|-בלעדי: שגריר אוקראינה בראיון - להצר את רגלי החסידים העולים אומנה | הראיון המלא-|

|-שגריר אוקראינה בישראל מר יבגן קורניצ'וק המוכר לנו זה מכבר, וכעת דוחף בכל כוחו את כניסת תקנות הויזה האלקטרונית עוד קודם ראש השנה, בראיון ממש כעת לאחד מכלי התקשורת המובילים באוקראינה, | אנו מביאים לכם את הראיון במלואו מתורגם וערוך בבלעדיות ובאדיבות מרכז מידע "אור בהירות הדרך"-|

|--|

במהלך חגיגות ראש השנה היהודי הצפויות השנה באוקראינה, מצפים להגעה של פי שניים יותר חסידים מאשר בשנה שעברה.
לא רק תושבי אומן, שם קבור הצדיק נחמן, מתכוננים לעלייה לרגל המסורתית של החסידים, אלא גם כוחות הביטחון - עבורם, הכת הרועשת הזו גורמת לבעיות נוספות בזמן מלחמה.
חגיגות השנה שעברה הוכיחו שהחסידים לא נבהלים ממלחמה, מאזעקות אוויריות ומלוגיסטיקה מורכבת. אם בשנה שעברה הגיעו לאומן כ-35 אלף עולי רגל, הרי שבישראל מנבאים מספר כפול השנה.

עוד שני חודשים עד ראש השנה, אבל ישראל ואוקראינה כבר החליפו יוזמות ויזה רועשות, שלכאורה אינן קשורות לחג עצמו.
בתחילה, ישראל תכננה להנהיג ויזת ETA-IL אלקטרונית בתשלום עבור אזרחי כל המדינות שיש להן הסכם ללא אשרה (כולל אוקראינה), אשר מתכוונים להיכנס לישראל למטרות תיירות ועסקים לתקופה של עד 90 ימים.
לפי החדשות שהתפרסמו, תקנות אלה היו אמורים להיכנס לתוקף ב-1 באוגוסט, אך בסופו של דבר אושרה דחיית יישומם עד ל-1 בינואר 2025.
יש הרגשה שישראל עשתה זאת כדי לא להרגיז את הצד האוקראיני, שיכול להשתמש בזה כדי לקלקל בצורה ממשית את החג של החסידים.
השגריר הישראלי באוקראינה, מיכאל ברודסקי, הצליח להפוך את המצב ואמר במישרין שאוקראינה ניסתה להשתמש בבעיית משלחת החסידים כדי לעכב את כניסתם לתוקף של חוקי הויזה החדשים של ישראל. למרות שקייב רק הבטיח לנקוט "צעדים הדדיים" בתגובה ו"בתאריך פתוח" בלבד.

כעת מועצת הביטחון והביטחון הלאומי האוקראינית קיבלה את ההחלטות הראשונות בנוגע להגברת הפיקוח על הכניסה והיציאה מאוקראינה של זרים.
המועצה הציעה לאשר רשימת מדינות שיש להן הסכם חופשי עם אוקראינה, שאזרחיהן יחויבו להגיש הודעה אלקטרונית על כוונתם להיכנס למדינה. כלומר, מדובר באותן ויזות אלקטרוניות, כולל עבור אזרחי ישראל. לא ברור מתי יופעל מנגנון זה, אבל לפחות לעמיתינו הישראלים הוכח בבירור שהתקנות שהם הבטיחו להחיל, עכשיו מונחת על השולחן גם אצלנו.

השגריר האוקראיני בישראל, יבגן קורניצ'וק, שהפגין ביקורת חריפה מאוד כלפי השלטונות הישראלים בתחילת המלחמה, כעת הפך להרבה יותר מאופק בהערכותיו. אבל גם עכשיו הוא רומז בלי משים שלאוקראינה יש קלף בשרוול, שהיא תמיד מוכנה להוציא אם תהיינה פעולות חד-צדדיות מפלות מצד ישראל. השגריר אף סבור שלקבל המון חסידים בזמן מלחמה זה תענוג יקר מדי.

מראיין: על-פי התחזיות הישראליות, השנה לראש השנה היהודית יגיעו לאוקראינה כמעט פי שניים יותר חסידים מאשר בשנה שעברה. מה ישתנה בהכנות לקליטתם, במיוחד בהקשר של צעדי אוקראינה להנהיג אשרות אלקטרוניות?

יבגני קורניצ'וק: החל משנה שעברה, הצד הישראלי פיתח באופן חד-צדדי הליך לקבלת היתרים אלקטרוניים - "אשרות". הליך זה נכנס לתוקף עבור אזרחי אוקראינה ב-1 ביולי, אך היה רשות, וב-1 באוגוסט היה אמור להפוך להכרחי.
אך המידע על החלטה זו התקבל בצורה מוזרה - מהעיתונות.
כעורך דין, הבחנתי מיד שזה מהווה הפרה של הסכם הכניסה ללא-אשרה, מכיוון שמדינה שרוצה להכניס שינויים להליך הכניסה ללא-אשרה חייבת להתייעץ תחילה עם מדינות אחרות. אך לא התקיימו כל התייעצויות עם אוקראינה. זה עורר זעם, מכיוון שהסכם ממשלתי נפרץ, ולכן פניתי בפומבי לצד הישראלי בנושא זה. שגריר מולדובה הצטרף אליי, אף שנציג ישראל באוקראינה טען שרק אוקראינה לא הסכימה להנהגת אשרות אלקטרוניות.

