כתב אוקראיני יצא לבדוק: האם כדאי לנסוע באוטובוס בתחבורה ציבורית לפולין ולהסתכן בעשר שעות המתנה בגבול?

הכתבה עוסקת בנסיעה רגילה באמצע שנה בתח"צ אפשר להסיק מזה מסקנות דומות לתקופת ראש השנה
אמנם התיאורים מוכרים לנוסעים באוטובוסים המאורגנים

אבל אפשר לראות שהחוויה דומה לפעמים גם באוטובוסים של תחבורה ציבורית

הכתבה המלאה

תורים של עשר שעות בגבול פולין הפכו למציאות עגומה עבור נוסעים מאוקראינה. ככל שעונת החופשות מתקרבת, יותר ויותר אוקראינים מתחילים לחשוב איך להגיע לשדות התעופה במדינות השכנות כדי לטוס ליעדי הנופש שעליהם חלמו. נסיעה באוטובוס לפולין נראית במבט ראשון כמו אפשרות מפתה — עד שנקלעים לתור של עשר שעות במעבר הגבול.

אחרי תחילת המלחמה הרחבה של רוסיה נגד אוקראינה, כותבת שורות אלה נמנעה עד הרגע האחרון מנסיעות באוטובוס דרך הגבול הפולני בכניסה לאיחוד האירופי. הסיפורים של מכרים והפוסטים ברשתות החברתיות עשו את שלהם. ובכל זאת, זה קרה — אפילו פעמיים: תחילה בקיץ 2024, במסגרת נסיעת עבודה שבה לא הייתה ברירה אחרת, ולאחר מכן באביב 2025, כמחאה פרטית אחרי עוד עלייה חדה במחירי כרטיסי הרכבת. בשני המקרים, בלשון המעטה, זו הייתה חוויה מטלטלת למדי.

לעומת זאת, הדרך חזרה הייתה הרבה יותר טובה. לכן נסיעה באוטובוס מפולין לאוקראינה היא בהחלט אפשרות שאפשר לשקול. הנה המסקנות מהחוויה האישית.

למה נסיעה באוטובוס לפולין מושכת כל כך?

לא מעט מטיילים אוקראינים בוחרים באוטובוסים לנסיעות לחו״ל משום שמבחר הקווים רחב בהרבה, ולעיתים אפשר לקנות כרטיס אפילו ביום היציאה עצמו.

לפולין, למשל, יוצאות מאוקראינה רק כמה רכבות ביום, ורובן מגיעות לעיר הגבול פשמישל. משם, ב־99% מהמקרים, צריך להמשיך ליעד הסופי בתחבורה אחרת — נסיעה שיכולה להימשך מכמה שעות ועד זמן בלתי נגמר, במיוחד כשצריך להשאיר מרווח ביטחון להחלפה במקרה של איחור ברכבת.

לוורשה עצמה נוסעת רק רכבת ישירה אחת, וכמעט בלתי אפשרי להשיג אליה כרטיסים. יש גם אפשרות לנסוע עם החלפה בחלם, אך גם כאן מדובר בפתרון מוגבל. הכרטיסים לרכבת נחטפים בתוך דקות מרגע פתיחת המכירה. לכן, אם צריך לצאת בדחיפות, האוטובוס הופך לא פעם לאפשרות היחידה שבאמת זמינה.

וזה עוד לפני שמדברים על פריסת היעדים. בעוד שמספר הרכבות מוגבל והן מגיעות רק לכמה ערים מחוץ לאוקראינה, האוטובוסים נוסעים ליישובים רבים — לא רק בפולין, אלא גם במדינות אחרות באיחוד האירופי. מלבד המדינות השכנות לאוקראינה, יש קווים לצ׳כיה, גרמניה, הולנד, בלגיה, צרפת, בולגריה ואף רחוק יותר. לעיתים האוטובוסים מגיעים אפילו ישירות לשדות תעופה.

