|-קיבוץ תשפ"ה: ראיון מרתק עם הרב נתן בן נון הי"ו יו"ר איחוד ברסלב-|

הראיון המלא שנערך עם הרב נתן בן נון במגזין "אוויר הנח והזך" https://rabbinachman.net/%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%a8%d7%aa%d7%a7-%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a0%d7%aa%d7%9f-%d7%91%d7%9f-%d7%a0%d7%95%d7%9f-%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%9c-%d7%a4%d7%93/

תחליטו מה רלוונטי לאחר הדרמות האחרונות...

||לקראת ימי ראש השנה הקרבים ובאים, ובעיצומן של ההכנות לקראת קיבוץ חסידי ברסלב באומן, שיערך זו השנה השלישית בצילה של המלחמה המתמשכת באוקראינה, מצורף ראיון מרתק עם הרב נתן בן נון, יו"ר "איחוד ברסלב באומן" על אומן ועל ראש השנה:

הרב נתן בן נון הוא איש שיחה מרתק, אדם מאיר פנים ונעים הליכות. הוא התחיל את תפקידו כיו"ר 'איחוד ברסלב באומן' כבר לפני למעלה מעשור והוא מסור בלב ונפש לציון רבינו הקדוש ולרבבות העולים. האמת היא ששיחת עומק איתו תשתרע על פני מגזין עב כרס, אולם היות והוא טרוד בפעילות אינטנסיבית מסביב לשעון לקראת ראש השנה נאלצנו להסתפק בריאיון קצר ומחכים זה.

נראה שבחודש האחרון ישנה התחממות במלחמה באוקראינה. האם הדברים משפיעים על ראש השנה?
בהחלט. ראשית, אין צורך לומר שמלחמה היא דבר נורא, והיא משפיעה על חייהם של מיליונים באוקראינה וגובה חיים רבים רח"ל. אבל גם עבור מי שאינו מושפע ישירות מהמלחמה, המלחמה היא אירוע שמתרחש ומורגש בכל רחבי אוקראינה, גם במקומות הרחוקים מהחזית. כך שלמרות שהעיר אומן (כמו גם הדרכים בהם עוברים אנ"ש מהגבולות ועד לאומן) רחוקים מאוד מהחזית, ולא שומעים בה הדי פצצות ורעש רחפני נפץ, אבל הפסקות החשמל התכופות, למשל, פוגעות ברמת החיים (ואפילו באיכות מי השתיה), הצעירים שמגויסים ברובם וגורמים למחסור חמור בכח עבודה וכו'.

לפני זמן פורסם שאוקראינה רוצה לחייב אזרחים ישראלים ברישום מראש במערכת אלקטרונית, האם מדובר בענין שיכנס לתוקף עוד לפני ראש השנה?
ראשית, הסבר קצר: לא מדובר בויזה, אלא במערכת רישום אלקטרונית בין מדינות שלהן הסכם פטור מויזה, וכמוהה מונהגת בארצות הברית כבר מזמן ושגם אירופה עומדת להכניס לתוקף. במדינות האלה, הרישום הוא אחת לכמה שנים, ובעלות של כמה עשרות שקלים. מדינת ישראל הודיעה כי היא עומדת להכניס לתוקף מערכת רישום כזו לאזרחי המדינות הפטורות מויזה, ובתגובה, הודיעה אוקראינה כי אף היא שוקלת הכנסת מערכת כזו. בתחילה דובר כי המערכת הישראלית תכנס לתוקף בתחילת חודש יולי למניינם, ואוקראינה (ומולדובה) הודיעו כי אף הן שוקלות להכניס את המערכת לתוקף עוד לפני ראש השנה. אולם, לאחר פעילות שלנו מול הרשויות בישראל ודחיית הכנסת המערכת לתוקף עבור אזרחי אוקראינה ומולדובה, הרי שגם אוקראינה הודיעה כי לא תכניס הגבלות כאלה לפני ראש השנה.

כאשר המערכת הזו תיכנס לתוקף, האם חובת הרישום תחול גם על אזרחי מדינות אחרות? ואם כן, איזה?
למעשה, העולם כולו צועד לקראת מערכות רישום כאלה בין מדינות שפטורות מויזה. זה כבר קיים מזמן בארה"ב, אירופה כבר פועלת כמה שנים להכניס מערכת כזו (ועל פי הדיווחים היא תיכנס לתוקף בעוד כמה חדשים) וכן הלאה. ממילא, בסופו של דבר, לכאורה כל אזרח של מדינה שלה הסכם פטור מויזה עם אוקראינה יחויב בשלב כלשהו ברישום כזה.

