-
דיון בפורום לתורה על מיץ 100% טבעי באירופה
https://tora-forum.co.il/threads/כשרות-מיצים-100-טבעי-באירופה-ללא-השגחה.2325/כשרויות ברומניה
https://tora-forum.co.il/threads/כשרות-ברומניה.33620 -
@צום-ציון כתב ב🍱 כשרויות ומוצרים כשרים ברחבי אירופה:
נראה לי שהאתר הזה גם יכול לעזור לנוסעים בדרכים
https://kusher.world/country/אוקראינה/page/4/לא רלוונטי
הוא מביא מוצרים שמיובאים לארץ עם הכשר כלשהו
אבל לפעמים יש ייצור מיוחד ואי אפשר לקנות את אותו מוצר בלי הכשר -
https://www.kosharot.co.il/כשרות-בחול
מדריך כשרות לחו"ל באתר כושרות .
-
אתר מידע כשרותי בעולם (ככל הנראה פעיל כרגע עבור משקאות חריפים)
https://kosherlf.com/משקאות-חריפים/ -
שלום ל כל אנ"ש היקרים, לקראת הנסיעה הק' לאומן בערת ה' רציתי לכתוב כאן קצת בנושא הכשרות מתוך ניסיון של משגיח בשטח וכן מידע שנאסף ונצטבר ממשגיחים נוספים, בימנו קיימים מאות ואלפי רכבי טעם וריח שונים שבכל אחד מהם יכולים להיות בעיות כשרות קשות החל מיין נסך וכלה בשומן ד"א, ולכן קשה נמאוד להגיד שיש מוצרים שאפשר לקנותם בלי כשרות למעט מים וסודה(בפסח גם בסודה יכולה להיות בעיה), לגבי משקה הקוקה קולה ישנו פולמוס רחב ומחלוקות בין משגיחים ומורי הוראה, לפי ועדת הכשרות של הרב לנדאו אין בשופ"א אפשרות לקנות קוקה קולה בחו"ל (1), אך לדעת הרב שלמה זלמן רווח מותר לשתות קוקה קולה בכל העולם (מתוך ראיון בתוכנית שיחה אישית עם אבי רוזן ברדיו קול חי), יש רבנים אחרים שמתירים לשתות קוקה קולה באוקראינה בלבד, וכל אחד יעשה כדעת רבותיו.
לגבי משקה הפפסי ידוע לי שהבד"ץ מאשרים את שתייתו של הפפסי זירו בלבד ורק באוקראינה.
לגבי משקאות אחרים כגון פאנטה רד בול פיוזטי, אים עליהם כשרות כלל ויש בהם חשש ממשי לסתם יינם.
לגבי משקאות סחוטים גם אלו המתהדרים בכיתוב 100% טבעי, להוי ידוע שיש במוצרים אלה תערובות של עד 3% ג'לטין דגים או שאר בעלי חיים (באחד המפעלים באירופה מצאנו טיפות שמערבים בתוך מיץ אננס 100% טבעי שעשויות מחתול {קראתם נכון, חתול!} להגברת המתיקות) ולכן כל עוד שהמיץ לא נסחט לעיניכם ממש אין לשתותו כלל, במיץ הנסחט מתפוזים הגם שנסחט מולכם יכול להיות בעיה בסכין לדעת חלק מהפוסקים שתפוז הוא פרי חריף,
לגבי פרות וירקות לכאורה כיום לא אמורה להיות בעיה של ערלה, מה שכן בתפוחים מורחים חומר שנקרא שאלק שעשוי מחרקים שונים על מנת להבריק את התפוח ויש לקלפו קודם האכילה.
לגבי קפה ממכונות קפה הנמכרים בתחנות הדלק עדיף מאוד של לקנות אותם כלל כי ישנם מכונות שבחלק מהתהליך המים עוברים בדרך הצינור של החלב שיש בו משום חלב עכו"ם או לכה"פ אבקת חלב עכו"ם.
לגבי פיצוחים שונים אין לקנותם כלל ללא הכשר משום שיש מפעלים שקולים אותם יחד עם חומרים שונים שיש בהם בעיות.