זו הצעה מפתה למי שנוסע עם מטען כבד או פשוט לא רוצה להסתבך עם החלפות. צריך רק להיות מוכנים לישיבה ממושכת מאוד באוטובוס, ולהצטייד במערכת שיווי משקל חזקה — או לפחות בכדורים נגד בחילה בנסיעות.

היתרון השני, ולא פחות חשוב, הוא המחיר. נכון לעכשיו, כרטיסים לרכבת קייב–ורשה עולים בממוצע 3,200–5,200 הריבניה, בעוד שכרטיסי אוטובוס מבירת אוקראינה לבירת פולין מתחילים בכ־1,000 הריבניה. גם משך הנסיעה המוצהר באוטובוס קצר מעט מזה של הרכבת — אם כי בפועל, ברוב המקרים, זה לא באמת קורה.

עשר שעות של סיוט בגבול הפולני

מטיילים מנוסים אומרים שאורך התורים בגבול פולין–אוקראינה מושפע משורה של גורמים: יום בשבוע — שלישי, רביעי וחמישי נחשבים פחות עמוסים; שעה ביום — בלילה התורים קצרים יותר; ומעבר הגבול עצמו. את עומסי המעברים אפשר לבדוק אונליין במערכת האוקראינית ״eCherha״ — כלומר ״תור אלקטרוני״.

אבל ברוב המקרים החישובים האלה עובדים בעיקר כשנוסעים בהסעה פרטית או ברכב פרטי, אז יש הרבה יותר גמישות. לאוטובוסים יש לוחות זמנים משלהם, וגם כשחברת ההסעות מנסה להתאים את המסלול לשעת מעבר גבול מוצלחת יחסית, המתנה של שעות בתור כמעט בלתי נמנעת.

ואם בדרך מתרחש אירוע חריג — מזג אוויר קשה, הפגזה, עיכוב בתחנה בגלל אחד הנוסעים או כל דבר אחר — קשה להימנע מקריסה של כל הלו״ז. ברגע שהזמנים משתבשים, מתחיל אפקט דומינו.

אם נוסעים בעונת החופשות או בחגים, ובמיוחד בסופי שבוע, כבר אין כמעט מה להציל. כדאי להתכונן מראש לעשר שעות בגבול, ולא לתכנן שום דבר חשוב ליום ההגעה — ובמיוחד לא טיסה ליעד הבא. גם אם חברת האוטובוסים מבטיחה שאוטובוס שיוצא מקייב ב־21:00 יגיע לוורשה ב־11:00 בבוקר, וטוענת שזמן מעבר הגבול כבר נלקח בחשבון, סביר יותר שתגיעו בפועל רק לקראת הערב. טיסה ב־18:00, במקרה כזה, עלולה להתפספס.

בעיה נוספת היא חילופי המשמרות הידועים לשמצה של משמר הגבול הפולני. הם נמשכים בין 30 ל־60 דקות, ובמהלכם בדיקת האוטובוסים נעצרת — אבל אוטובוסים חדשים ממשיכים להגיע.

בנסיעה שלנו מקייב לוורשה, ביוני 2024, בדיוק בשיא העונה ועוד בלילה שבין שישי לשבת, הגענו לגבול בסביבות 07:00 בבוקר — ונקלענו מיד לחילופי המשמרות. בסופו של דבר, במקום להגיע לוורשה ב־11:00 או 12:00, כפי שהובטח, הגענו לבירת פולין רק אחרי 17:00. הספקנו בקושי לטיסה שלנו ב־19:30, במחיר של הרבה עצבים והוצאה מיותרת על מונית.

בנוסף, מאז כניסת הכללים החדשים לכניסה לאיחוד האירופי, הבדיקות נמשכות מעט יותר זמן — במיוחד אם זו הפעם הראשונה שאתם נכנסים לפי הכללים החדשים. כיום, בצד הפולני של ביקורת הגבולות, הנוסעים צריכים לרדת מהאוטובוס עם כל חפציהם, כולל המזוודות מתא המטען, ולהעביר אותם בסורקי הביטחון. מעבר לכך, יש לעבור גם בדיקת ביומטריה מעודכנת — טביעות אצבע וצילום פנים.