ברשותך, אני רוצה לעבור ל'מס תייר'. למה העיריה בכלל דורשת מאיתנו מס תייר? האם חובת תשלום כזו קיימת בכלל באיזה מקום בעולם? וגם בשנה שעברה פרסמה העיריה שחלק מהכסף שהם גבו יוקצה לטובת שיפוץ האיזור היהודי שסביב הציון, ובפועל לא בוצע שום שיפוץ…
מס תייר קיים בהמון מקומות בעולם, בדרך כלל הוא נגבה באמצעות בתי המלון או אמצעי תיירותי אחר. אם כי, אני אכן לא מכיר מקום בעולם שבו המס מבוצע כמו באוקראינה, שבה אפילו אזרח אוקראיני שמגיע להתארח בבית פרטי חייב על פי חוק במס תייר.
שיהיה ברור: החוק הנוגע למס תייר חל בכל אוקראינה. בד"כ רוב התיירים ישנים בבתי מלון, ומשלמים את המס באמצעות בית המלון. באומן, שבה רוב הנוסעים אינם ישנים בבתי מלון, אלא במתחמים קהילתיים, בדירות פרטיות או במלוניות, העיריה מבקשת לגבות את המס ישירות מהנוסעים לאומן.
(העיקרון שעומד מאחורי המס הוא הגיוני. תיירים מכניסים רווח למדינה, אבל העיר שאליה מגיעים התיירים (ושנושאת בהוצאות הנוצרות בגינם, של תשתיות, נקיון, חשמל וכו') אינה נהנית מהכנסה ישירה (לעומת הכנסה עקיפה: קניות בעיר, מקומות עבודה וכדו') ולכן המציאו מס תייר שאמור לפצות את העיר.)

בשנה שעברה ב"ה הצלחתם להגיע להסדר עם העיריה על סכום נמוך יותר ועל שירות מהיר יותר, האם גם השנה הגעתם איתם לסיכומים כלשהם?
גם השנה אנחנו במגעים אינטנסיביים מול העירייה בענין. זה לא קל, אבל מה שמנחה אותנו זה טובת הציבור. אם נקבל מהעירייה בטחונות לתוכנית שמקלה על הציבור בכניסה וביציאה מאומן, וגובה המס יהיה ריאלי, אנחנו נצליח להגיע להסדר כמו בשנה שעברה. אבל אם לא נקבל תכנית כזו עם בטחונות, אז לא.
כדאי לשים דברים על השולחן: לעירייה מגיעים גורמים נוספים. חלקם באים עם כוונות טובות וחלקם עם אינטרסים כאלה ואחרים. הם מציעים לעירייה רעיונות ותוכניות כשלא תמיד טובת הציבור או הרצון להקל על הציבור לנגד עיניהם, וזה גורם לנו לקשיים להגיע לסיכומים לטובת הציבור.
ב"ה בסופו של דבר הם חוזרים אלינו, כי בהסמכת זקני אנ"ש שליט"א אנחנו המייצגים את הקיבוץ ואת חסידי ברסלב באומן.
נכון לרגע זה, נראה שנצליח להתגבר על המכשולים ולהגיע להסדר, ואני מעריך שעד יום שני כבר תהיה אפשרות לשלם מראש את המס במחיר מופחת, כמו בשנה שעברה.

לאחרונה פורסם שאיחוד ברסלב החל בבניית בית הכנסת אורחים שיפעל במשך כל השנה, האם תוכל לספר לנו על כך? היכן הוא ממוקם, מה הוא מכיל ומתי הוא יתחיל לפעול?
אכן, לפני זמן החלנו בבניית מרכז הכנסת אורחים, שמכיל חדר שתיה, חדרי שירותים נוחים ומקוה טהרה מפואר.
המבנה ממוקם בכניסה לקלויז, על מנת שגם כהנים יוכלו להשתמש בו, ואנו תקוה שהוא יתחיל לפעול עוד לפני ראש השנה, וימשיך לפעול במהלך כל ימות השנה.

