סערה ברובע היהודי: שערים נעולים בפני מתפללי בית הכנסת העתיק של אנ"ש

לאחר כמאה שנות פעילות ברובע היהודי בעיר העתיקה, נשמעת בימים אלו זעקה מצד אנשי בית המדרש הוותיק "אור אברהם", על כי הגישה למקום שבו הם לומדים ומתפללים, למעט שנות הכיבוש הירדני, במשך עשרות שנים, נחסמה ע"י העירייה.

לטענת אנשי הכולל ובית המדרש, השינוי שבוצע במתחם החינוכי הסמוך, שכלל את פינוי תלמוד התורה הוותיק "אחינעם" והכנסת מוסדות חינוך חדשים, הוביל לשינוי מהותי בסטטוס קוו שהיה נהוג במקום במשך עשרות שנים.

במודעה שהופצה בימים האחרונים תחת הכותרת "55 שנות תורה ליד מקום המקדש נחסמו", טוענים אנשי בית המדרש כי רבנים ואברכים, חלקם בני למעלה מ-80 שנה, המגיעים למקום מדי יום במשך עשרות שנים, מוצאים את עצמם כעת ללא אפשרות גישה חופשית לבית מדרשם.

לדבריהם, בית המדרש "אור אברהם" הוקם מחדש לאחר מלחמת ששת הימים, לאחר שקדם לו בית מדרש שפעל במקום עוד לפני מלחמת העצמאות, והוא משמש מאז כמקום לימוד תורה קבוע עבור לומדי הכולל וחסידי ברסלב.

על פי הגורמים המעורבים בפרשה, במשך כ-40 שנה פעל במתחם תלמוד התורה "אחינעם", כאשר החצר המשותפת שימשה הן את מוסדות החינוך והן את בית המדרש והכולל, הגורמים ציינו כדוגמה את ה"הוֹנְגָרִישֶׁה הַיְיזֶר" (בתי אונגרין) השכונה החרדית הותיקה במרכז העיר שם מתנהלת מזה שנים דפוס דומה בחצר משותפת.

לדבריהם, לאורך השנים התקיימו במקום יחסי שכנות תקינים, כאשר תלמידי התלמוד תורה השתמשו לעיתים בבית המדרש לתפילות וללימוד, ולא נוצרו מחלוקות סביב המעבר בחצר.

אלא שלטענתם, בתחילת שנת הלימודים הנוכחית פונה התלמוד תורה מהמתחם, ובמקומו נכנסו בית ספר לבנות ומוסד חינוכי נוסף.
לדברי אנשי בית המדרש, דווקא לאחר השינוי הזה החלו המחלוקות סביב המעבר במקום.

אנשי בית המדרש מוסיפים וטוענים כי אחת מנקודות הכאב המרכזיות בפרשה היא העובדה שבמקום תלמוד התורה שפעל במתחם במשך עשרות שנים, הוכנסו לטענתם מוסדות חינוך שבהם לומדים תלמידים רבים שאינם תושבי הרובע היהודי.

לדבריהם, בעוד כ-270 מילדי הרובע נאלצים לצאת מדי בוקר ללימודים מחוץ לשכונה, לעיתים למרחקים ניכרים ובתנאי מזג אוויר קשים, הוקצו המבנים במתחם לתלמידים המגיעים מחוץ לרובע.

"קודם צריך לדאוג לילדי הרובע ולבעלי הזכויות במקום", אומר גורם במקום, "ורק לאחר מכן למצוא פתרונות למוסדות שמשרתים אוכלוסיות מחוץ לשכונה".

אנשי בית המדרש טוענים עוד כי הסערה הנוכחית לא החלה עם חסימת הגישה, אלא כבר בשלב שבו, לדבריהם, פונה תלמוד התורה "אחינעם" מהמתחם ובמקומו הוכנסו מוסדות חינוך לבנות ולבנים ובנות יחד.
לטענתם, מדובר בשינוי דרמטי באופי המתחם, שנעשה ללא הידברות מספקת עם בעלי הזכויות והגורמים הפועלים במקום זה עשרות שנים.

גורם המעורב בפרטים סיפר כי במהלך השנה האחרונה התקיימו שיחות רבות מול גורמי העירייה בניסיון להגיע להסכמות.
לדבריו, נערכו פגישות, סיורים והתכתבויות רבות, ואף גובשו מתווים שונים שנועדו לאפשר את המשך פעילות בית המדרש לצד פעילות המוסדות החינוכיים.
"היו ויתורים מכל הצדדים וניסיונות להגיע לפתרון מוסכם", אמר הגורם. "אבל בחודש האחרון, לאחר חילופי בעלי תפקידים בעירייה, כל ההבנות שהיו בדרך פשוט נעצרו".