מראיין: אתם מתכללים את הפעולות עם עמיתיכם המולדובים לקראת ראש השנה היהודי השנה?

יבגני קורניצ'וק: כמובן, אנו מתכללים. הצד הישראלי פנה אל הצד המולדובי וביקש להקצות טיסות צ'ארטר, כי לכאורה נקבעו עם אוקראינה מועדים מסוימים לביקורי החסידים באומאן ללא מגבלת מספר. אך מידע זה אינו תואם למציאות, אף אחד לא פנה אלינו בעניין זה. לפי המידע שברשותי, הצד המולדובי לא הקצה היתר לטיסות צ'ארטר.

אמרתי שיש לנו אפשרות לנקוט צעדים הדדיים כלפי אזרחי ישראל, מה שעורר מורת רוח רבה. אך בשבוע שעבר התקבלה החלטה במועצת הביטחון והביטחון הלאומית להעדיף הנהגת היתרים אלקטרוניים לאזרחים זרים מארצות "ללא-אשרה" בעת הכניסה לאוקראינה.

בנוסף, התיירים הדתיים המגיעים לאוקראינה מדי שנה הפרו לא פעם את החוקים שלנו, לרבות בנוגע לכניסה. בשירות הגבולות יש רשימה אדירה של אלפי אנשים שחצו את נהר דניסטר, שהתקיפו את הגבול שלנו מבלרוס - לאלה אסור להיכנס, לחלקם לשלוש שנים ולחלקם לחמש שנים.
כלומר, כעת כשהם נכנסים לרשימה הזאת, הם אוטומטית מקבלים איסור כניסה, אפילו לא צריך להם לקנות כרטיס. התוכנית הזו כוללת גם מעקב אחר אנשים עם היסטוריית אשרות שלילית.

מראיין: וכמה מהר ניתן להנהיג כללים חדשים כאלה?

יבגן: אני לא חושב שיש צורך לפנות לועדת השרים העליונה בשביל זה, כי זה לא דורש שינויי חקיקה. זה עניין של הממשלה. לא יכול להגיד כמה מהר זה יידון, כי אני לא האדם שמקבל החלטות כאלה. אני רק מעביר מידע להנהלה שלנו ומספק את הראייה שלי. אך אני יודע את העמדה של גורמי הביטחון שלנו, שמעוניינים לנקוט בצעדים הדדיים בהתאם למצב הביטחוני הקיים.

אזכיר שהאיחוד האירופי יחיל נורמה כזאת לגבי אזרחי אוקראינה בעלי ההסדר ביטול אשרות עם האיחוד באמצע השנה הבאה. הם הודיעו לנו על כך מראש ולא למדנו על כך מהעיתונות כמו במקרה של ישראל, אלא שנה מראש.

מראיין: האם אם ישראל לא היתה מתחילה לשנות את מדיניות האשרות, גם אנו מאוקראינה לא היינו מעלים יוזמות כאלה?

יבגן קורניצ'וק: כנראה שמצידנו הצעד הזה יקרה כאשר הם יחילו את האשרות האלה. אם כי, אולי גם מוקדם יותר. מאחר שזה לא דורש שינויי חקיקה, זה יכול לקרות די מהר.

עדיין צריך לפתח תוכנה מתאימה, את הטופס האלקטרוני עצמו, להבטיח מאגר מידע שיספק גישה למידע ויטפל בו במהירות. זה ייקח זמן קצר, אך אני מניח שזה יכול להיות מוכן עד לראש השנה העברית.

מראיין: עד כמה הנהגת אשרות האלה יכולה להקטין את הזרם של החסידים לאומן?

יבגן: יש פרט אחד: לחברינו הדתיים עלולות להיווצר בעיות מסוימות, מאחר שאסור להם להשתמש בסמארטפונים. לכן זה יהיה די לא נוח בשבילם.

מראיין: השגריר בורדסקי טוען שאוקראינה למעשה הפעילה שיטת סחטנות באמצעות הרשאת הוצאת עולי רגל. כלומר, לדבריו, הסחטנות הצליחה?

יבגן קורניצ'וק: על פי ההיגיון הזה, אכן כך. אך אין כאן כוונה לסחוט אף אחד, המשימה שלנו היא לקיים פריטט ושיתוף פעולה תקין, ולא משחק של כדור אחד.

אזכיר שלאחר שהבענו חשש יחד עם שגריר מולדובה כלפי התוכניות של עמיתינו הישראלים בנושא האשרות, הצד הישראלי מיד דחה אותן.