ושאלה שרבים מאוד שואלים: למה לא עושים שיפוץ רציני בהיכל הציון הקדוש עצמו? המקום קטן מלהכיל את רבבות העולים, ונראה שהוא חייב שיפוץ דחוף. ובכלל, לא הגיע הזמן להגדיל את רחבת הציון על פני מדרון בית הקברות?
נפתח בכך כי לטווח הארוך יש תכניות ענק, שכאשר בעז"ה היא תצא לפועל, היא תהווה פתרון מעולה לשנים רבות קדימה. היא מוסיפה אלפי מקומות ישיבה ופותרת בעיות רבות נוספות. התכנית הוצגה כבר לכלל רבני אנ"ש והיא אושרה על ידם וע"י "אתרא קדישא" והרשויות באוקראינה.
הקורונה ולאחריה המלחמה, מנעו מאיתנו לקדם את התכנית הזו, ובעקבות כך אנחנו מקווים בעז"ה לקדם תכנית משנית, עד לביצוע הפתרון הזה.
במסגרת התכנית המשנית, אנחנו מקווים מייד אחרי ראש השנה להתחיל בשיפוץ יסודי של מתחם הציון, עם מחשבה מרובה על הכהנים, על הפרדה טובה יותר עם עזרת הנשים ועל בעיות נוספות שקיימות כיום, ובעיקר: בניסיון להוסיף עד כמה שאפשר מקומות ישיבה בציון.
אבל בכל שיחה על שיפוץ והרחבה, צריך לזכור כמה דברים: א. הציון נמצא בבית קברות. כל תכנית שיפוץ, ועל אחת כמה וכמה כל תכנית הרחבה, היא פרויקט מורכב מאד, שצריך להתחשב בהרבה גורמים ולכלול הרבה פתרונות כדי שלא לפגוע במנוחת שוכני עפר. ב. בית הקברות ממוקם על מדרון. מבחינה הנדסית, כל הגדלה משמעותית של הרחבה, היא פרויקט מורכב ויקר מאוד (בודאי כאשר, כאמור, אנו מדברים על שטח בית החיים ובלתי אפשרי לחפור בו יסודות ולתקוע בו עמודים), ג. צריך גם לזכור שכל בניה מצריכה גם אישורים חוקיים, שהשגתם בזמן המלחמה באוקראינה הפכה להיות מורכבת יותר.

האם נראה השנה איזה חידוש נוסף בפעילות האיחוד?
אנחנו מקוים שיהיו חידושים רבים. נספר רק על מעט מהם: תהיה בע"ה נקודת מידע ומודיעין בכניסה לציון, שיהיה בעצם משרד של האיחוד לשירות אנ"ש; ב. אנחנו מחדשים את ה"בית הוראה" באומן, ופועלים שגם בזמן שיהיה סגור, תהיה רשימת רבנים שניתן לפנות אליהם טלפונית ולשאול אותם שאלות הלכתיות באומן; ג. לאור כך שכיום המונים צריכים לבצע צ'ק אין לטיסות ולהדפיס צ'ק אין וכדו', אנחנו פועלים להפעיל כשירות לציבור 'חדר מחשבים' ע"י אחת החברות המתמחות בכך בארץ ותחת פיקוח. ד. אנו פועלים להציב שלטים עם שמות של הרחובות בעברית ואנגלית ושלטי הכוונה. וזה, כאמור, רק חלק קטן.
וכמובן, נקודה שחשוב מאוד לפרסם: לאור הבעייתיות שנוצרה עם חוקי הגיוס, הקמנו לשכת מידע וסיוע למי שעומדים בפני חובת גיוס ויש להם בעיות לצאת מהאר. הלשכה מאוישת ע"י אברכים מתנדבים שעברו הכשרה מקיפה בנושא, והיא פעילה מדי יום בין השעות 14:00-16:00, בטלפון: 074-7956288

שנה שעברה היו עומסי חום קשים בציון הקדוש בשעת הלחץ. האם אתם מנסים לפתור את הבעיה?
אכן, בשנה שעברה הייתה בעיה קשה של עומסי חום שהמזגנים הקיימים בהיכל הציון לא הצליחו להתמודד איתה. בעקבות כך, רצינו לרכוש מערכת מיזוג תעשייתית חדשה, אך לצערנו בעיות החשמל יקשו מאד להפעיל השנה מערכת מיזוג כזו. עלותה של מערכת כזו הינה גבוהה מאד, ואין שום טעם לרכוש אותה בלי יכולת להשתמש בה בצורה מועילה.
אם כבר אנחנו מדברים על זה, אני מוכרח להוסיף: כבר זמן רב מאוד, כידוע, שבאוקראינה ישנן הפסקות חשמל נרחבות. וכשמגיעים לציון רבנו הקדוש, והחשמל פועל במשך כל שעות היממה, זה לא מובן מאליו. אנחנו מפעילים לצורך כך גנרטורים ונושאים בעלויות כבדות ועצומות של סולר כדי שלא תיפסק אף לרגע עבודת ה' בבית רבינו הקדוש.
בכל מקרה, בענין המיזוג: התייעצנו עם אנשי מקצוע שלאחר שבדקו את היכל הציון, המליצו לנו על מערכת איוורור שתיצור סירקולציה ומעבר אוויר טוב יותר, ואנחנו מקווים שפתרון זה יהיה שיפור משמעותי.
הייתי רוצה לחזור לנושא הראשון: המלחמה והמגבלות שבגינה. האם ישנם עדיין הגבלות שונות?
אכן. אותן מגבלות שחלו בשנה שעברה, חלות גם השנה, ובעיקר: עוצר לילי בין השעות 12 בלילה ועד 4 לפנות בוקר.
אני חייב לומר כי ממש לאחרונה הודיעה לנו משטרת אומן כי בימי ראש השנה בכוונתה לאכוף את העוצר בתקיפות, ומי שיתפס מסתובב בשעות העוצר הלילי יגורש מאוקראינה עם "ויזה שחורה". כך שחובה להקפיד על שעות העוצר, לחשב את זמני סיום הסעודות וכדו' כך שיאפשרו חזרה למקום הלינה עוד טרם כניסת העוצר לתוקף.