אנשי בית המדרש מדגישים כי לטענתם המבנה רשום בטאבו ונרכש בכסף מלא לפני עשרות שנים על ידי משפחת בורשטיין וחסידי ברסלב.
לדבריהם, הכניסה היחידה לבית המדרש היא דרך החצר המדוברת, ולכן מניעת המעבר משמעותה בפועל מניעת גישה לבית הכנסת ולכולל.

"מדובר בבית מדרש שפועל במקום כבר 55 שנה", אמר גבאי בית הכנסת ר' אברהם לייב בורשטיין בשיחה עם כתבנו. "הכניסה היחידה אליו היא דרך החצר. אי אפשר להפוך פתאום את בעלי המקום והלומדים בו לאנשים זרים", "יש להם בעיה עם בטיחות או כל בעיה אחרת? שיעבירו את בית הספר למקום אחר", "לעשוק אזרחים במניעת כניסה לביתם -מבצרם בעושק, אינו פתרון" כדבריו.

מהעירייה נמסר בתגובה: "עיריית ירושלים פועלת בהתאם להנחיות משרד החינוך בכל הנוגע לבטיחות התלמידים, ובליווי הדוק של אגף הביטחון בעירייה ומשטרת ישראל. בהתאם לכך, כניסת מבוגרים לחצר בית הספר מתאפשרת לאחר שעות הלימודים או בסופי שבוע, ובמהלך שעות הלימודים רק באישור המשטרה".

תגובת אנשי בית המדרש לא איחרה להגיע.
גבאי בית הכנסת, ר' אברהם לייב בורשטיין, דחה את טענות העירייה ואמר: "אז ממחר יקיפו גם בתים פרטיים או בתי מדרש שנמצאים סמוך לבתי ספר ויאסרו על הדיירים להיכנס בשעות הלימודים? איזה תירוץ זה?" לדבריו, במשך עשרות שנים פעלו במקום במקביל תלמוד תורה ובית מדרש ללא כל בעיה ביטחונית או בטיחותית.
"אם במשך 40 שנה זה עבד יחד עם תלמוד התורה 'אחינעם', למה פתאום עכשיו אי אפשר למצוא פתרון? אף אחד לא התנגד לבטיחות, אבל אי אפשר למנוע מאנשים גישה לבית מדרש שפועל במקום עשרות שנים".

לדברי הגורמים המעורבים, במהלך השנה האחרונה נשקלה אפשרות של פנייה לבית המשפט בטענה לפגיעה בזכויות מעבר ובשימוש בנכס.
לטענתם, בשלב זה טרם הוגשה עתירה, אך אם לא יימצא פתרון מוסכם, הנושא עשוי להגיע לפתחם של הערכאות המשפטיות.
במקביל, צפויות פניות לראש העיר משה ליאון, לגורמים רבניים ולגורמים נוספים בניסיון להביא להסדרת המחלוקת.

מעבר לוויכוח המשפטי והקנייני, נראה כי בלב הסכסוך עומדת שאלת הסטטוס קוו במתחם בתי מחסה.
אנשי בית המדרש טוענים כי במשך עשרות שנים התקיימה במקום מציאות מוסכמת שאפשרה את פעילות הכולל והתלמוד תורה זה לצד זה, וכי הכנסת מוסדות חדשים שינתה את אופיו של המתחם ואת סדרי החיים שהיו נהוגים בו.
מנגד, בעירייה מדגישים כי מחויבותה הראשונה היא לביטחון התלמידים וליישום הנחיות משרד החינוך וגורמי הביטחון.
כעת נותר לראות האם הצדדים יצליחו להגיע להבנות כלשהן, או שהמאבק על הגישה לבית המדרש הוותיק בלב הרובע היהודי יעבור לזירה המשפטית.

אברכים ורבנים בלימוד תורה בביהכ"נ

חסידי ברסלב בראשות ר' משה בורשטיין זצ"ל מקהילת בתי מחסה בקבורה זמנית של חללי הרובע טרם נפל בידי הירדנים תש"ח 1948

נוסח הטאבו

מעמד ה'חומש סעודה' לילדי ת"ת ברסלב בהיכל בית מדרשינו 'השו... | אור בהירות הדרך