לגבי משקות חריפים, בבירות מותר לקנות ולשתות את הבירות של החברות העולמיות המוכרות לנו גם מהארץ כגון סטלה טובורג קורונה הייניקן קרלסברג וכו',
לגבי משקה הויסקי ידוע שהסוג הנקרא ג'ק דניאלס הרגיל בלבד מותר בשתייה וכן הרד לייבל מותר בשתייה, (לגבי סוגי הויסקי המתיישנים בחביות יין ישנו נידון רחב בפוסקים וכל אחד ישאל את רבותיו)
לגבי וודקה הסוגים המוכרים בארץ אפשר לשתותם ובתנאי שהם ללא טעמים שונים.
ככל גם באומן אל תקנו שום מוצר שאין עליו כשרות וכן אין לקנות אוכל מבעלי דוכנים שונים שאינם נושאים תעודת כשרות בתוקף.
ההקפדה על כשרות לפעמים קשה אך משתלמת, מצחיק לראות אנשים שבארץ יבקשו כשרות על אקונמיקה ומים ובחו"ל יאכלו וישתו על סמך כל מיני שמועות וקולי קולות,
היו ברוכים ונסיעה טובה פועל'ט אלעס גוטס
(1) -
@צום-ציון כתב ב🍱 כשרויות ומוצרים כשרים ברחבי אירופה:
למישהו יש אולי את מדריך הכשרות של הרב ג'אן מעודכן לשנה זו?
-
-
-
למשיהו יש רשימה של מלנות בהכשר של התאחדות הרבנים דארה"ב או כדיתא ברחבי אירופה
-
ההודעות הבאות מקורם באתר "כושרות" וכל אחד יבדוק את נכונות ודיוק הדברים.
ההכנות
אנו מקבלים פניות רבות בשאלות בנושאי כשרות בעת שהייה בחו"ל. לפני שנכנס לפרטים המעשיים האמת צריכה להיאמר: אכילה כשרה באזורים שאינם יהודיים אינה פרויקט פשוט כלל וכלל. על היוצא לחו"ל לדעת שהוא נכנס למצב מורכב, שיתכן מאוד שמגוון המאכלים שמהם יוכל להנות מצומצם, וכן שקשה מאוד לשמור על רמת הכשרות לה הוא רגיל בארץ.
במקביל להכנות הרבות שעורכים ליציאה לחו"ל: אריזת ביגוד מתאים, בירור מזג האויר, המסלולים ותנאי השטח, יש להתכונן לשמירת הכשרות במהלך השהייה ולארוז מוצרי מזון יבשים, שנשמרים לאורך זמן ויוכלו להוות בסיס לארוחה / לנשנושים בעת הצורך. לדוגמא: חטיפי אנרגיה, לחמית, פריכיות, קרקרים, שימורים, מנה חמה וכדומה. בנוסף יש לערוך בירור מקדים עם מומחי כשרות מקומיים על אפשרויות הכשרות העומדות בפנינו באזור המבוקש, ועל אזורים יהודיים שבהם נוכל לסעוד ולהצטייד במוצרים כשרים.
כשרות בטיסה
כדי לוודא שנקבל בטיסה אוכל כשר עלינו לפעול בשלשה שלבים:
- להתכונן מראש:
המזון המוגש בחברות תעופה ישראליות (כגון: אל על, ארקיע וישראייר) כשר ברמת כשרות רגילה, בחברות שאינן ישראליות בדרך כלל המזון המוצע אינו כשר, גם כאשר הטיסה יוצאת מהארץ, ויש להקפיד על הזמנת מזון כשר.
בטיסות מחו"ל או בחברות שאינן ישראליות רמת הכשרות בדרך כלל נמוכה יותר, וגם המקפידים רק על רמת כשרות רגילה חשוב שיבדקו האם רמת הכשרות מתאימה למה שרגילים לאכול. לדוגמא: לעיתים 'מנות כשרות' מבושלות באופן שלספרדים נחשב כ'בישולי גויים' ואסור להם לאכול מהם, כמו כן אין מקפידים בהם על 'חדש' או 'חלב גוים'.
המקפידים על רמת כשרות 'מהדרין' צריכים להזמין מנת מהדרין לפחות 48 שעות מראש, ולוודא שההשגחה מתאימה לרמה שאותה רגילים לצרוך (לא תמיד ישנה אפשרות להזמנת מהדרין).