העוצר הלילי. איך זה ישפיע 1. על המגיעים לאומן לאחר שעת העוצר, או היוצאים מאומן אחרי ראש השנה לאחר שעת העוצר, ו-2. איך יתקיימו התפילות אם יש עוצר?
כפי שהיה בשנים הקודמות מאז פרוץ המלחמה באוקראינה: אלה המגיעים מהנסיעות לפני ראש השנה, ואלה היוצאים לנסיעות לאחר ראש השנה – הדבר יתאפשר להם. אולם, בלי לשוטט ובלי לטייל. מההסעה למקום הלינה או ממקום הלינה להסעה.
לגבי התפילות: גם כאן, כפי שהיה בשנתיים האחרונות: כל התפילות לא יתחילו לפני סיום העוצר, כולל סליחות "זכור ברית" בקלויז האשכנזי, שיחלו מייד לאחר סיום העוצר ולא יהיו אישורים חריגים.

מה מצב הגבולות? בשנה שעברה פורסם כי פעלתם לשפר את הבעיות בגבולות ולמרות זאת המתנו שם שעות ארוכות, מה הסיבה לכך? והאם השנה פעלתם בכלל בנושא הגבולות?
כפי שכבר הסברנו בעבר: ההמתנה בגבולות לא תיפתר לחלוטין, שכן טכנית מעבר הגבול אורך זמן, וכאשר מכפילים את הזמן במספר הנוסעים – זמן ההמתנה מוכפל גם הוא.
המטרה שלנו היא לנסות לקצר את הזמן הזה עד כמה שאפשר, ולמנוע חיכוכים ועיכובים מיותרים.
לצורך כך אנחנו בקשר עם הרשויות באוקראינה, במולדובה, בפולין וברומניה, ואנו עושים כל מאמץ על מנת שהם יתגברו את צוותי ביקורת הגבולות, כולל בימי ראשון, שיקצרו תהליכים ככל האפשר ושיאפשרו הכנסת מזון ושתיה לגבול במקרי הצורך.
עדיין, עלינו לזכור כי הדרך אינה קצרה, וכי מעבר הגבול עלול לארוך זמן, ועלינו להתאזר בסבלנות במהלך הנסיעה.

כמה מילים לסיום?
מאז פרוץ מגיפת הקורונה, עומד הקיבוץ של רבינו הקדוש כל שנה מחדש בפני מניעות עצומות, שעל רובם אין הציבור שומע כלל. לעתים נראה, בפרט מאז תחילת המלחמה, שכל עצם קיום הקיבוץ הוא נס. אנחנו צריכים להודות לה' יתברך בכל פעם מחדש על כך שמתאפשר לנו לקיים רצון צדיק – ולהתקבץ על הציון רבנו הקדוש.
וכמובן, להתפלל מדי יום גם על כך שהמלחמה באוקראינה תסתיים, שתסתיים שפיכות הדמים וישוב השלום לשכון בה וגם על קיום הקיבוץ השנה ובכל שנה.
אין צורך להוסיף שהשנה, כאשר אנו עומדים בציון רבינו הקדוש, עלינו לזכור בתפילותינו גם את השלום בארץ הקודש, ואין צורך להוסיף: לשפוך תפילה למען כל אחינו בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה בידי צר ואויב, ולמען שחרורם המהיר בחיים ובבריאות, ולגאולה האמיתית והשלמה במהרה, אמן כן יהי רצון.||

הודעה מחברת רביבו 148 | אור בהירות הדרך