החלק הגרוע ביותר הוא שברגע שנכנסים לאזור הבידוק, כבר אין גישה כמעט לשום דבר שנחשב נוחות בסיסית: שירותים סבירים, בית קפה, תחנת דלק או חנות. לכן הנה עצה ידידותית: קחו איתכם לדרך משהו לאכול — רק כזה שאינו מפר את כללי הכניסה לפולין, ובוודאי לא מוצרי בשר אסורים. אם אתם רוצים קפה או נקניקייה בתחנת דלק אוקראינית, עדיף לרוץ לקנות אותם לפני שהבדיקה של משמר הגבול האוקראיני מתחילה. אחר כך כבר לא תהיה הזדמנות עד היעד הסופי.

בדרך חזרה — הכול הרבה יותר טוב

לעומת זאת, מעבר הגבול מפולין לאוקראינה בדרך כלל מהיר בהרבה — לרוב שעה עד שעתיים בלבד, וגם אין צורך לפרוק את המזוודות מהאוטובוס.

לפני כניסת הכללים החדשים של האיחוד האירופי, לא תמיד אפילו ביקשו מהנוסעים לרדת מהאוטובוס. משמר הגבול הפולני פשוט אסף את הדרכונים, החתים והחזיר אותם. כיום כבר צריך לרדת, בעיקר משום שסורקי טביעות האצבע והפנים נמצאים בחוץ — אבל עדיין אין צורך להוציא את המטען. וגם כך, מדובר בתהליך מהיר בהרבה מאשר בכניסה לפולין.

לדוגמה, בפברואר 2026 נסיעת האוטובוס שלנו מוורשה לקייב נמשכה בסך הכול 14 שעות, ומתוכן מעבר הגבול כולו ארך רק כשעתיים וחצי — כולל הכללים החדשים.

מסלולים חלופיים

אם אתם עדיין רוצים לצאת מאוקראינה באוטובוס, כדאי לא להינעל דווקא על פולין. למשל, נסיעות באוטובוס לרומניה או למולדובה, כל עוד לא מתרחש אירוע חריג, עוברות בדרך כלל בלי עיכובים משמעותיים בגבול — לרוב שעתיים־שלוש, ולעיתים אפילו שעה אחת בלבד אם הכול מסתדר היטב.

כך למשל, האוטובוס מצ׳רניבצי לסוצ׳אבה חוצה בדרך כלל את הגבול בתוך שעה עד שעה וחצי, והנסיעה כולה נמשכת עד שלוש שעות. מניסיוננו, זו הדרך המהירה ביותר — וגם אחת הזולות ביותר — לצאת מאוקראינה באוטובוס. מחיר הנסיעה מתחיל בכ־400 הריבניה.

באופן דומה, אוטובוס מקייב ישירות לנמל התעופה של קישינב מגיע בדרך כלל בתוך 11–12 שעות, גם כאן עם עיכובים מינימליים בגבול. לשם השוואה, הרכבת קייב–קישינב נמצאת בדרך יותר מ־17 שעות, והכרטיסים יקרים משמעותית: כרטיסי אוטובוס מתחילים בכ־1,000 הריבניה, בעוד שהמקומות הזולים ביותר בקרונות השינה הפשוטים ברכבת עולים כמעט 2,000 הריבניה, ותאי היוקרה כבר נמכרים ביותר מ־3,500 הריבניה.

השורה התחתונה

לנסיעה באוטובוס לחו״ל יש בהחלט יתרונות: זמינות גבוהה יותר, מבחר רחב של יעדים ומחיר נמוך יחסית. אבל חייבים להיות מוכנים לעיכובים ממושכים בגבול. כשמגיעים לכך נפשית ופיזית מראש, קל יותר להתמודד עם זה.

אם הזמן שלכם קצר, נסיעה באוטובוס דרך גבול אוקראינה–פולין היא כנראה לא בשבילכם. לעומת זאת, חזרה לאוקראינה באוטובוס — גם מפולין — היא רעיון סביר לגמרי.

תחבורה ציבורית — אור בהירות הדרך