בטיסות עם נחיתות ביניים (קונקשן) – יש להזמין מראש אוכל כשר גם מן החברה שבה מתבצעת טיסת ההמשך, ולא לסמוך על החברה שממנה הוזמנה הטיסה.
- לפני הטיסה:
כשמבצעים את ה'צ'ק אין' יש לוודא האם ההזמנה הכשרה אכן נקלטה במערכת. קל הרבה יותר לטפל בתקלות על הקרקע מאשר באוויר, ורצוי מאוד שלא לנסות לעשות זאת בדקה ה – 90. בדרך כלל על כרטיסי הטיסה יופיעו האותיות KSML- Kosher Meal - מנה כשרה.
דוגמא מצויה: בעונת הקיץ העמוסה חברת אל-על חוכרת מטוסים מחברות זרות לבצע עבורה טיסות, או לעיתים ישנו הסכם שותפות ובו המזמין כרטיס מחברה אחת טס בעצם במטוס של חברת תעופה אחרת (Code Sharing). עלינו לוודא שגם בטיסה שעליה אנו עולים האוכל כשר. אפשר לברר זאת באמצעות כרטיס הטיסה, בצד מספר הטיסה מופיע הקוד הבין לאומי של חברת התעופה, (לדוגמא: בטיסה של אל-על יופיעו האותיות LY, ארקיע קוד IZ וישראייר קוד H6). אם האותיות אינן מתאימות לחברת התעופה שדרכה ביצענו את ההזמנה - עלינו לברר שוב האם ישנה כשרות על הארוחות המוגשות לנו.
לאור הנסיון מומלץ שלא להסתמך אך ורק על האוכל שיוגש במטוס, אלא להעלות לטיסה מעט אוכל מהבית ליתר בטחון. בפרט כאשר מדובר בטיסות ארוכות או עם ילדים.
- בעת הטיסה:
הזמנת ארוחה כשרה כוללת רק את הארוחה עצמה, אך אין כל השגחה על תהליך החימום במטוס. בחברות זרות, שמגישות גם מזון שאינו כשר, מחממים יחד את המנות הכשרות והטרפות באותו התנור. גם אם המנה מחוממת בנפרד ישנו חשש ששאריות מזון שנותרו בתנור / במיקרוגל יגעו באריזה הכשרה, ובכך היא תאסר באכילה. משום כך מנות כשרות חייבות להיות עטופות בעטיפה כפולה וסגורה, דבר שמתיר את חימום המנה גם עם המנות הטרפות. עם קבלת המנה, יש לוודא שהעטיפות אינן קרועות או חסרות. אם לפני חימום המנה אנו רואים שהמנה לא עטופה, זכותנו לבקש להחליף למנה כשרה אחרת (אם יש במטוס). עצה טובה היא להביא בתיק היד חתיכת נייר כסף ארוך שבו ניתן לבקש לעטוף את המנה פעמיים לפני הכנסתה לתנור.
מי שמרבה לטוס, זוכה לפעמים לשדרוג למחלקת עסקים או אף למחלקה הראשונה. במקרה כזה יש לוודא שהמנה הכשרה תגיע גם היא למושב החדש.
לעיתים מוגשות במטוס תוספות שאינן חלק מהארוחה, כגון: חטיפים, בוטנים, בייגלה, ביסקוויטים, יין ושוקולדים. יש לשים לב שהם אינם כלולים בהזמנת המנה הכשרה, וצריך לבדוק את כשרותם בנפרד.
-
כשרויות בחו"ל
חותמות הכשרות בחו"ל
באופן כללי רמת הכשרות של רוב גופי הכשרות בחו"ל שונה מהותית מזו שבארץ בשני מישורים:א. נהלי הכשרות - גופי הכשרות בעולם מתקשים לספק את הצורך הבסיסי של יהודי העולם למאכלים כשרים, מחמת חוסר בחומרי גלם כשרים, וזאת כאשר לצרכני הכשרות אין כח כלכלי שבאמצעותו אפשר לדרוש מהמפעלים להתיישר לכללי הכשרות ולייצר ברמת כשרות נאותה ומתאימה לכתחילה. כדי למצוא פתרונות כשרות לתושבי חו"ל הם נאלצים להסתמך על שיטות דחוקות ואף דעות יחיד שאינן מקובלות על פוסקי ההלכה בארץ, למשל: חדש בחו"ל, חלב נכרי, בישולי עכו"ם ועוד. (הדבר נכון גם לגבי גופי כשרות מרכזיים כגון: OU, OK, בית דין לונדון, וכדומה).