בשנה שעברה הגיעו, לפי הערכות שונות, כ-35 אלף עולי רגל. יותר מאלף שוטרים ומספר דומה של עובדי שירותי החירום היו מעורבים בליווי שלהם. במהלך המלחמה זה תענוג יקר מדי עבורנו.

אנחנו שומעים דיבורים שזה למעשה טוב לאוקראינה ושאומן מקבלת מזה רווחים כל שהם. אבל חוץ מבעיות נוספות, זה לא נותן שום דבר. היתרון היחיד שהצלחנו להשיג הוא היטל תיירות עבור עולי הרגל. עם הכסף הזה לפחות העיר יכולה לנקות אחרי שהם עוזבים.

מראיין: אבל הצד הישראלי מדגיש שגם השוטרים שלהם הגיעו לפקח על הסדר.

יבגן: אחרי שנתניהו התקשר לנשיא זלנסקי והם הסכימו על שיתוף פעולה, נתניהו הבטיח לשלוח 100 שוטרים לאומן, והגיעו רק 14. ומה זה 14 שוטרים על 35 אלף עולי רגל?

מראיין: האם אתה מבחין בירידה בתמיכה של הישראלים באוקראינים, בין היתר בשל צעדי הממשל האוקראיני?

יבגן: אני לא רואה את זה. ואוכל לומר שאוקראינה היא המדינה הסובלנית ביותר כלפי ישראל באירופה: מאז תחילת מלחמתם אצלם לא היתה אף הפגנה פרו-פלסטינית אצלנו.

אצלנו האנשים עם הכיפות, היהודים הדתיים, מרגישים לחלוטין בטוחים ללא הגבלה. זאת יאשר לך כל רב.

אינני יודע מה בדיוק מתכוון השגריר כשהוא מדבר על ירידה בתמיכה באוקראינים בישראל. אך אני רואה שבעיקר אזרחים פשוטים מבינים שיש להם אויב משותף ושותפים משותפים. לגבי יחס הנהגת ישראל, המצב לא השתנה הרבה, אך זה עניין שלהם.

מראיין: כבר מספר שבועות יש מתח בנוגע לתגובה הצפויה של איראן על המתקפה הישראלית בשטחה. איך זה בא לידי ביטוי מבפנים - אמצעי הביטחון, האווירה ברחובות?

יבגן: בכלל לא מורגש - אנשים הולכים למסעדות, לחוף הים, הכל תקין. בהחלט, שירות העורף של צה"ל, העובד עם האוכלוסייה האזרחית, נוקט באמצעים מתאימים, נותן ייעוץ. אבל כלפי חוץ זה לא בולט, האנשים חיים את חייהם כרגיל.
אף שגרירות מישראל לא פונתה. אחד יוצא דופן היה הקנדים, שהוציאו ילדים קטינים זמנית לשטח הירדן. התעופה פועלת, אם כי חלק מחברות התעופה הזרות סירבו לטוס לפה עד סוף אוגוסט. אבל החברות הישראליות פועלות כרגיל.

מראיין: אוקראינים טענו הרבה כלפי ישראל שהיא עוזרת מעט מדי במלחמה שלנו עם רוסיה. אבל עכשיו יש לישראל טיעון ברזל - "גם לנו יש מלחמה, מה אתם רוצים מאיתנו"?

יבגן: להפך, היינו יכולים לשתף פעולה הרבה יותר, כמדינות שיש להן אויבים משותפים - זו גם רוסיה וגם איראן עם הפרוקסי שלה, שנמצאים באותו ציר הרשע. לדוגמה, היום לכוחות המזוינים האוקראיניים יש יותר ניסיון, לדוגמה, בהתמודדות עם הדרונים האיראניים. לא אוכל לומר שהשיתוף פעולה שלנו עם ישראל הוא מינימלי: שירותי הביטחון שלנו עובדים, נערכות פגישות דו-צדדיות. לאחרונה דיברו שרי החוץ בטלפון, מזכירי מועצת הביטחון, שרי הביטחון גם כן. אבל כמקסימליסט, אני חושב שיכולנו לעשות יותר.

מראיין: האם מתוכנן גם קשר של ראשי המדינות?

יבגן: למרבה הצער, השיחה הטלפונית האחרונה בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא זלנסקי הייתה בספטמבר אשתקד. והיא נגעה בדיוק לעלייה לרגל לאומן, כשזה היה נחוץ לישראל. קשרים ישירים בין נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אינם תכופים.

מראיין: אולי גם יצלצלו עכשיו לקראת ראש השנה היהודי?

יבגן: אנחנו יוצרים את התנאים המתאימים כדי שזה יהיה נחוץ להם (יבגן צוחק...). רשימת הצעדים הסימטריים שהם יכולים לעשות בשבילנו ידועה להם כבר מזמן.

הוועדה לתחבורה ותשתיות של אוקראינה עובדת על טיוטת החוק "ע... | אור בהירות הדרך