הרה"ח ר' יהושע דרוק שליט"א ב'זכרונות' על חמיו הרה"צ ר' בנימין שמואל רייס שנפטר בשבוע האחרון

לתועלת החברים ארשום משהו או שתיים דברים שאפשר ללמוד מהם בשבילנו לעובדא למעשה:

חושבני שכבר כתבתי את זה פעם אבל לא נורא, רבים מאיתנו עוד זוכרים את הסליחות הראשון בשנת תשנ''א או נ''ב כמדומני, שכל השוהל רעש וצווח בקול רעש גדול נגד פלוני שעד אז אירגן את הנסיעות לאומן וכו' וכו'.

חמותי תחי' לאויוש''ט הייתה בעזרת נשים ושמעה את כל הקולות שממש רעדו אמות הסיפים, כשחזר מו''ח ז''ל הביתה שאלה אותו מה קרה שם על מי צעקו?
אז הוא ענה לה אני לא יודע אני באתי להתפלל הוא פשוט לא קם לראות על מי צועקים.

ממש לא יאומן כי יסופר, דומני שמכל הקהל לא היה עוד אחד שפשוט לא עניין אותו ולא ידע על מי צועקים,
כששאלתי אותו אח''כ לא עניין אותך לראות מה הם כל הקולות הנוראים?
ענה לי: בחותמת של רבי אלי' חיים זצ''ל של השוהל היה כתוב בימ''ד לתורה ותפילה אני בא להתפלל וללמוד ושום דבר אחר לא מעניין אותי...

היה דבוק מאד לרבי לוי יצחק זצ''ל ורבים מאנ''ש שיחיו עוד זוכרים איך שהיה יושב בספו''מ בשבת אחרי תפילת הוותקין צמוד לרלו''י ומתרגם באנגלית לכמה אמריקאים שלא ידעו אידיש.

היה אומר תמיד לילדיו שיחיו קוקט גוט אן רלו''י וועט איר קענן זאגן אייערא קינדער אז איר אט געזען ר' לוי יצחק,

זוכר אני לפני 37 שנים אחרי החתונה שלי היה לומד בסעודת שבת בבוקר ספו''מ על השולחן וחוזר על האמרות הביאורים והשיחות שדיבר רלו''י בשוהל,
וזכה עוד בחיי רלו''י להיות מחותנו כי גיסי הרב גדליה שליט''א ר''מ במתיבתא הוא חתנו של הרב קליינמן ז''ל חתנו של ר' משה ברלו''י בנדר ז''ל.

רלו''י היה בעיניו הדמות האמיתי של ברסלבער חסיד אמיתי בתמימות ובפשיטות נישט פאר פוצן און נישט פאר שיינען אלא כזה ראה וקדש.

כמו''כ היה קשור מאד להגה''צ הרי''מ שכטער שליט''א ואף התכתב עימו רבות עוד בהיותו בחו''ל, חלק נכבד מהם נדפסו כבר באוסף מכתבים.

וסיפר לי מפעם שהיה הולך רגלי עם רי''מ ממא''ש עד בימ''ד בקטמון ששם למדו אז הרי'מ והגה''ח רש''מ קרמער שליט''א בכולל שם, וכל הדרך דיברו בעבודת ה'.

גם היה לו קשר מיוחד עם האברך החסיד המופלא ר' יענק'ל תפילנסקי זצ''ל וממנו למד גם את הניגונים של זמירות שבת, ועדיין אצור בגנזיו כמה מכתבים ממנו אך משום מה לא רצה למסור אותם להדפסה.

אין לשער כלל כמה עקשנות דקדושה היה לו והיא אשר הביאתו לכל מה שזכה להקים דורות ישרים מבורכים למאות ורובם ככולם מקושרים לרבינו הק' זיע''א.

וכל זה כאשר הוא הגיע מרקע רחוק מאידשקייט אבל בגיל 12 הכניסו דודו אח אימו ע''ה הרב פכטמן ז''ל לישיבת בית יוסף נווארדאק בב''פ בראשות מרן הג''ר אברהם יפהן זצ''ל חתנו של מרן הגה''ק הסבא מנובהרדוק זצ''ל, ושם עלה ונתעלה במעלות התורה ויראה.

אחרי או לקראת החתונה שלו עם מו''ח תחי' שידלו ידידו מהישיבה ר' גדליה פליער נ''י שכבר היה חסיד ברסלב ומתלמידי הרב צבי אריה רוזנפלד ז''ל שיבא לגור בשכונה איפה שגר שם הרב רוזנפלד ז''ל וכך קירב אותו לברסלב(כך שמעתי מפיו לפני כשנה).

אבל הוא חיפש כל הזמן איך לעזוב את הבלי עוה''ז ולהתקרב ביתר שאת להש''י באמת ובתמים, כך שלאחר זמן קצר שנה או שנתיים הוא החל לנסוע לשיעורין של הרה''ח ר' הרשל וואסילסקי ז''ל בוויליאמסבורג ואח''כ עקר לבארא פארק שהיה מקום יותר חסידי ואיכותי.

וסיפר לי ידידו הרה"צ ר' שלמה חיים ויטריאול שליט''א מב''פ, שהוא היה גר מרחק חצי שעה הליכה מבימ''ד ב16 אווניו בב''פ, אבל טרח לבא לבימ''ד רק כדי לפגוש את מו''ח ז''ל שאיתי יכלתי לשוח מהתכלית וכו', אף שהוא עוד היה לבוש מודרני יחסית כובע קנייטש עם נוצה חליפצ קצרה ושרוולים קצרים בחולצה כמנהג אמריקה, מ''מ עימו היה עם מי לדבר, תנצב''ה.

שמו להזכרה הדלקת נר צדקה וכיו''ב ר' בנימין שמואל בן זישא וואלף ז''ל

זכרון להולכים — אור בהירות הדרך