ב. אופן ההשגחה - מערכות כשרות רבות בחו"ל אינן ממנות משגיח מטעמן שיפקח על תהליך הייצור (הכשרת המפעל, בדיקה מחרקים, בישול ישראל ועוד), אלא מסתמכות על בדיקה ראשונית של הליך הייצור וחומרי הגלם, וביקורת לפיקוח מעת לעת, מתוך אמונה שהחברות אינן משנות אותו במהלך הזמן.
משום כך אנו ממליצים למעט ככל האפשר באכילת מוצרים בהשגחה של גופי כשרות שרמתם אינה מתאימה לרמת הכשרות הנהוגה בארץ. ישנם מספר גופי כשרות הידועים ברמת כשרות דומה לזו המקובלת בארץ, תוכלו לבדוק באתר כושרות.
רשימות כשרות:
בחלק ממדינות העולם ישנם מוצרים כשרים ללא חותמת כשרות על המוצר. לכך שתי סיבות: 1. יש מדינות (למשל: בריטניה) בהן החברות וגופי הכשרות חוששים שסימון כשרות על המוצר עלול להוביל לסערה אנטישמית, ולכן נמנעים מלציין את הכשרות על המוצר גם כאשר הוא מושגח. 2. ישנם מפעלים גדולים בחו"ל שאינם מעוניינים להזמין השגחת כשרות מטעמים כלכליים, לטובת תושבי המקום ישנם גופי כשרות שבדקו את כשרות הרכיבים במפעל (באופן לא רשמי, ולעיתים על סמך מידע כתוב בלבד וללא נוכחות בייצור) ועל סמך בדיקה זו הם מאשרים את כשרותו.מצב זה בו חותמת הכשרות אינה מופיעה על המוצר, הוא מקור לשמועות שונות, שחלקן אינן מדוייקות וחלקן ללא כל ביסוס מעשי. ככלל אנו ממליצים להמנע מלהשתמש במוצרים כאלו משום שממילא בדרך כלל רמת הכשרות בהם אינה עומדת בסטנדרטים הנהוגים בארץ. מי שבכל זאת מעוניין להסתמך על הרשימות הללו עליו להקפיד על כמה נקודות חשובות:
למידע נוסף אפשר ליצור קשר מסודר עם אנשי כשרות מומחים ומנהיגי הקהילות בארץ היעד, לברר מהם המוצרים שאותם אפשר לרכוש ללא חשש, והאם הם מתאימים לרמת הכשרות המבוקשת. אפשר לנסות להיעזר בבתי חב"ד השונים הפרושים ברחבי העולם, לפרטי יצירת קשר לחצו כאן.
חשוב לדעת שישנם מותגים שמיוצרים במפעלים שונים ברחבי העולם (כגון פרינגלס, אוראו וכדומה) והרכיבים שלהם אינם זהים בכל המפעלים, כמו כן לעיתים ישנם מוצרים שאושרו בתרכובתם הבסיסית, אך אינם כשרים כאשר הם מכילים תוספות שונות. לכן חשוב לבדוק היטב איזה מוצר בדיוק מוזכר ברשימה, האם דווקא ממפעל מסוים, או ללא תוספות?
יש לשים לב האם מופיעה ברשימת הכשרות הערה כשרותית על המוצר, כגון: חלב גויים, בישול גויים וכדומה, במידה וישנה הערה כזו עלינו לבדוק האם רמת הכשרות מתאימה לנו? (גם כאשר הערה כזו אינה מופיעה כדאי לברר מהם הקריטריונים הבסיסיים שלפיהם פועל מי שפרסם את רשימת הכשרות).
עולם הכשרות חווה שינויים כל העת, לעיתים חומר גלם שהיה מופק עד כה ממקור כשר משתנה וכעת רובו מופק ממקור שאינו כשר, לכן איננו יכולים להביא כאן דוגמאות למוצרים המוחזקים ככשרים בקביעות, משום שעלול לחול בכך שינוי בכל עת. משום כך גם אם מצאתם מוצר המופיע ברשימת הכשרות יש לוודא מפעם לפעם שהמוצר עדיין מופיע בה ללא סייגים.